דיני שומרים

דיני שומרים:

ישנם ארבעה סוגי שומרים כול אחד בהתחיבות שונה למפקיד:

1)שומר חינם ענינו-עושה טובה למפקיד ושומר לו בחינם על פקדונו. פטור כמעט בכול מקרה של נזק לפקדון למעט פשיעה.

2)שומר שכר: שומר הגובה תשלום על שמירת הפיקדון ולכן לוקח אחריות במקרים של גניבה ואבידה אך פטור במקרה של אונס.

3)שוכר: משלם כסף לבעל הפקדון על מנת להשתמש בו - דיניו כדיני הש"ש אך מותר לו להשתמש בפקדון

4)שואל: חברו עושה לו טובה שמשאיל לו החפץ ולכן חייב בכול נזק למעט שהפקדון ניזוק מחמת המלאכה(כדרך השימוש בו) שטוען השואל גם אצלך בבית זה היה קורה וכאשר בעל הפיקדון עמו

קצת מסביב: כאשר ניזוק הפיקדון ויש לשומר את האופציה להיפטר הוא צריך להשבע קודם שהוא לא פשע ולא שלח יד בפיקדון (שאז הוא מתחייב בתשלום עליו שנעשה כגנב) אך אם הוא משלם על הפקדון-ונתפב הגנה הכפל למי שהפסיד מהגנבה ולכן רוה הפעמיםשומכ חינם לא יקבל את הכפל ושומר שכר כן (אא"כ השומר חינם לא רוצה להישבע ואז יצטרך לשלם)

מקורות:כִּֽי יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ אֶל רֵעֵ֜הוּ כֶּ֤סֶף אֽוֹ כֵלִים֙ לִשְׁמֹ֔ר וְגֻנַּ֖ב מִבֵּ֣ית הָאִ֑ישׁ אִם יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּ֖ב יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנָֽיִם׃

עַֽל כׇּל דְּבַר פֶּ֡שַׁע עַל שׁ֡וֹר עַל חֲ֠מ֠וֹר עַל שֶׂ֨ה עַל שַׂלְמָ֜ה עַל כׇּל אֲבֵדָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יֹאמַר֙ כִּי ה֣וּא זֶ֔ה עַ֚ד הָֽאֱלֹהִ֔ים יָבֹ֖א דְּבַר שְׁנֵיהֶ֑ם אֲשֶׁ֤ר יַרְשִׁיעֻן֙ אֱלֹהִ֔ים יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנַ֖יִם לְרֵעֵֽהוּ׃

ט) כִּֽי יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ אֶל רֵעֵ֜הוּ חֲמ֨וֹר אוֹ שׁ֥וֹר אוֹ שֶׂ֛ה וְכׇל בְּהֵמָ֖ה לִשְׁמֹ֑ר וּמֵ֛ת אוֹ נִשְׁבַּ֥ר אוֹ נִשְׁבָּ֖ה אֵ֥ין רֹאֶֽה

מקור השואל:יג) וְכִֽי יִשְׁאַ֥ל אִ֛ישׁ מֵעִ֥ם רֵעֵ֖הוּ וְנִשְׁבַּ֣ר אוֹ מֵ֑ת בְּעָלָ֥יו אֵין עִמּ֖וֹ שַׁלֵּ֥ם יְשַׁלֵּֽם׃: יד) אִם בְּעָלָ֥יו עִמּ֖וֹ לֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם אִם שָׂכִ֣יר ה֔וּא בָּ֖א בִּשְׂכָרֽוֹ׃

רש"י

וכי ישאל. בָּא לְלַמֵּד עַל הַשּׁוֹאֵל שֶׁהוּא חַיָּב בָּאֳנָסִין: בעליו אין עמו. אִם בְּעָלָיו שֶׁל שׁוֹר אֵינוֹ עִם הַשּׁוֹאֵל בִּמְלַאכְתּוֹ (בבא מציעא צ"ה): אם בעליו עמו. בֵּין שֶׁהוּא בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה בֵּין שֶׁהוּא בִמְלָאכָה אַחֶרֶת, הָיָה עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁאֵלָה אֵינוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁבִירָה וּמִיתָה

מקורות בגמרא: בבא מציאה דף ל"ג עמוד ב' דף מ"ד עמוד א' דף צ"ג עמוד א' דף צ"ט עמוד ב'

ארבעה שומרים

הדיון על ארבעה שומרים מקורו בגמרא בבבא מציעא (צג, א), שם נידונה המחלוקת בין התנאים האם ישנם ארבעה סוגי שומרים או רק שלושה. השומרים הנזכרים בגמרא הם: שומר חינם, שומר שכר, שואל ושוכר.

