לדלג לתוכן

דובער יהודה לייב גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שורה 16: שורה 16:
עסק בין השאר בהדפסת ספרי אביו 'דברי נחמיה', כאשר בספר נכללים גם חידושי תורה שלו.
עסק בין השאר בהדפסת ספרי אביו 'דברי נחמיה', כאשר בספר נכללים גם חידושי תורה שלו.


נפטר בי"ט אדר א' [[תרנ"ד]]. ברישום הפטירה צוין שהוא בן 77{{הבהרה|איזה רישום? לא מסתדר כלל עם הנכתב למעלה}}.
נפטר בי"ט אדר א' [[תרנ"ד]]. ברישום הפטירה צוין שהוא בן 77{{הבהרה|איזה רישום? לא מסתדר כלל עם הנכתב למעלה|סיבה=רישומי ספרי הפטירות מוהילוב.}}. הניח כתב יד על מסכת אבות<ref>הצפירה 2.3.1894.</ref>.


== משפחתו ==
== משפחתו ==

גרסה מ־11:19, 5 בפברואר 2025

רבי דובער יהודה לייב גינזבורג (תק"צ-תרנ"ד) היה סוחר חסידי ממוהילוב, ממשפחת בית הרב ובנו של רבי נחמיה בירך מדוברובנה (שהתחתן בזיווג שני עם נכדתו של אדמו"ר הזקן). ערך והוציא לאור את ספרי אביו. חידושיו הובאו בספרי אביו. משל עצמו הוא הדפיס את הספר "אמונת חכמים" נגד דעות המשכילים בענין נס חנוכה, שם מזכיר את אדמו"ר הזקן כ"זקני".

תולדות חיים

נולד בדוברובנה בסביבות שנת תק"צ לאביו ר' נחמיה בירך מדוברובנה.

כילד, למד בחיידר עם אדמו"ר המהר"ש ועם רבי שלמה זלמן שניאורסון, ה'מגן אבות' מקאפוסט, וכמה שהיה מהיר תפיסה, לא הצליח להשיג בידיעותיו ובלימודו את אדמו"ר המהר"ש[1].

לאחר נישואיו, שלח ידו בעסקים והתיישב בעיר מוהילוב, ולצד הצלחתו בעסקים נודע כלמדן שהיה בקי בנגלה, בחסידות, ובספרי החקירה.

נמנה על חסידי אדמו"ר הצמח צדק ועל מנהיגי הקהילה החסידית במוהילוב, וניצל את מעמדו וידיעותיו כדי להגן על קהילתו מפני רוחות ההשכלה שהחלו לנשב באותה תקופה.

לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הצמח צדק, התקשר לאדמו"רי חב"ד-קאפוסט, ומספר פעמים אף שימש כנציגו של רבי שלמה זלמן מקאפוסט בעניני עסקנות הכלל.

פרסם מאמרי הגנה מפני המשכילים בעיתונות היהודית.

עסק בין השאר בהדפסת ספרי אביו 'דברי נחמיה', כאשר בספר נכללים גם חידושי תורה שלו.

נפטר בי"ט אדר א' תרנ"ד. ברישום הפטירה צוין שהוא בן 77
שגיאות פרמטריות בתבנית:דרושה הבהרה

כפילות פרמטרים [ סיבה ]
[דרושה הבהרה]. הניח כתב יד על מסכת אבות[2].

משפחתו

  • בתו, איידל ביילא. אשת יוזל ב"ר פייביש גלפרין. בנם בנימין נחמיה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. פעם אירע שאדמו"ר הצמח צדק בחן גם אותו על לימודו, והוא פרץ בבכי והשיב כי הוא מבקש להצליח בלימוד, וכמענה סיפר לו הצמח צדק מה ששמע מאדמו"ר הזקן ששמע מהמגיד ממעזריטש, שמה שר' זושא מאניפולי יכול לעשות בדמעותיו הקדושות והטהורות - אפילו צדיק וגאון לא יכול להשיג בידיעותיו ובגאונותו".
  2. הצפירה 2.3.1894.