לדלג לתוכן

סעודת משיח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמת
חזותיקוד ויקי
עריכה כללית, קישורים וכו' חצי מהערך
 
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|סעודת משיח|סעודת שור הבר והלוייתן}}
{{מפנה|סעודת משיח|סעודת שור הבר והלוייתן}}
[[קובץ:סעודת משיח2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:סעודת משיח2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
'''סעודת משיח''' (ב[[יידיש]]: '''משיח'ס סעודה''') היא סעודה המתקיימת בסוף היום האחרון של חג ה[[פסח]] (בארץ ישראל ב[[שביעי של פסח]], [[כ"א בניסן]], ובחו"ל ב[[אחרון של פסח]], [[כ"ב בניסן]], שם מוסיפים [[יום טוב שני של גלויות]]){{הערה|למרות שבכל [[יום טוב]] שלא חל ב[[שבת]] די לפי ה[[הלכה]] בשתי סעודות ואין חיוב לאכול [[סעודה שלישית]]. נוהגים לערוך סעודה נוספת זו, שלישית במספר, בחג זה}}.
'''סעודת משיח''' (ב[[יידיש]]: '''משיח'ס סעודה''') היא סעודה המתקיימת בסוף יום טוב [[אחרון של פסח|אחרון של חג פסח]] (בארץ ישראל ב[[שביעי של פסח]])


==מקור הסעודה==
==מקורות לסעודה==
המנהג לאכול סעודה שלישית ביום טוב אחרון של פסח מיוחס ל[[בעל שם טוב]]{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] מביא זאת בשם קודמיו אדמו"רי חב"ד, בשם הבעל שם טוב. [[יהושע מונדשיין]] [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/8/5/22.htm סעודת משיח], אוצר מנהגי חב"ד, ספר כב. מספר השיחות של הריי"צ מתרצ"ז{{ש}}[[גבריאל ציננער]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכז.}}.
[[בעל שם טוב|הבעל שם טוב]] התקין לעשות סעודה שלישית לקראת סוף היו"ט וקרא לסעודה זו "סעודת משיח" משום שאז מאיר גילוי הארת המשיח<ref name=":0">לוח [[היום יום]] [https://www.chabadlibrary.org/books/3701350300 כ''ב ניסן''] נעתק מסה"ש ה<nowiki>'תש"ב ע' 109 ושם, סה"ש תרח''ץ ע'</nowiki> 310 (277). וראה בהרחבה ב[https://www.chabadlibrary.org/books/5402050216 אוצר מנהגי חב''ד ע' רכט''] וע' [https://www.chabadlibrary.org/books/5402050455 רלב] וש"נ.</ref>.


המנהג לאכול סעודה שלישית בחג האחרון של פסח מופיע גם בספר "[[מעשה רב]]" שנדפס ב[[תקצ"ב]] כמנהג של [[הגאון מוילנא]]{{הערה|"וביום טוב אחרון היה אוכל סעודה שלישית אף על פי שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר יום טוב מפני חביבת מצוות אכילת מצה שזמנה הולך לו" {{דף בהיברובוקס|יששכר בער ב"ר תנחום|מעשה רב|38998|זולקווא, תקס"ח, סימן קפג|25}}, וכן בספר {{דף בהיברובוקס|יששכר בער ב"ר תנחום|מעשה רב|33900|ווילנא, תרמ"ט, דף כ', סעיף קפה|38}}.}}.
סעודה זו נהוגה אצל עוד קהילות<ref name=":1">[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל הל<nowiki>' פסח חלק ג' ע' קכ''</nowiki>ז ואילך] וש"נ.</ref> (בספר "[[מעשה רב]]" מובא שכן נוהג [[הגאון מוילנא]]<ref>[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33900&pgnum=38 מעשה רב, הלכות פסח ע' כ'].</ref>) אך הטעם הוא משום חביבות מצוות אכילת מצה (שאפשר לקיימה עד מוצאי היו"ט).


