![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
יעקב פנטלייב – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) הרחבה ראשונית על פי מידע שקבלתי במייל |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
החסיד ר' '''יעקב פנטלייב''' ( | החסיד ר' '''יעקב פנטלייב''' ([[תרל"ט]] – [[תש"ו]]) היה מהמבוגרים שבתלמידי ישיבת תומכי תמימים, [[שוחט ובודק]] ורב באורול ובטשקנט. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד בשנת [[תרל"ט]] לר' אליעזר ולמרת רחל לאה בעיר זילבה שב[[רוסיה]]. נמנה מבין התלמידים הראשונים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]{{הערה|[[פולע כהן]], ליובאוויטש וחייליה, עמ' 403.}}, למד אז ב[[חברותא]] עם רבי [[שניאור זלמן גרליק]]{{הערה|[[פולע כהן]], ליובאוויטש וחייליה, עמ' 232.}}. | ||
נישא בשנת [[תרנ"ז]] עם חנה פררידה למשפחת וילנסקי (אחות החסיד ר' [[אברהם נחום וילנסקי]]). באותה שנה קיבל [[סמיכה לרבנות]]. שימש כ[[שוחט ובודק]]. | |||
היה נוהג לנוסע כל שנה ל[[ליובאוויטש]]. היה חבר ב[[אגודת התמימים ברוסיה]]. | |||
בשנת [[תרס"ה]] עבר בהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] לעיר אורול, שם עסק כ[[שוחט]], [[מוהל]] ובעל תוקע. כמו כן היה מתעסק ב[[פידיון שבויים]]. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] כאשר אנשי [[תנועת הציונות]] שלחמה ברבי הוציאה את דבתו רעה שהוא עוזר לצד הגרמני והרבי עזב את [[ליובאוויטש]] עם משפחתו והתרחק מקו החזית אל עומק רוסיה, הגיע לעיר אורול שם דאג לו הרב יעקב לכל הצטרכויותיו בכבוד מלכים עד שהרבי המשיך לרוסטוב{{הערה|'בתוך הגולה' עמוד 96.}}. בשנת [[תרע"ז]] כאשר עלו ה[[קומוניסטים]] לשלטון, נסגר [[בית הכנסת]] שבעיר, ובמקום כך הקים רבי יעקב [[מניין]] בביתו. | |||
שימש כרב | שימש כרב בבטשקנט, ונודע במידת האמת שלו וקבלת העול הישרה בה ניחן. | ||
נפטר בשנת [[תש"ו]]. | נפטר בשנת [[תש"ו]]. | ||
גרסה מ־12:04, 24 בספטמבר 2021
החסיד ר' יעקב פנטלייב (תרל"ט – תש"ו) היה מהמבוגרים שבתלמידי ישיבת תומכי תמימים, שוחט ובודק ורב באורול ובטשקנט.
תולדות חיים
נולד בשנת תרל"ט לר' אליעזר ולמרת רחל לאה בעיר זילבה שברוסיה. נמנה מבין התלמידים הראשונים בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש[1], למד אז בחברותא עם רבי שניאור זלמן גרליק[2].
נישא בשנת תרנ"ז עם חנה פררידה למשפחת וילנסקי (אחות החסיד ר' אברהם נחום וילנסקי). באותה שנה קיבל סמיכה לרבנות. שימש כשוחט ובודק.
היה נוהג לנוסע כל שנה לליובאוויטש. היה חבר באגודת התמימים ברוסיה.
בשנת תרס"ה עבר בהוראת אדמו"ר הרש"ב לעיר אורול, שם עסק כשוחט, מוהל ובעל תוקע. כמו כן היה מתעסק בפידיון שבויים. בזמן מלחמת העולם הראשונה כאשר אנשי תנועת הציונות שלחמה ברבי הוציאה את דבתו רעה שהוא עוזר לצד הגרמני והרבי עזב את ליובאוויטש עם משפחתו והתרחק מקו החזית אל עומק רוסיה, הגיע לעיר אורול שם דאג לו הרב יעקב לכל הצטרכויותיו בכבוד מלכים עד שהרבי המשיך לרוסטוב[3]. בשנת תרע"ז כאשר עלו הקומוניסטים לשלטון, נסגר בית הכנסת שבעיר, ובמקום כך הקים רבי יעקב מניין בביתו.
שימש כרב בבטשקנט, ונודע במידת האמת שלו וקבלת העול הישרה בה ניחן.
נפטר בשנת תש"ו.
משפחתו
- בנו, ר' גדליה בנימין פנטלייב
- בתו מרת סוניה, רעיית ר' געצעל וילנסקי
- בתו מרת דבורה, רעיית ר' מאיר צבי סטמבלר
- בתו מרת צילה