![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ר"ן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
ניסוח, עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה}} | {{עריכה}} | ||
{{אין תמונה}} | {{אין תמונה}} | ||
רבי נסים בן | רבי '''נסים''' בן רבי ראובן '''גִירוֹנְדִי''' (מכונה '''ה[[ר"ן]]''' ולעתים ה'''רנב"ר''') (ה'ן, – [[ט' שבט]] ה'קל"ו), היה מגדולי ה[[ראשונים]] בספרד. [[פוסק]] הלכה, מגדולי פרשני ה[[תלמוד]] ופסקי [[רי"ף|הרי"ף]]. | ||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
*פירוש על התורה - קיים בידינו רק על פרשות [[בראשית]] עד [[חיי שרה]], ותחילת ספר [[ויקרא]]. ונראה שלא הספיק לכתוב יותר. | *פירוש על התורה - קיים בידינו רק על פרשות [[בראשית]] עד [[חיי שרה]], ותחילת ספר [[ויקרא]]. ונראה שלא הספיק לכתוב יותר. | ||
=== | === חידושיו על הש"ס=== | ||
חידושי הר"ן למסכת בבא מציעא, ירושלים תשל"ג, | * חידושי הר"ן למסכת מגילה מועד קטן, ירושלים תשכ"ג, | ||
* חידושי הר"ן למסכת בבא מציעא, ירושלים תשל"ג, | |||
* חידושי הר"ן למסכת בבא בתרא, ירושלים תשכ"ג, | |||
* חידושי הרן למסכת סנהדרין, ירושלים תשל"ג, | |||
* חידושי הר"ן למסכת שבועות, ירושלים תשל"ג, | |||
* חידושי הר"ן למסכת עבודה זרה, ירושלים תש"ב, | |||
* חידושי הר"ן למסכת חולין, ירושלים תשל"ג, | |||
* חידושי הר"ן למסכת נדה, ירושלים תשל"ג, | |||
== מתלמידיו == | |||
== | |||
* הריב"ש. המפורסם מבין תלמידיו - ר' יצחק בר ששת, אשר כתב עליו: "אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל ואין להשוות. כולם לפניו כקליפת השום וכגרגיר שומשום"<ref>שו"ת הריב"ש סימן שעה.</ref>. | |||
* ר' חסדאי קרשקש, שנתפרסם בשיטותיו הפילוסופיות הייחודיות, ובספרו אור ה'. | |||
* ר' יוסף חביבא, בעל הנימוקי יוסף. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:רבני ערים]] | [[קטגוריה:רבני ערים]] | ||
גרסה מ־15:36, 17 באפריל 2025
רבי נסים בן רבי ראובן גִירוֹנְדִי (מכונה הר"ן ולעתים הרנב"ר) (ה'ן, – ט' שבט ה'קל"ו), היה מגדולי הראשונים בספרד. פוסק הלכה, מגדולי פרשני התלמוד ופסקי הרי"ף.
תולדות חייו
הר"ן נולד בעיר גירונה שבספרד בסוף המאה ה-13. את תורתו למד מאביו ר' ראובן בן ר' נסים, וכן למד אצל רבי פרץ הכהן. בצעירותו למד אצל הרשב"א. על כתביו וסגנון לימודו ניכרת השפעתו של רבי דוד בונפיד, אותו הוא מרבה לצטט בחידושיו למסכת סנהדרין ולמסכת פסחים, לעיתים תוך ציטוט פסקאות שלמות מחיבורו. היה בקשרי ידידות עם בן דורו, ר' וידאל די טולושא, מחבר מגיד משנה על הרמב"ם.
בבגרותו שימש דיין ומורה הלכה בברצלונה. כמו כן, לימד והעמיד ישיבה בברצלונה. בעת כהונתו כרבה של קהילת ברצלונה ניסה הר"ן להוכיח את עשירי הקהילה על דרכם, זאת לאחר שהעשירים בדורות שלפני גירוש ספרד החלו לזלזל בשמירת מצוות וייתכן שזאת הייתה סיבת התוכחה. ניסיון התוכחה לא עלה בידו שכן עשירי הקהילה סירבו לשנות את אורחות חייהם ולשמור מצוות באופן קפדני יותר. תיאור הדברים מובא בשו"ת שכתב תלמידו הריב"ש: ”וחי נפשי ראיתי אני בברצלונה את מורנו הרב רבנו ניסים זצ"ל כשהיה רוצה להוכיח על איזה דבר מעצמו קצת עשירי הקהילה, היו מתריסים נגדו ומבטלין עצתו” (שו"ת הריב"ש, תשובה תמ"ז).
במרוצת הזמן עלתה קרנו, ונחשב לראש הקהילה היהודית בספרד, כמו הריטב"א והרשב"א בדור שלפניו. גם בקרב הגוים חלקו לו כבוד. חכמתו וידיעתו בתורה נפוצו בכל קצוות תבל, ומכל קהילות העולם ביקשו תורה מפיו. שאלות רבות שעליהן השיב אבדו במרוצת השנים, ונותרו אך מעט מתשובותיו שנתפרסמו בקובץ שו"ת הר"ן. יחסו לקבלה היה מסויג, והוא הסתייג גם מעיסוקו הרב של הרמב"ן בקבלה.
