לדלג לתוכן

חמור – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:


טבע החמור הוא קרירות, כמאמר הגמרא שחמור אפילו בתקופת תמוז קר לו, מפני שעניינו של החמור הוא הסתרת השמש הרוחנית - אור הוי"ה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/20&search=%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A8 ספר השיחות תש"ד]}}.
טבע החמור הוא קרירות, כמאמר הגמרא שחמור אפילו בתקופת תמוז קר לו, מפני שעניינו של החמור הוא הסתרת השמש הרוחנית - אור הוי"ה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/20&search=%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A8 ספר השיחות תש"ד]}}.
יעקוב שלח לעשיו בהמות טמאות ביניהם גם את החמור מכוון שהחמור שרשו בעולם התוהו (וכן עישו שרשו שם) ולגביה עולם זה לא משנה טומאה וטהרה {{ הערה|2=ליקוטי תורה פרשת וישלח}}
 
[[יעקב]] שלח ל[[עשיו]] בהמות טמאות ביניהם גם את החמור מכוון שהחמור שרשו בעולם התוהו (וכן עישו שרשו שם) ולגביה עולם זה לא משנה טומאה וטהרה{{הערה|ליקוטי תורה פרשת וישלח}}.


==שורש החמור בקדושה==
==שורש החמור בקדושה==

גרסה מ־21:32, 3 באפריל 2025

חמור

חמור הוא בהמה שטבעה מורה על חומריות וגסות. חמור אותיות חומר.

פטר חמור

ערך מורחב – פטר חמור

הזכר שנולד ראשון, יש מצוה[1] לפדודו מהכהן על ידי שה, ולערפתו אם לא פדוי.

בחסידות

בחסידות מורה החומר על חומריות. הבעל שם טוב מפרש את הפסוק "כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו"[2], שפירושו: כאשר תראה את חומריות הגוף - שהוא שונא שלך, ותחשוב שצריך אתה לשוברו, עליך לדעת שצריך לעזב עימו, דווקא עם הגוף.

טבע החמור הוא קרירות, כמאמר הגמרא שחמור אפילו בתקופת תמוז קר לו, מפני שעניינו של החמור הוא הסתרת השמש הרוחנית - אור הוי"ה[3].

יעקב שלח לעשיו בהמות טמאות ביניהם גם את החמור מכוון שהחמור שרשו בעולם התוהו (וכן עישו שרשו שם) ולגביה עולם זה לא משנה טומאה וטהרה[4].

שורש החמור בקדושה

ענין החמור שהוא עצלות וכבידות, משמש גם בקדושה כנגד היצר הרע, ועל כך אמר יעקב אבינו לעשיו "ויהי לי שור וחמור". חמור, זה חומריות ועצלות מלעבור על לא תעשה, וכמו שאמרו במדרש - חמור זה יששכר, כי יששכר נמשל בפסוק לחמור "יששכר חמור גרם", זה יששכר, ר"ל לעצל כזה בוודאי יש שכר, עצל ונשכ"ר, כמ"ש רז"ל היושב בטל ואינו עובר עבירה מקבל שכר כעושה מצוה, וזהו יש שכר. כלומר, אף על פי שאינו עושה מצוה בפועל, רק שהמניעה ועצלות הוא מחמת דבקותו בהשם יתברך ב"ה, אף על פי כן מקבל שכר, ומכל שכן אם הוא עושה מצוה [בפועל] כמאמרה[5].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ספר החינוך מצוה כב-כג.
  2. שמות כג, ה.
  3. ספר השיחות תש"ד
  4. ליקוטי תורה פרשת וישלח
  5. אור תורה וישלח מד, ב