![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אריה לייב האפט – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – " מרת " ב־" " |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
נמנה על חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] שחיבב אותו במאוד{{הערה|כפי שהעיד האדמו"ר [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|הרש"ב מרציצה]], נכדו של אדמו"ר הצמח צדק בהסכמת לספרו 'דברי טעם'.}}. | נמנה על חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] שחיבב אותו במאוד{{הערה|כפי שהעיד האדמו"ר [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|הרש"ב מרציצה]], נכדו של אדמו"ר הצמח צדק בהסכמת לספרו 'דברי טעם'.}}. | ||
התחתן עם | התחתן עם פראדע ראסיע ממשפחת ופסי מדווינסק. | ||
שימש ברבנות בעיירות קאראפ (במשך שמונה עשרה שנה), וקאזילעץ, שם לימד נערים מבקשי תורה, ביניהם הרב [[יהודה לייב צירלסון]] שלמד אצלו את שיטת הלימוד בש"ס ופוסקים{{הערה|נחלת צבי, חוברת חמישית, ע' קלח.}} | שימש ברבנות בעיירות קאראפ (במשך שמונה עשרה שנה), וקאזילעץ, שם לימד נערים מבקשי תורה, ביניהם הרב [[יהודה לייב צירלסון]] שלמד אצלו את שיטת הלימוד בש"ס ופוסקים{{הערה|נחלת צבי, חוברת חמישית, ע' קלח.}} | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
*מחותנו, הרב [[אברהם יחזקאל ארלוזורוב]] | *מחותנו, הרב [[אברהם יחזקאל ארלוזורוב]] | ||
*בנו, הרב בן ציון האפט - מורה צדק ב[[עיירה]] קליניצא{{הערה|עמד בקשר עם הרב [[אליהו אליעזר דסלר]] שקיבל ממנו ממחשבת חב"ד.}}. חתנו ר' בנימין מובשוביץ רבה של הרצליה. | *בנו, הרב בן ציון האפט - מורה צדק ב[[עיירה]] קליניצא{{הערה|עמד בקשר עם הרב [[אליהו אליעזר דסלר]] שקיבל ממנו ממחשבת חב"ד.}}. חתנו ר' בנימין מובשוביץ רבה של הרצליה. | ||
*בתו | *בתו איידלה, רעיית הרב שמעון הכהן אמוראי (טייצלין) - מרבני ישיבת וולוזין, ממלא מקום חמיו ברבנות ומח"ס 'נחלת שמעון'. בניהם: יעקב, אברהם, יוסף זאב, אליעזר, חנה אסתר (אשת לוי ספיוואק) | ||
*נכדו, בנו של בנו הרב בן ציון, מר יעקב האפט - ציוני נלהב ומייסד 'פרס ברנר' לספרות | *נכדו, בנו של בנו הרב בן ציון, מר יעקב האפט - ציוני נלהב ומייסד 'פרס ברנר' לספרות | ||
*נכדו, מר יעקב אמוראי - מורה וסופר ציוני | *נכדו, מר יעקב אמוראי - מורה וסופר ציוני | ||
גרסה אחרונה מ־16:17, 14 באפריל 2025
הרב אריה לייב האפט (תקצ"ד-?) היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, רבה של העיירה קונוטופ (קאנאטאפ) שבפלך צ'רניגוב, ומחבר שו"ת 'דברי טעם'.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תקצ"ד לאביו ר' אליעזר יעקב האפט.
נמנה על חסידי אדמו"ר הצמח צדק שחיבב אותו במאוד[1].
התחתן עם פראדע ראסיע ממשפחת ופסי מדווינסק.
שימש ברבנות בעיירות קאראפ (במשך שמונה עשרה שנה), וקאזילעץ, שם לימד נערים מבקשי תורה, ביניהם הרב יהודה לייב צירלסון שלמד אצלו את שיטת הלימוד בש"ס ופוסקים[2]
לאחר שהתקבל ברבנות העיירה קאנטאפ שבפלך צ'רניגוב, שהייתה עיירה חב"דית מובהקת, התיישב בה בקביעות ושם שימש רוב שנותיו ברבנות, ובה אף עצל על כתיבת התשובות ההלכתיות מהן קיבץ את החומר להדפסת ספר השו"ת שלו 'דברי טעם' שנדפס בהסכמת האדמו"ר הרש"ב מרציצה, נכדו של אדמו"ר הצמח צדק.
בין התשובות ההלכתיות הרבות שלו, ניתן למצוא מכתבים בהם התכתב עם אדמו"ר הרש"ב בענינים הלכתיים שונים.
בשנת תרס"ד הדפיס את ספרו 'דברי טעם' וקרא לו בשם הרומז על שמו - 'דברי' בגימטריא של שמו הראשון 'אריה'.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מחותנו, הרב אברהם יחזקאל ארלוזורוב
- בנו, הרב בן ציון האפט - מורה צדק בעיירה קליניצא[3]. חתנו ר' בנימין מובשוביץ רבה של הרצליה.
- בתו איידלה, רעיית הרב שמעון הכהן אמוראי (טייצלין) - מרבני ישיבת וולוזין, ממלא מקום חמיו ברבנות ומח"ס 'נחלת שמעון'. בניהם: יעקב, אברהם, יוסף זאב, אליעזר, חנה אסתר (אשת לוי ספיוואק)
- נכדו, בנו של בנו הרב בן ציון, מר יעקב האפט - ציוני נלהב ומייסד 'פרס ברנר' לספרות
- נכדו, מר יעקב אמוראי - מורה וסופר ציוני
הערות שוליים
- ↑ כפי שהעיד האדמו"ר הרש"ב מרציצה, נכדו של אדמו"ר הצמח צדק בהסכמת לספרו 'דברי טעם'.
- ↑ נחלת צבי, חוברת חמישית, ע' קלח.
- ↑ עמד בקשר עם הרב אליהו אליעזר דסלר שקיבל ממנו ממחשבת חב"ד.