בעת ששימש כרב בברצלונה, העלילו עליו ועל כמה מנכבדי ורבני הקהילה עלילת שווא, שבעקבותיה נאסרו לחמישה חדשים, אשר בסופם נתבררו כחפים מפשע ושוחררו. תקופת פעילותו של הר"ן נמשכת לערך משנת ה'ק"י , שנה הנזכרת באחת מתשובותיו, עד ט' בשבט שנת ה'קל"ו בה נפטר. באחת מדרשותיו, מזכיר הר"ן את המגפה השחורה כאירוע שהתרחש שלוש עשרה שנה קודם לכן. הרשב"ש כותב "ששמענו הר"ן ז"ל שברח ממנה (-ממגפה) פעמיים"
ספרו "דרשות הר"ן" נחשב לאחד מספרי המחשבה היסודיים ביהדות.
תלמידו הריב"ש כותב על גדלות רבו בין השאר "בקי בשלשה סדרים ודמו ליה כמאן דמנחי בכיסתיה". הר"ן היה בעל השכלה מדעית, פילוסופית ורפואית. כמו כן התמחה בכתיבת סת"ם, ואף כתב לעצמו ספר תורה, ששרד, . היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו "בית יוסף".
חיבוריו
- פירוש להלכות הרי"ף - הר"ן נתפרסם בעולם התורה, בעיקר בזכות פירושו על הלכות הרי"ף. פירוש זה נדפס עם הרי"ף כבר בהוצאה הראשונה. כמו כן חיבר חידושים על הש"ס אשר אינם מתייחסים לרי"ף, כמפורט להלן.
הפירוש המצוי בידינו היום הוא על חמש עשרה מסכתות בלבד (הפירושים למסכת מועד קטן ולמסכת מכות יוחסו בעבר לר"ן בטעות. יש הטוענים שהר"ן חיבר פירוש על כל המסכתות, אלא שלא הגיעו כתבי היד למדפיסים[דרוש מקור]). בפירוש זה מגלה הר"ן את כוחו בתורה, ואינו נרתע מלבחון ולשקול את דברי החכמים שקדמו לו.
- חידושי הר"ן - קודם לפירוש הרי"ף, כתב הר"ן חידושים על כמה ממסכתות התלמוד, קדימת החיבור מוכחת מכך שבמקומות רבים בפירושו על הרי"ף מציין לחידושיו. בחיבור זה אין הוא מפרש אליבא דהלכתא את הרי"ף – מסקנת הסוגיה – אלא מאריך בדיונים על לשון הגמרא ופירושה. חלק מחידושיו אלו עדיין לא ראו אור.
- פירוש למסכת נדרים - במסכת זו, פירושו, שהודפס במהדורות הש"ס לצד הגמרא, מהווה את הפירוש המרכזי ללומדי המסכת, כיוון שהמפרשים הרגילים, רש"י ותוספות למסכת זו אינם מצויים במהדורה רגילה.
- דרשות הר"ן - חיבור נוסף של הר"ן. בספר שלוש עשרה דרשות, העוסקות בסוגיות שונות בעיון פילוסופי, לא ברור האם נאמרו בבית כנסת במתכונות של דרשה לקהל הרחב או בפורום מצומצם יותר, בכל מקרה מדובר בדרשות ארוכות ומעמיקות. דיון על זיהוי המחבר נמצא בפתיחת המהדורות החדשות של הספר, למשל בזו של מוסד הרב קוק.
- פירוש על התורה - קיים בידינו רק על פרשות בראשית עד חיי שרה, ותחילת ספר ויקרא. ונראה שלא הספיק לכתוב יותר.
חידושיו על הש"ס
- חידושי הר"ן למסכת מגילה מועד קטן, ירושלים תשכ"ג,
- חידושי הר"ן למסכת בבא מציעא, ירושלים תשל"ג,
- חידושי הר"ן למסכת בבא בתרא, ירושלים תשכ"ג,
- חידושי הרן למסכת סנהדרין, ירושלים תשל"ג,
- חידושי הר"ן למסכת שבועות, ירושלים תשל"ג,
- חידושי הר"ן למסכת עבודה זרה, ירושלים תש"ב,
- חידושי הר"ן למסכת חולין, ירושלים תשל"ג,
- חידושי הר"ן למסכת נדה, ירושלים תשל"ג,
מתלמידיו
- הריב"ש. המפורסם מבין תלמידיו - ר' יצחק בר ששת, אשר כתב עליו: "אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל ואין להשוות. כולם לפניו כקליפת השום וכגרגיר שומשום"[1].
- ר' חסדאי קרשקש, שנתפרסם בשיטותיו הפילוסופיות הייחודיות, ובספרו אור ה'.
- ר' יוסף חביבא, בעל הנימוקי יוסף.
הערות שוליים
- ↑ שו"ת הריב"ש סימן שעה.