![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ינוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ינוביץ'''' (Янавічы ינוביצ'י, | '''ינוביץ'''' (Янавічы ינוביצ'י, בכתיב אידישאי: יאנאוויטש) היא עיירה במחוז [[ויטבסק]] שב[[בלארוס]], בסמוך לגבול [[רוסיה]], בה התקיימה עד [[השואה]] קהילה יהודית וחסידית גדולה. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] כיהן כרב העיירה אחיו של הרבי - רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (המהרי"ל), שבנוסף לרבנות בעיירה היה מהעומדים בראש ה"[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]]" שהקים אדמו"ר הזקן, ומכותבי ה"[[הנחה|הנחות]]" מ[[מאמר|מאמריו]] | בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] כיהן כרב העיירה אחיו של הרבי - רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (המהרי"ל), שבנוסף לרבנות בעיירה היה מהעומדים בראש ה"[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]]" שהקים אדמו"ר הזקן, ומכותבי ה"[[הנחה|הנחות]]" מ[[מאמר|מאמריו]] ובעל מחבר ספר "[[שארית יהודה]]". | ||
המהרי"ל חי וכיהן ברבנות עד תחילת שנת [[תקפ"ו]] ומנוחתו כבוד ביאנוביטש. | המהרי"ל חי וכיהן ברבנות עד תחילת שנת [[תקפ"ו]] ומנוחתו כבוד ביאנוביטש. | ||
גרסה אחרונה מ־23:19, 24 בפברואר 2025
ינוביץ' (Янавічы ינוביצ'י, בכתיב אידישאי: יאנאוויטש) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בסמוך לגבול רוסיה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית וחסידית גדולה.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הזקן כיהן כרב העיירה אחיו של הרבי - רבי יהודה לייב מינוביץ' (המהרי"ל), שבנוסף לרבנות בעיירה היה מהעומדים בראש ה"חדרים" שהקים אדמו"ר הזקן, ומכותבי ה"הנחות" ממאמריו ובעל מחבר ספר "שארית יהודה".
המהרי"ל חי וכיהן ברבנות עד תחילת שנת תקפ"ו ומנוחתו כבוד ביאנוביטש.
מחסידיו המפורסמים של אדמו"ר הזקן בעיירה נמנה ר' ראובן סופר הידוע בשם "ראובן מיאנוביטש", שהיה הסופר סת"ם האישי של אדמו"ר הזקן וייסד על פיו את כתב חב"ד הידוע.
אדמו"ר הצמח צדק ייסד בליובאוויטש ישיבה. מטרת הישיבה הייתה להילחם במגמות ההשכלה שסחפו את צעירי היהודים ברוסיה[1]. בשנים תר"ד-תר"ה, במקביל להתפשטותה של תנועת ההשכלה ברוסיה, חיזק אדמו"ר הצמח צדק את מוסדות הישיבה והרחיבה לערים נוספות ברוסיה כשביניהם הייתה ינוביץ'. בכל סניפי הישיבה למדו באותה תקופה כ-600 בחורים[2].
בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב התגורר בעיירה ר' אליעזר שייקביץ[3], שהיה גביר חסידי שרכש מגרשי אדמה בעיירה והקים עליהם בתים בהם שיכן אברכים חסידיים בני עניים, וכן היה מאכיל באכסניה שהקים על אם הדרך את החסידים שעברו בעיירה בדרך לליובאוויטש ובחזרתם.
יהודי ינוביץ'[עריכה | עריכת קוד מקור]
בין מלחמות העולם כמחצית מתושבי העיירה היו יהודים כ-1,700 נפש. בתקופה שלאחר המהפכה הקומוניסטית פעלו בעיירה מועצה יהודית ממלכתית ובית ספר יידי, ומספר יהודי היישוב הצטמצם.
בי"ז בתמוז תש"א (12 ביולי 1941), במהלך הפלישה הגרמנית, נכבשה העיירה בידי הנאצים, ועד מהרה הטילו אלו על יהודיה גזירות שונות, ובהן חובת ענידת טלאי צהוב, תוך רצח של למעלה מ-200 גברים יהודים מהעיירה בכפר סמוך.
בב' באלול תש"א (25 באוגוסט 1941) רוכזו יתר יהודי העיירה בגטו מוקף גדר תיל שהוקם בה, בו שרר רעב ומחלות. בח"י אלול באותה שנה (10 בספטמבר) רצחו הגרמנים את כ-1,000 עד 1,600 היהודים שנותרו בגטו שבעיירה בתעלות ליד הכפר הסמוך זייצבו. ה' יקום דמם.
חסידי חב"ד בעיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' מאיר זלמן מיאנאוויטש - החוזר הראשי במשך תקופה אצל אדמו"ר הזקן
- ר' יצחק מיאנאוויטש - מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן
- ר' חיים משה שייקביץ - מחסידי חב"ד בנעוועל ובפרברי מוסקבה, יליד העיירה
- הרב שלמה סדובסקי - מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש, רב ברוצ'סטר שבארה"ב, יליד העיירה
| עיירות ברוסיה הלבנה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין • עיירות בצרפת |