==שם הסעודה==
ישנו מנהג חסידי פולין לקרוא לסעודה זו "סעודת הבעל שם טוב" זכר לנס שהתרחש ב[[אחרון של פסח]] ל[[הבעל שם טוב|בעל שם טוב]]<ref>ראה בספר 'נטעי גבריאל' המצוין למעל. גם מוסיף טעם - ע"ד ההלכה - לקריאת שם זה.
[[הבעל שם טוב]] קרא לסעודה "סעודת משיח" בגלל שביום זה מאיר גילוי הארת המשיח{{הערה|1= גבריאל ציננער, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכז.}}, וזה שמה הנפוץ. בימים הראשונים של חג הפסח מתבטאת השמחה בגאולת העבר, ובימים האחרונים של החג מתגלה תקווה לגאולת העתיד.
 
בנוגע להתייחסות רבותינו נשיאנו עד"ז ראה ב[https://www.chabadlibrary.org/books/5402050216 אוצר מנהגי חב"ד, אחרון של פסח, סוף ע' רכט - רל] ושם מציין גם לנוסחאות שונות בסיפור.</ref>.


==מנהגי הסעודה==
==מנהגי הסעודה==
[[קובץ:סעודת משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעת פירסום של חסידי חב"ד אודות סעודת משיח]]
[[קובץ:סעודת משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעת פרסום של חסידי חב"ד אודות סעודת משיח]]
למנהג [[חסידות חב"ד|חב"ד]] אוכלים בסעודה זו מצה, ושותים [[ארבע כוסות]] של [[יין]], כמו ב[[ליל הסדר]]{{הערה|1=יהושע מונדשיין, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/8/5/26 סעודת משיח, ספר כו] אוצר מנהגי חב"ד.}}. על פי תקנת האדמו"ר [[שלום דובער שניאורסון|הרש"ב]] משנת תרס"ו. באותה שנה אכלו תלמידי [[תומכי תמימים]] בחג הפסח בהיכל הלימוד בבית המדרש, באחרון של פסח אכל עימם [[אדמו"ר הרש"ב]], וציוה לתת לכל תלמיד ארבע כוסות יין, ואמר אז: "זוהי סעודת משיח".
למנהג [[חסידות חב"ד|חב"ד]] אוכלים בסעודה זו [[מצה]], ושותים [[ארבע כוסות]] של [[יין]], כמו ב[[ליל הסדר]]<ref>[https://www.chabadlibrary.org/books/5402050455 אוצר מנהגי חב''ד ע' רל''ב]</ref>. על פי תקנת האדמו"ר [[שלום דובער שניאורסון|הרש"ב]] משנת תרס"ו - באותה שנה אכלו לראשונה תלמידי [[תומכי תמימים]] בחג הפסח בהיכל הלימוד בבית המדרש, באחרון של פסח אכל עימם [[אדמו"ר הרש"ב]], וציוה לתת לכל תלמיד ארבע כוסות יין, ואמר אז: "זוהי סעודת משיח"<ref name=":0" />.


[[הרבי]] הורה{{הערה|מאמר ד"ה והחרים, [[אחרון של פסח]] [[תשמ"ט]]}} כי בשתיית ארבע הכוסות בסעודת משיח יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה, ובאם לא כיוון בעת שתית הכוס - עליו לשתות שוב ולכוון את הכוונה המיוחדת.
[[אדמו"ר הריי"צ]] נהג לדבר באחש"פ אודות הבעש"ט<ref>[https://www.chabadlibrary.org/books/5402050311 אוצר מנהגי חב"ד ע' רל].</ref>


בסיום סעודת משיח נוהגים לרקוד [[ריקוד]] שמח (בדרך כלל בניגון [[ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י|ניע זוריצ'י כלופצ'י]]), וריקוד זה נקרא "משיח טאנץ" (ריקוד משיח). הרבי מסביר כי לביטוי זה משמעות כפולה: הוא ריקוד לקראת ביאת משיח, והוא ריקוד יחד עם משיח בכבודו ובעצמו.
[[הרבי]] הורה<ref>ראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15918&st=&pgnum=250&hilite= מאמר ד"ה והחרים תשמ"ט (סה"מ מלוקט ג') הערה 20].