המחלוקת בגמרא

בגמרא בבבא מציעא (צג, א) נאמר: "מאן תנא ארבעה שומרים? אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה רבי מאיר היא". רב נחמן מציין כי רבי מאיר הוא התנא הסבור שישנם ארבעה שומרים, בעוד רבא שואל את רב נחמן אם יש מישהו שלדבריו אין ארבעה שומרים. הסברו של רב נחמן הוא כי המחלוקת נוגעת להבחנה בין שוכר כנושא שכר לבין שוכר כמשלם כמשכיר.

שיטת רבי מאיר ורבי יהודה

בהמשך הגמרא, נדרש ההסבר של רבי מאיר, הטוען שיש ארבעה שומרים, תוך הבחנה יסודית בין שוכר כנושא שכר לבין שוכר כמשלם כמשכיר. לשיטתו, שוכר נחשב לשומר שונה משאר השומרים, ולכן יש מקום להחיל את המונח ארבעה שומרים. בניגוד לכך, רבי יהודה טוען כי השוכר הוא שומר חינם, וכך ישנם רק שלושה סוגי שומרים.

הסבר רש"י

רש"י מפרש את דברי הגמרא בהסבר נוסף: לשיטת רבי יהודה, השוכר לא מקבל שכר על שמירת החפץ, אלא על הכסף שהוא משלם, ולכן הוא נחשב לשומר חינם, ולא שומר בתשלום. לפיכך, ישנם רק שלושה סוגי שומרים ולא ארבעה.

הביאור החסידי

השל"ה (רבי ישעיה הורוביץ) מציע ביאור חסידי לדינמיקה של ארבעה שומרים בהקשר של עבודת האדם. לפי תורת החסידות, בני ישראל הם שומרים על העולם, כפי שנאמר "וַיַּנִּיחֵהוּ בְּגַן-עֵדֶן, לַעֲבֹדָה וּלְשָׁמְרָה". כל אחד מהשומרים מייצג את הדרך בה האדם מקיים את מצוות ה' ומקשר את עצמו עם העולם.

שומר חינם הוא מי שעובד את ה' מתוך אהבה, ללא רצון לקבל שכר, בעוד שומר שכר פועל מתוך רצון לקבל שכר על פעולתו. השואל, אם כי נראה שהוא מקבל את כל ההנאה מעבודתו, למעשה מייצג את האדם העובד את ה' מתוך הבנה שהוא מקבל את כל מחסורו כמתנת ה' ולכן מחויב להחזיר את חלקו בעולם על ידי קיום התורה והמצוות.

העבודה מתוך אהבה

השל"ה מסביר גם כי בשלב מסוים, כל ארבעת השומרים – גם השואל וגם השוכר – יכולים להגיע למדרגת עבודה מתוך אהבה, כלומר מתוך רצון לאהוב את ה' ולפעול אך ורק מתוך כוונה לשם שמיים. הכוונה היא כי למרות שכל אחד מהם עשוי להתחיל לעבוד מתוך רצון לקבל שכר או הנאה אישית, בסופו של תהליך כולם יכולים להגיע למדרגה של עבודה מתוך אהבת ה' וכך להפוך את פעולתם לתוצאה של עבודה רוחנית טהורה.

סיכום

הדיון על ארבעה שומרים מצביע על המורכבות בהבנת סוגי השומרים וההבדלים ביניהם, הן בהקשר הלכתי והן בהקשר הרוחני. תורת החסידות מעניקה לפרשנות זו מימד נוסף, בו כל שומר – גם אם הוא שוכר או שואל – יכול להגיע לתכלית של עבודה רוחנית מתוך אהבה. בסופו של תהליך, כל השומרים יגיעו למדרגה של עבודה מאהבה, בה הם פועלים לשם שמיים מתוך זיקה עמוקה לה' ולקיום מצוותיו.