![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
בית מגורים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==חז"ל וראשונים== | |||
רמב"ם, האדם מדיני | |||
==הוראות הרבי== | |||
עובד במוסד חינוך צריך להתגורר בסמיכות למוסד, על יסוד ההלכה שצריך להקפיד על 'משא ומתן' באמונה{{הערה|שם=כפר חבד אתתעג|1=מענה כ"ק אד"ש שנדפס בכפר חב"ד 1873 עמוד 16.}}. | עובד במוסד חינוך צריך להתגורר בסמיכות למוסד, על יסוד ההלכה שצריך להקפיד על 'משא ומתן' באמונה{{הערה|שם=כפר חבד אתתעג|1=מענה כ"ק אד"ש שנדפס בכפר חב"ד 1873 עמוד 16.}}. | ||
| שורה 7: | שורה 11: | ||
חבל על השכירות שמשלמים לאחרים, בה בשעה שיכולים בכסף זה לשלם את המשכנתא{{הערה|מכתב א' אייר תשי"ח.}}. | חבל על השכירות שמשלמים לאחרים, בה בשעה שיכולים בכסף זה לשלם את המשכנתא{{הערה|מכתב א' אייר תשי"ח.}}. | ||
מקום המגורים צריך להיות בשכונת שומרי תורה ומצוות ויראי שמים{{הערה|אגרות קודש חלק כח עמוד שכט.}} ובפרט בתקופה של ה[[שנה ראשונה (נישואין)|שנה ראשונה]] שאחרי ההחתונה{{הערה|הוספה לשיחות קודש תשל"ט חלק ב'. לבדוק בערך שנה ראשונה אם יש התייחסויות נוספות.}}. | |||
קביעת מקום המגורים, בהתדברות עם הכלה ומשפחתה{{הערה|הפרטיזן עמוד 335.}}, וכך גם לאחרי החתונה, כל מה שקשור לדירה - צריך להיות מתוך התחשבות בדעת האשה וברצונה{{הערה|אגרות קודש חלק כ' עמוד קסה.}}, ואפילו אם יש סיבה מוצדקת וברורה לעשות אחרת, יש למצוא את הדרך כיצד לפייס את דעת האשה, ולא להסתפק בטענות שכליות{{הערה|אגרות קודש חלק י"ח עמוד תקכה.}}. | |||
בשנה הראשונה בסמיכות להורים{{הערה|[[מענות קודש|מענה הרבי]] מחודש אלול תשנ"א: "מפורסמת דעתי שלאחרי החתונה צריך להיות לערך שנה סביבות ההורים ש' כמובן".}}. | |||
כדאי לבחור מקום מגורים שהמחיר הדירות שם בזול, ועל כל פנים זול ביחס למקומות אחרים{{הערה|אגרות קודש חלק טז עמוד רג.}}. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־08:38, 1 במרץ 2021
חז"ל וראשונים
רמב"ם, האדם מדיני
הוראות הרבי
עובד במוסד חינוך צריך להתגורר בסמיכות למוסד, על יסוד ההלכה שצריך להקפיד על 'משא ומתן' באמונה[1].
מגורים בסביבה חדשה דורשים תקופת הסתגלות ואין להתפעל מהקשיים, וכדי להקל עליהם צריך להתמלא בבטחון שזהו קושי זמני ולהתיידד עם אנשים בני גילו המתגוררים בסביבה (והאשה - נשים בגיל שלה)[1].
לא כדאי לעבור מקום מגורים בסמיכות להתחלת שנת הלימודים[1].
חבל על השכירות שמשלמים לאחרים, בה בשעה שיכולים בכסף זה לשלם את המשכנתא[2].
מקום המגורים צריך להיות בשכונת שומרי תורה ומצוות ויראי שמים[3] ובפרט בתקופה של השנה ראשונה שאחרי ההחתונה[4].
קביעת מקום המגורים, בהתדברות עם הכלה ומשפחתה[5], וכך גם לאחרי החתונה, כל מה שקשור לדירה - צריך להיות מתוך התחשבות בדעת האשה וברצונה[6], ואפילו אם יש סיבה מוצדקת וברורה לעשות אחרת, יש למצוא את הדרך כיצד לפייס את דעת האשה, ולא להסתפק בטענות שכליות[7].
בשנה הראשונה בסמיכות להורים[8].
כדאי לבחור מקום מגורים שהמחיר הדירות שם בזול, ועל כל פנים זול ביחס למקומות אחרים[9].
לקריאה נוספת
- מבית המלכות, שבועון כפר חב"ד גליון 1714, 1763 1873
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 מענה כ"ק אד"ש שנדפס בכפר חב"ד 1873 עמוד 16.
- ^ מכתב א' אייר תשי"ח.
- ^ אגרות קודש חלק כח עמוד שכט.
- ^ הוספה לשיחות קודש תשל"ט חלק ב'. לבדוק בערך שנה ראשונה אם יש התייחסויות נוספות.
- ^ הפרטיזן עמוד 335.
- ^ אגרות קודש חלק כ' עמוד קסה.
- ^ אגרות קודש חלק י"ח עמוד תקכה.
- ^ מענה הרבי מחודש אלול תשנ"א: "מפורסמת דעתי שלאחרי החתונה צריך להיות לערך שנה סביבות ההורים ש' כמובן".
- ^ אגרות קודש חלק טז עמוד רג.