כמו כן נהוג לשיר את [[ניגון הופ קוזק]] מה[[סבא משפולי]]{{הערה|שיחת [[אחרון של פסח]] [[תש"ד]]. וראה שיחת [[אחרון של פסח]] [[תש"ל]].}}.
(לתצלום הכתי"ק ראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15918&st=&pgnum=6&hilite= ספר המאמרים על סדר חודשי השנה, חלק ג' ע' VI])</ref> כי בשתיית ארבע הכוסות בסעודת משיח יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה, ובאם לא כיוון בעת שתית הכוס - עליו לשתות שוב ולכוון את הכוונה המיוחדת.
 
נוהגים לנגן [[ג' תנועות (ניגון)|ג' תנועות]], [[ד' בבות]],ושאר [[ניגוני רבותינו נשיאנו]] וכן [[ניגון הופ קוזק]] לה[[סבא משפולי]]<ref name=":2">ראה ב[https://www.chabadlibrary.org/books/5402050008 אוצר מנהגי חב"ד].</ref>.
 
בסיום סעודת משיח נוהגים לרקוד [[ריקוד]] שמח (בדרך כלל בניגון [[ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י|ניע זוריצ'י כלופצ'י]]), וריקוד זה נקרא "משיח טאנץ" (ריקוד משיח). הרבי מסביר כי לביטוי זה משמעות כפולה: הוא ריקוד לקראת ביאת משיח, והוא ריקוד יחד עם משיח בכבודו ובעצמו<ref name=":2" />.


===בחסידויות שונות===
===בחסידויות שונות===
כיום, נערכת "סעודת משיח" בבתי כנסת רבים בארץ ובעולם, בעקבות ההתעוררות הגדולה עליה הורה [[הרבי]] לחסידי חב"ד ולשלוחים בעולם כולו, לדאוג שבכמה שיותר בתי כנסת יקיימו סעודה זו לזירוז הגאולה.
בשאר החסידויות נוהגים להמשיך את סעודת הבוקר עד מוצאי החג (או לחילופין מי שכבר בירך [[ברכת המזון]] נוטל שוב ידיו) כנהוג בקרב החסידים בכל החגים, ולאחר [[תפילת מנחה]] מתקיים טיש '''נעילת החג''' (או לווית החג), בשביעי של פסח מהדרים בזה יותר עקב חביבות מצוות מצה וסעודת [[הבעל שם טוב]], ב[[חסידות לעלוב]] נוהג האדמו"ר להאריך בסעודה עד שעה מאוחרת ביותר, ובסיומה מחלק "מצה לשמירה" לכל החסידים.


בשאר החסידויות נוהגים להמשיך את סעודת הבוקר עד מוצאי החג (או לחילופין מי שכבר בירך [[ברכת המזון]] נוטל שוב ידיו) כנהוג בקרב החסידים בכל החגים, ולאחר [[תפילת מנחה]] מתקיים טיש '''נעילת החג''' (או לווית החג). אם כי בשביעי של פסח מהדרים בזה יותר עקב חביבות מצוות מצה. ב[[חסידות לעלוב]] נוהג האדמו"ר להאריך בסעודה עד שעה מאוחרת ביותר, ובסיומה מחלק "מצה לשמירה" לכל החסידים.
כן הוא מנהג כמה חסידויות לספר את הנס שקרה אז ל[[הבעל שם טוב|בעל שם טוב]], וכן לשיר זמירות מסדר ה[[הגדה]]<ref name=":1" />


