ארון הברית – הבדלי גרסאות

גרסה מ־06:37, 23 בפברואר 2010

ארון, הוא שם לארון הברית, בו היו מונחים שברי שני לוחות הברית שקיבלנו בהר סיני, הלוחות השניים, וספר תורה קטן. ארון העדות – לארון העדות כינויים נוספים והם: ארון ה'^[1], ארון הברית^[2], וארון האלוקים ^[3].

ברמב"ם^[4] כתוב: אבן היתה בקדש הקדשים במערבו שעליה היה הארון מונח. ולפניו צנצנת המן ומטה אהרן. ובעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה.

מצורת הבית

מקשה הרבי^[5] מה לרמב"ם לפרט את מקום הארון בפרק הרביעי ששם מפרט את צורת הבית, ולא בפרקים ב' וג' שבם ביאר את כלי המקדש?

מסביר הרבי: הרמב"ם כותב^[6]. אלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית, עושין בו קדש וקדש הקדשים. ואחר כך כותב את כלי המקדש.

נמצא שהקודש וקדש הקדשים הם מעיקר המקדש, והם עושים את המקדש להיותו מקדש, ובכלל זה הארון, מפני שמה שהארון עומד בקדש הקדשים הוא - לדעת הרמב״ם -פרט בצורת הבית; כלומר, הארון אינו רק כלי שמצוי בקדש הקדשים, וכדוגמת כלי המקדש האחרים המצויים בהיכל וכו', , כי אם הוא חלק מקדש הקדשים (בנין) עצמו, כיון שהארון עושה את בית המקדש לבית לה', כמ״ש ונועדתי לך שם.

מתעוררת תמיהה גדולה: לפי זה נמצא שבבית שני שבו לא היה הארון במקומו, לא היה קדש הקדשים - שהארון הוא חלק ממנו -, בשלימותו: כלומר שבבית שני היה חסר לא רק פרט, אלא אחד הדברים שהם ״עיקר בבנין הבית״?!

וכדי להסיר תמיהה זו, מביא הרמב״ם כל האריכות על דרך גניזת הארון, שלפי זה יובן שאף בבית שני לא היה חסר ״בבנין הבית״.

ולכן כאשר ידע שלמה שסוף הבית ליחרב, בו בו מקום המיוחד לקדושת הארון, כדי שאף בבית שני לא יחסר מקדושת קודש הקדשים על ידי הארון.

מבנה הארון

הארון הורכב משלשה ארונות שעשה בצלאל. שנים עשויים מזהב ואחד עשוי מעץ. עיקר הארון היה עשוי מעצי שיטים. ארון העץ נעשה בצורת תיבה פתוחה מלמעלה, שהוכנסה לתוך ארון זהב חיצוני, לתוך ארון העץ הוכנס ארון פנימי מזהב. בכך צופה ארון העץ מבית ומחוץ בזהב. מידות ארון העץ: אורכו – ½2 אמה, רוחבו - ½1 אמה, וגובהו – ½1 אמה. עובי תחתית הארון – 1 טפח, עובי הדפנות – ½ טפח, לדעת ר' מאיר. (ר' יהודה סובר, שעובי הדפנות היה פחות מאצבע^[7].

הכפורת

הכפורת היא חלקו העליון של ארון העדות. הכפורת הייתה מכסה זהב לפתחו העליון של ארון העדות. אורכה – ½2 אמה, רוחבה ½1 אמה, (כמידת אורכו ורוחבו של הארון), ועוביה – 1 טפח. הכפורת הונחה על דפנות שני הארונות הפנימיים. גובה דפנות הארון החיצוני (טפח מעל דפנות הארונות הפנימיים), הסתיר את עובי הכפורת כך שרק זר הזהב של הארון בלט מעל הכפורת.

