לדלג לתוכן

משה קורדובירו – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
רבי משה היה זה שתיקן את התקנה של אמירת מזמורי לכו נרננה.<REF>סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם ה[[יעב"ץ]]. מובא ב[[שיחות קודש]] שם.</REF>
רבי משה היה זה שתיקן את התקנה של אמירת מזמורי לכו נרננה.<REF>סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם ה[[יעב"ץ]]. מובא ב[[שיחות קודש]] שם.</REF>


האריז"ל הקים דרך בלימוד [[תורת הקבלה]], כשהיא מכונה קבלת האריז"ל, לעומת שיטת רבי משה קרודבירו,
[[הבעל שם טוב]] כותב {{הערת שוליים|באחד ממכתבי הגניזה החרסונית.}} כי שיטתו מיוסדת על תורת הרמ"ק.
[[הבעל שם טוב]] ותלמידיו העדיפו את קבלתו של האריז"ל, על פני שיטתו של הרמ"ק.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אישים בחסידות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בחסידות חב"ד]]

גרסה מ־14:54, 21 במאי 2010

הצדיק המקובל רבי משה קורדובירו, היה מקובל גדול, בעל מחבר ספר פרדס רימונים ועוד. שחי בתקופתו של האריז"ל.

כאשר הספיד אותו האריז"ל העלה עליו את הפסוק: איש כי ימות, ותית אותו על עץ, מכיון שאין בו שום חטא, עליך לתלות שמת בעטיו של אדם הראשון, שאכל מעץ הדעת, לולי זאת לא היה מת.[1]

רבי משה היה זה שתיקן את התקנה של אמירת מזמורי לכו נרננה.[2]

הבעל שם טוב כותב תבנית:הערת שוליים כי שיטתו מיוסדת על תורת הרמ"ק.

הערות שוליים

  1. שיחות קודש תשמ"א חלק ב'
  2. סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם היעב"ץ. מובא בשיחות קודש שם.