ב[[חסידות ברסלב]] כינו סעודה זו בשם סעודת [[הבעל שם טוב]] זכר לנס שאירע לבעל שם טוב באותו זמן. כמו כן נוהגים בחסידות זו לספר בסעודה את סיפור הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה מטביעה בים בשעה שהיה בדרכו ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|1=[http://www.breslev.org/pages.php?subaction=showfull&id=1145821375&archive=&start_from=&ucat=36 נסיעת הבעש"ט], אתר "שער ברסלב". ראו גם: [[שלמה יוסף זוין]], '''סיפורי חסידים - למועדים''', פסח.}}.
==רבני הספרדים קוראים לערוך סעודת משיח==
יש נוהגים לזמר בסעודה שירים מה[[הגדה של פסח|הגדה]] ומנהג סטוטשין לשיר את הפיוט "כי לו נאה כתר מלוכה"{{הערה|1=גבריאל ציננער, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=129 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכט}}.
כיום, נערכות "סעודות משיח" בבתי כנסת רבים בארץ ובעולם, בעקבות ההתעוררות הגדולה עליה הורה [[הרבי]] לחסידי חב"ד ולשלוחים בעולם כולו, לדאוג שבכמה שיותר בתי כנסת יקיימו סעודה זו לזירוז הגאולה.


==רבני הספרדים קוראים לערוך סעודת משיח==
במהלך השנים גדולי רבני הספרדים קראו לערוך סעודת משיח. בפרסומים שונים מובאים דבריהם של ה[[בבא סאלי]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], והמקובל הרב [[יורם אברג'יל]], והם קוראים לערוך סעודת משיח.
במהלך השנים גדולי רבני הספרדים קראו לערוך סעודת משיח. בפרסומים שונים מובאים דבריהם של ה[[בבא סאלי]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], והמקובל הרב [[יורם אברג'יל]], והם קוראים לערוך סעודת משיח.


שורה 37: שורה 41:
הדרך לכך היא על ידי אכילת סעודה גשמית, המורכבת ממצה ויין גשמיים.
הדרך לכך היא על ידי אכילת סעודה גשמית, המורכבת ממצה ויין גשמיים.


מכל זה מובן החידוש המופלא של סעודה זו - שיהודים בזמן הגלות יכולים להתחבר לגאולה ולמשיח עד כדי כך - שעניינים של הגאולה נהפכים לחלק מהם (כידוע שעל ידי אכילה האוכל נהיה חלק מהאדם{{הערה|ראה תניא פרק ה'}})
מכל זה מובן החידוש המופלא של סעודה זו - שיהודים בזמן הגלות יכולים להתחבר לגאולה ולמשיח עד כדי כך - שעניינים של הגאולה נהפכים לחלק מהם (כידוע שעל ידי אכילה האוכל נהיה חלק מהאדם<ref>ראה תניא פרק ה'</ref>)


הסעודה היא גם כנגד סעודת שור הבר והלויתן - שבסעודה זו '''יאכלו''' (שור ולויתן) '''וישתו''' (יין המשומר) ולכן גם בסעודת משיח אוכלים (מצות) ושותים (יין){{הערה|אחרון של פסח תשמ"ב אות ו'}}.
הסעודה היא גם כנגד סעודת שור הבר והלויתן - שבסעודה זו '''יאכלו''' (שור ולויתן) '''וישתו''' (יין המשומר) ולכן גם בסעודת משיח אוכלים (מצות) ושותים (יין)<ref>אחרון של פסח תשמ"ב אות ו'</ref>.


סעודה זו שייכת לכל יהודי. גם ליהודי שחושב שהוא לא ראוי להשתתף בסעודתו של משיח - גם זכאי ונצרך ליטול חלק בסעודה זו, כמו שנאמר בביאת משיח "ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים", זאת אומרת שאין יהודי שלא יהיה רשאי להיגאל, ולכן אין יהודי שלא רשאי להשתתף בסעודת משיח בזמן הגלות{{הערה|אחש"פ תשמ"ג אות י"א}}.
סעודה זו שייכת לכל יהודי. גם ליהודי שחושב שהוא לא ראוי להשתתף בסעודתו של משיח - גם זכאי ונצרך ליטול חלק בסעודה זו, כמו שנאמר בביאת משיח "ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים", זאת אומרת שאין יהודי שלא יהיה רשאי להיגאל, ולכן אין יהודי שלא רשאי להשתתף בסעודת משיח בזמן הגלות<ref>אחש"פ תשמ"ג אות י"א</ref>.


