לדלג לתוכן

א' בתשרי – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מה דעתך כך.
אין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:
* [[תר"מ]] - רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל - ה[[מלבי"ם]]
* [[תר"מ]] - רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל - ה[[מלבי"ם]]
* [[תרע"ד]] - רבי [[יעקב דוד וילבסקי]], הרידב"ז
* [[תרע"ד]] - רבי [[יעקב דוד וילבסקי]], הרידב"ז
{| class="toccolours" style="clear:left; float:left; width:350px; margin-right:15px; text-align:center;"
|-
| style="border:1px solid #cfcfff;padding:1em;padding-top:0.5em;padding-bottom:0em;background-color:#FFF2E5;" | <div style="float:left;"></div><h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;"></h3>{{היום יום}}
|}


== אירועים בחסידות ==
== אירועים בחסידות ==
* [[תק"ז]] - [[הבעל שם טוב]] עשה [[עליית נשמה]] להיכלו של [[מלך המשיח]] ושאלו: "אימת קאתי מר" (=מתי יבוא אדון?) והשיבו מלך המשיח "כשיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת".
* [[תק"ז]] - [[הבעל שם טוב]] עשה [[עליית נשמה]] להיכלו של [[מלך המשיח]] ושאלו: "אימת קאתי מר" (=מתי יבוא אדון?) והשיבו מלך המשיח "כשיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת".
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|א א]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד|א א]]
__NOTOC__

גרסה מ־23:25, 15 ביוני 2010

<< >> חודש תשרי

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול


הפתגם היומי - א בתשרי - מלוח היום יום
תבנית:היום יום/א תשרי

א' בתשרי הוא יומו הראשון של ראש השנה ושל חודש תשרי. הוא לא יחול אף פעם (בלוח העברי הקבוע) בימים ראשון, רביעי ושישי (על פי הכלל ש"לא אדו ראש").

אירועים ביהדות

נולדו

נפטרו

לב לעומר. אין אומרים צדקתך.

בקריאת שמע שיש אומרים בבוקר - קודם התפלה - כדי לצאת חובת קריאת שמע בזמנה, גם כן כופלים ג' התיבות, ומסיימים בתיבת "אמת". בקריאת שמע דתפילין דרבינו תם ושמושא רבא אין כופלים, אבל אומרים "אמת".

ל"ג בעומר שנת תר"ד - לערך - סיפר הצמח צדק תורת הבעל שם טוב: עס שטעהט "כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה' צבאות". אט אזוי ווי די גרעסטע חכמים וועלען אייביג ניט דערגיין די גרויסע, טבעיות'דיגע אוצרות, וועלכע השם יתברך האט טובע געווען בארץ, אז הכל היה מן העפר, אט אזוי קען קיינער ניט דערגיין די גרויסע אוצרות וואס ליגען אין אידען, וואס זיי זיינען דעם אויבערשטענס ברוך הוא ארץ חפץ. וסיים הבעל שם טוב: איך וויל מאכען פון אידען, אז זיי זאלען געבען דעם יבול, וואס דעם אויבערשטענס ברוך הוא א ארץ חפץ קען געבען.


תרגום האידיש: ל"ג בעומר שנת תר"ד - לערך - סיפר הצמח צדק תורת הבעל שם טוב: כתוב "כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה' צבאות". כמו שהחכמים הגדולים ביותר אף פעם לא ישיגו את גודל אוצרות הטבע, שטבע השם יתברך בארץ, ש"הכל היה מן העפר", כך לא יכול אף אחד להשיג את האוצרות הגדולים הנמצאים אצל יהודים, שהם חפצו של הקדוש ברוך הוא. וסיים הבעל שם טוב: ברצוני לעשות מיהודי, שיתנו את היבול שרצונו של הקדוש ברוך הוא, ארץ חפץ, יכול לתת.


אירועים בחסידות

  • תק"ז - הבעל שם טוב עשה עליית נשמה להיכלו של מלך המשיח ושאלו: "אימת קאתי מר" (=מתי יבוא אדון?) והשיבו מלך המשיח "כשיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת".

הערות שוליים

  1. ^ מסכת ראש השנה, דף יא' עמוד ב'‏
  2. ^ מסכת ראש השנה, דפים י'-יא'‏
  3. ^ פרשת מקץ