הכרובים

מעל החלק העליון של הכפורת, נעשו שני כרובים, במקשה אחת עם הכפורת. הכרובים היו כדמות שני תינוקות עם כנפיים פרושים למעלה, העומדים ומביטים זה בזה. פני הכרוב שבצפון נעשה בדמות זכר, ופני הכרוב שבדרום נעשה כדמות נקבה. הכרובים עמדו בקצוות אורכה של הכפורת. גובה קצה כנפי הכרובים – 10 טפחים מעל הכפורת, פני הכרובים היו טפח </REF>סוכה ה</REF>. כנפי הכרובים חפפו ברוחבם את רוחב הכפורת (9 טפחים), ובאורכם נפרשו עד אמצע הכפורת. קצה הכנפיים היו גבוהים מעבר לראשי הכרובים. (לסמן קבלת השפע מלמעלה – הרמב"ם ע"פ רבנו בחיי – פר' תרומה).כשחפץ ה' לדבר עם משה, היה משה נכנס למשכן, וכיון שבא בתוך הפתח, קול ירד מן השמים לבין הכרובים, ומשם יצא ונשמע למשה באוהל מועד ^[8].

מיקום הארון ותכולתו

ארון העדות עמד במרחק שווה מדפנות קודש הקודשים, דהיינו, במרכז קודש הקודשים. אורכו של הארון הועמד לרוחבו של המשכן. בתוך הארון הונחו שברי הלוחות ^[9], ומעליהם הונחו לוחות הברית שניתנו למשה בסיני ^[10]. לדעת ר' מאיר, בתוך הארון בצד הלוחות היה מונח, ספר התורה שכתב משה ביום מותו. (לדעת ר' יהודה, הונח הס"ת מחוץ לארון על דף שהיה בולט מן הארון כלפי חוץ. מחלוקת זו נובעת ממחלוקתם בענין גודלה של האמה בכלים. ר"מ סובר, שהאמה היא בת 6 טפחים, ומכאן נובע שהארון היה גדול יותר. ור"י סובר שהאמה היא בת 5 טפחים ומכאן נובע שהארון היה קטן יותר - בבא קמא, י"ד). בעת המסעות נישא הארון כשהוא מכוסה, על כתפי בני קהת משבט לוי.

מקורות

מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות)

הערות שוליים

^ יהושע ג'.
^ יהושע ג.
^ שמואל-א ד.
^ פ"ד ה"א.
^ חידושים וביאורים על הרמב"ם
^ הלכות בית הבחירה להרמב"ם פ"א ה"ה.
^ ב"ב יד.
^ רש"י – שמות כ"ה,כ"ב.
^ ב"ב י"ד
^ מלכים-א, ח'

[1] יהושע ג'.

[2] יהושע ג.

[3] שמואל-א ד.

[4] פ"ד ה"א.

[5] חידושים וביאורים על הרמב"ם

[6] הלכות בית הבחירה להרמב"ם פ"א ה"ה.

[7] ב"ב יד.

[8] רש"י – שמות כ"ה,כ"ב.

[9] ב"ב י"ד

[10] מלכים-א, ח'

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

גרסה מ־06:37, 23 בפברואר 2010 עריכה שלום (שיחה \| תרומות) 39,916 עריכות אין תקציר עריכה → העריכה הקודמת		גרסה מ־06:37, 23 בפברואר 2010 עריכה ביטול שלום (שיחה \| תרומות) 39,916 עריכות אין תקציר עריכה העריכה הבאה ←
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:הארון.jpg\|left\|thumb\|300px~~\|חנוכית זהב בעל קנים מרובעים מתוך דגם הרב [[ישראל דב לבנוני]].~~]]		[[תמונה:הארון.jpg\|left\|thumb\|300px]]
	'''ארון''', הוא שם ל'''ארון הברית''', בו היו מונחים שברי שני לוחות הברית שקיבלנו בהר סיני, הלוחות השניים, וספר תורה קטן. ארון העדות – לארון העדות כינויים נוספים והם: ארון ה'<REF>יהושע ג'.</REF>, ארון הברית<REF>יהושע ג.</REF>, וארון האלוקים <REF>שמואל-א ד.</REF>.		'''ארון''', הוא שם ל'''ארון הברית''', בו היו מונחים שברי שני לוחות הברית שקיבלנו בהר סיני, הלוחות השניים, וספר תורה קטן. ארון העדות – לארון העדות כינויים נוספים והם: ארון ה'<REF>יהושע ג'.</REF>, ארון הברית<REF>יהושע ג.</REF>, וארון האלוקים <REF>שמואל-א ד.</REF>.