== ארבע הכוסות ==
== ארבע הכוסות ==
ד' הכוסות ששותים בסעודה זו הם כנגד ד' לשונות של גאולה - שנאמרו בפרשת וארא{{הערה|שמות ו' ו-ז. לשונות אלו בדרך כלל קשורים לד' כוסות של ליל הסדר, וזה מלמד אותנו כמה שהגאולה קרובה וכבר נמצאת בעולם - כמו גאולת מצרים.}}: '''והוצאתי''' וכו', '''והצלתי''' וכו', '''וגאלתי''' וכו', '''ולקחתי''' וכו'{{הערה|והחרים תשמ"ט}}.
ד' הכוסות ששותים בסעודה זו הם כנגד ד' לשונות של גאולה - שנאמרו בפרשת וארא<ref>שמות ו' ו-ז. לשונות אלו בדרך כלל קשורים לד' כוסות של ליל הסדר, וזה מלמד אותנו כמה שהגאולה קרובה וכבר נמצאת בעולם - כמו גאולת מצרים.</ref>: '''והוצאתי''' וכו', '''והצלתי''' וכו', '''וגאלתי''' וכו', '''ולקחתי''' וכו'<ref>והחרים תשמ"ט</ref>.


עוד אחת המשמעויות של ארבע הכוסות היא - על פי המדרש שהעולם מוקף (מושלם) משלוש {{מונחון|רוחות|צדדים}}, ובגאולה העולם יהיה מושלם מכל ארבעת הצדדים. וכאשר שותים ארבע כוסות יין בסעודת משיח נוטלים חלק בשלמות העולם שתתבטא לעתיד לבוא{{הערה|ראה המאמר דלעיל ושיחת אחרון של פסח תשמ"ט}}.
עוד אחת המשמעויות של ארבע הכוסות היא - על פי המדרש שהעולם מוקף (מושלם) משלוש {{מונחון|רוחות|צדדים}}, ובגאולה העולם יהיה מושלם מכל ארבעת הצדדים. וכאשר שותים ארבע כוסות יין בסעודת משיח נוטלים חלק בשלמות העולם שתתבטא לעתיד לבוא<ref>ראה המאמר דלעיל ושיחת אחרון של פסח תשמ"ט</ref>.




גרסה אחרונה מ־23:04, 17 באפריל 2025

המונח "סעודת משיח" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו סעודת שור הבר והלוייתן.

סעודת משיח (ביידיש: משיח'ס סעודה) היא סעודה המתקיימת בסוף יום טוב אחרון של חג פסח (בארץ ישראל בשביעי של פסח)

מקורות לסעודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבעל שם טוב התקין לעשות סעודה שלישית לקראת סוף היו"ט וקרא לסעודה זו "סעודת משיח" משום שאז מאיר גילוי הארת המשיח[1].

סעודה זו נהוגה אצל עוד קהילות[2] (בספר "מעשה רב" מובא שכן נוהג הגאון מוילנא[3]) אך הטעם הוא משום חביבות מצוות אכילת מצה (שאפשר לקיימה עד מוצאי היו"ט).

ישנו מנהג חסידי פולין לקרוא לסעודה זו "סעודת הבעל שם טוב" זכר לנס שהתרחש באחרון של פסח לבעל שם טוב[4].

מנהגי הסעודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מודעת פרסום של חסידי חב"ד אודות סעודת משיח

למנהג חב"ד אוכלים בסעודה זו מצה, ושותים ארבע כוסות של יין, כמו בליל הסדר[5]. על פי תקנת האדמו"ר הרש"ב משנת תרס"ו - באותה שנה אכלו לראשונה תלמידי תומכי תמימים בחג הפסח בהיכל הלימוד בבית המדרש, באחרון של פסח אכל עימם אדמו"ר הרש"ב, וציוה לתת לכל תלמיד ארבע כוסות יין, ואמר אז: "זוהי סעודת משיח"[1].

אדמו"ר הריי"צ נהג לדבר באחש"פ אודות הבעש"ט[6]

הרבי הורה[7] כי בשתיית ארבע הכוסות בסעודת משיח יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה, ובאם לא כיוון בעת שתית הכוס - עליו לשתות שוב ולכוון את הכוונה המיוחדת.

