לדלג לתוכן

מסכת בבא מציעא – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שלום (שיחה | תרומות)
 
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
#הפניה [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/חידושי הרבי על הש/סדר נזיקין#מסכת בבא קמא]]
במסכת '''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=21&daf=2&format=pdf בבא מציעא]''' יש 10 פרקים, 117.5 דפים.
 
המסכת עוסקת בדיני ספק ממון, השבת אבידה, שומרים, ריבית, קניית חפצים, פועל ואריס.
 
== יסודות במסכת ==
 
'''יאוש''' הינו מצב הלכתי בו האדם התייאש מממונו שאיננו ברשותו, וכך נפקעת בעלותו על החפץ.
 
=== יאוש שלא מדעת ===
 
יאוש שלא מדעת הינו מצב בו ידוע כי אילו יודע היה האיש כי נאבד ממנו החפץ היה מתייאש בוודאי, אך עדיין לא שמע מכך ולכן לא התייאש.
 
ישנו מחלוקת אביי ורבא בדין החפץ. לאביי אין נחשב הדבר כאילו התייאש, הגם שמיד כששמע מהדבר התייאש אין מגלה הדבר למפרע כי כן היתה דעתו האמיתית גם בעבר, אך לרבא מכיון שידוע בבירור שכן היה דעתו, שהרי אחרי כן כששמע התייאש מיד, וברור שגם במצב הקודם היה מתייאש, נחשב הדבר כאילו התייאש בפועל קודם לכן.
 
למרות שישנו מחלוקת כללית בש"ס אם אין ברירה או יש ברירה, הנוגעת לשאלה כללית האם אפשר לברר מצב על ידי מעשה הנעשה לאחר מכן המגלה על המצב, וכמו המפריש תרומות על דעת שמה שיפריש בעתיד זהו התרומה החלה עכשיו, - למרות זאת השאלה ביאוש שלא מדעת היא שאלה נפרדת, ואינה תלויה במחלוקת ההיא.
 
הסיבה לכך היא, מכיון שבתרומה אין כל סיבה לומר כי התרומה שהפריש לאחר מכן זו היא התרומה שהיה בעצם מפריש אז, ולכן הפרשת התרומה היא חלות חדשה ואין בכוחה לברר על העבר - לפי ההלכה שאין ברירה. שונה מזאת הוא המצב ביאוש שלא מדעת, שהרי כאן ברור הדבר שגם מקודם לכן, אם היה שומע, בוודאי שהיה מתייאש.<REF> [[צמח צדק]] על [[בבא מציעא]], כא ב. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=283&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524 (283)]</REF>
 
=== ביאורי הרבי ===
*'''ב א.''' שניים אוחזים בטלית.[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/16/152&search=%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa+%d7%a0%d7%93%d7%94 רשימת שניים אוחזין בטלית]
*'''ב א.''' זה נשבע כו' ויחלוקו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%EF%BF%BD&pgnum=615&hilite=29e40cda-048d-452d-b87d-65bdb8e5d8ea התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמ' 1299 (עמ' 615)]
*'''ג ב.''' הודאת בעל דין (רק בדיני ממונות ולא בדיני נפשות). [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=118 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 106 (עמ' 118]
*'''ל ב.''' ילכו זה ביקור חולים היינו גמילות חסדים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16077&hilite=7d9d1fe6-722f-4b8c-9c56-6c27eaa3ccfb&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=78 לקוטי שיחות ח"כ עמ' 63 הערה 16 (עמ' 76)]
*'''נח ב'''. תוס' ד"ה וזה בגופו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15904&hilite=48cbc51d-3ce1-417f-aa49-199d00d7ae01&st=%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%9D&pgnum=126 לקוטי שיחות חל"ב עמ' 113]
*'''פה א.''' יתיב מאה תעניתא דלשתכח גמרא בבלאה מיניה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=36 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 24 (עמ' 36)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=&pgnum=334 התוועדויות תשמ"ב ח"ד עמ' 2080 (עמ' 334)]
*'''פה ב.''' מאי טעמא נגה ליה למר. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&hilite=c9b6e6c5-c620-444c-9da6-678a72e94685&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%97%D7%9C%D7%94&pgnum=67 שיחות קודש תש"מ ח"א עמ' כ"ד (עמ' 67)]
*'''פז ב.''' בפועל הכתוב מדבר. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=141&hilite=befcded7-544d-4ad7-9e55-b0fb7e8e7c7c לקוטי שיחות חל"ח עמ' 129 (עמ' 141)]
*'''עא ב.''' יש שליחות לנכרי או לאו? [לקו"ש חל"ג עמ' 113 ואילך].
*'''צב א.''' פועל משלו הוא אוכל או משל שמים הוא אוכל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&hilite=befcded7-544d-4ad7-9e55-b0fb7e8e7c7c&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=142 לקוטי שיחות חל"ח עמ' 130 (עמ' 142)]
*'''צד ב.''' אביו בלא אמו, אמו בלא אביו מניין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=117 לקוטי שיחות חי"ח עמ' 117 (עמ' 108)]
{{הערות שוליים}}
[[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה מ־01:22, 17 במאי 2010

במסכת בבא מציעא יש 10 פרקים, 117.5 דפים.

המסכת עוסקת בדיני ספק ממון, השבת אבידה, שומרים, ריבית, קניית חפצים, פועל ואריס.

יסודות במסכת

יאוש הינו מצב הלכתי בו האדם התייאש מממונו שאיננו ברשותו, וכך נפקעת בעלותו על החפץ.

יאוש שלא מדעת

יאוש שלא מדעת הינו מצב בו ידוע כי אילו יודע היה האיש כי נאבד ממנו החפץ היה מתייאש בוודאי, אך עדיין לא שמע מכך ולכן לא התייאש.

ישנו מחלוקת אביי ורבא בדין החפץ. לאביי אין נחשב הדבר כאילו התייאש, הגם שמיד כששמע מהדבר התייאש אין מגלה הדבר למפרע כי כן היתה דעתו האמיתית גם בעבר, אך לרבא מכיון שידוע בבירור שכן היה דעתו, שהרי אחרי כן כששמע התייאש מיד, וברור שגם במצב הקודם היה מתייאש, נחשב הדבר כאילו התייאש בפועל קודם לכן.

למרות שישנו מחלוקת כללית בש"ס אם אין ברירה או יש ברירה, הנוגעת לשאלה כללית האם אפשר לברר מצב על ידי מעשה הנעשה לאחר מכן המגלה על המצב, וכמו המפריש תרומות על דעת שמה שיפריש בעתיד זהו התרומה החלה עכשיו, - למרות זאת השאלה ביאוש שלא מדעת היא שאלה נפרדת, ואינה תלויה במחלוקת ההיא.

הסיבה לכך היא, מכיון שבתרומה אין כל סיבה לומר כי התרומה שהפריש לאחר מכן זו היא התרומה שהיה בעצם מפריש אז, ולכן הפרשת התרומה היא חלות חדשה ואין בכוחה לברר על העבר - לפי ההלכה שאין ברירה. שונה מזאת הוא המצב ביאוש שלא מדעת, שהרי כאן ברור הדבר שגם מקודם לכן, אם היה שומע, בוודאי שהיה מתייאש.[1]

ביאורי הרבי

הערות שוליים

[[[קטגוריה:ש"ס]]