נוהגים לנגן ג' תנועות, ד' בבות,ושאר ניגוני רבותינו נשיאנו וכן ניגון הופ קוזק להסבא משפולי[8].

בסיום סעודת משיח נוהגים לרקוד ריקוד שמח (בדרך כלל בניגון ניע זוריצ'י כלופצ'י), וריקוד זה נקרא "משיח טאנץ" (ריקוד משיח). הרבי מסביר כי לביטוי זה משמעות כפולה: הוא ריקוד לקראת ביאת משיח, והוא ריקוד יחד עם משיח בכבודו ובעצמו[8].

בחסידויות שונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשאר החסידויות נוהגים להמשיך את סעודת הבוקר עד מוצאי החג (או לחילופין מי שכבר בירך ברכת המזון נוטל שוב ידיו) כנהוג בקרב החסידים בכל החגים, ולאחר תפילת מנחה מתקיים טיש נעילת החג (או לווית החג), בשביעי של פסח מהדרים בזה יותר עקב חביבות מצוות מצה וסעודת הבעל שם טוב, בחסידות לעלוב נוהג האדמו"ר להאריך בסעודה עד שעה מאוחרת ביותר, ובסיומה מחלק "מצה לשמירה" לכל החסידים.

כן הוא מנהג כמה חסידויות לספר את הנס שקרה אז לבעל שם טוב, וכן לשיר זמירות מסדר ההגדה[2]

רבני הספרדים קוראים לערוך סעודת משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיום, נערכות "סעודות משיח" בבתי כנסת רבים בארץ ובעולם, בעקבות ההתעוררות הגדולה עליה הורה הרבי לחסידי חב"ד ולשלוחים בעולם כולו, לדאוג שבכמה שיותר בתי כנסת יקיימו סעודה זו לזירוז הגאולה.

במהלך השנים גדולי רבני הספרדים קראו לערוך סעודת משיח. בפרסומים שונים מובאים דבריהם של הבבא סאלי, הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, והמקובל הרב יורם אברג'יל, והם קוראים לערוך סעודת משיח.

משמעות הסעודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאמור, באחרון של פסח מאירה בעולם הארת משיח. ועניינה של הסעודה היא - להחדיר בגוף הגשמי את ההכרה בביאת המשיח.

הדרך לכך היא על ידי אכילת סעודה גשמית, המורכבת ממצה ויין גשמיים.

מכל זה מובן החידוש המופלא של סעודה זו - שיהודים בזמן הגלות יכולים להתחבר לגאולה ולמשיח עד כדי כך - שעניינים של הגאולה נהפכים לחלק מהם (כידוע שעל ידי אכילה האוכל נהיה חלק מהאדם[9])

הסעודה היא גם כנגד סעודת שור הבר והלויתן - שבסעודה זו יאכלו (שור ולויתן) וישתו (יין המשומר) ולכן גם בסעודת משיח אוכלים (מצות) ושותים (יין)[10].

סעודה זו שייכת לכל יהודי. גם ליהודי שחושב שהוא לא ראוי להשתתף בסעודתו של משיח - גם זכאי ונצרך ליטול חלק בסעודה זו, כמו שנאמר בביאת משיח "ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים", זאת אומרת שאין יהודי שלא יהיה רשאי להיגאל, ולכן אין יהודי שלא רשאי להשתתף בסעודת משיח בזמן הגלות[11].

ארבע הכוסות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ד' הכוסות ששותים בסעודה זו הם כנגד ד' לשונות של גאולה - שנאמרו בפרשת וארא[12]: והוצאתי וכו', והצלתי וכו', וגאלתי וכו', ולקחתי וכו'[13].

עוד אחת המשמעויות של ארבע הכוסות היא - על פי המדרש שהעולם מוקף (מושלם) משלוש רוחות, ובגאולה העולם יהיה מושלם מכל ארבעת הצדדים. וכאשר שותים ארבע כוסות יין בסעודת משיח נוטלים חלק בשלמות העולם שתתבטא לעתיד לבוא[14].


צריך לכוון בשתיית ה4 כוסות על הגאולה ומי שלא כיוון לא יצא ידי חובה וצריך לשתות שוב

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מנהג ישראל תורה, עמ' שלד.
  • נטעי גבריאל - פסח, חלק ג, עמ' עט.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ 1.0 1.1 לוח היום יום כב ניסן נעתק מסה"ש ה'תש"ב ע' 109 ושם, סה"ש תרח''ץ ע' 310 (277). וראה בהרחבה באוצר מנהגי חבד ע' רכט וע' רלב וש"נ.
  2. ↑ 2.0 2.1 נטעי גבריאל הל' פסח חלק ג' ע' קכ''ז ואילך וש"נ.
  3. ↑ מעשה רב, הלכות פסח ע' כ'.
  4. ↑ ראה בספר 'נטעי גבריאל' המצוין למעל. גם מוסיף טעם - ע"ד ההלכה - לקריאת שם זה. בנוגע להתייחסות רבותינו נשיאנו עד"ז ראה באוצר מנהגי חב"ד, אחרון של פסח, סוף ע' רכט - רל ושם מציין גם לנוסחאות שונות בסיפור.
  5. ↑ אוצר מנהגי חבד ע' רלב
  6. ↑ אוצר מנהגי חב"ד ע' רל.
  7. ↑ ראה מאמר ד"ה והחרים תשמ"ט (סה"מ מלוקט ג') הערה 20. (לתצלום הכתי"ק ראה ספר המאמרים על סדר חודשי השנה, חלק ג' ע' VI)
  8. ↑ 8.0 8.1 ראה באוצר מנהגי חב"ד.
  9. ↑ ראה תניא פרק ה'
  10. ↑ אחרון של פסח תשמ"ב אות ו'
  11. ↑ אחש"פ תשמ"ג אות י"א
  12. ↑ שמות ו' ו-ז. לשונות אלו בדרך כלל קשורים לד' כוסות של ליל הסדר, וזה מלמד אותנו כמה שהגאולה קרובה וכבר נמצאת בעולם - כמו גאולת מצרים.
  13. ↑ והחרים תשמ"ט
  14. ↑ ראה המאמר דלעיל ושיחת אחרון של פסח תשמ"ט
חג הפסח
יציאת מצרים מצרים • יציאת מצרים • עשרת המכות • קרבן פסח • קריעת ים סוף • ספירת העומר
ימי חג הפסח חודש ניסן • שבת הגדול • ערב פסח • ליל הסדר • שביעי של פסח • אחרון של פסח • שבת אסרו חג פסח • פסח שני
חמץ ומצה חמץ: מכירת חמץ • בדיקת חמץ • ביעור חמץ • ביטול חמץ • הזהירות מחמץ: איסור קטניות בפסח • מצה עשירה • מצה שרויה • חומרות והידורים בפסח • מצה: אפיית מצות • מים שלנו • מצה שמורה • מצות מכונה • מצת מצווה • מבצע מצה • חלוקת מצות
ליל הסדר סדר לדוגמא • מנהגי ליל הסדר • סימני הסדר • סיפור יציאת מצרים • ארבע קושיות • ארבעת הבנים • הבן החמישי • הגדה • אכילת מצה • מרור • ארבע כוסות • הסיבה • כוס של אליהו • אפיקומן • לשנה הבאה בירושלים • ליל הסדר ציבורי • ביקורי הרבי בסדרים ציבוריים
תפילות ומנהגים מעות חיטים • תענית בכורות • סדר קרבן פסח • הלל • תפילת טל • סעודת משיח • קיץ בריא ושמח • כינוס תורה
ניגוני החג ניגון עך טי זיעמליאק • ניגון והיא שעמדה • ניגון ממצרים גאלתנו • ומלך גיבור לריב ריבם • ניגון על אחת כמה וכמה • ניגון טל יעסיס
חוברות וספרי החג הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים • הגדת סוד קדושים • סימני סדר של פסח - THE SEDER
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=סעודת_משיח&oldid=758643"