![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
חיים קיז'נר: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[כ"ה אדר]] [[תשל"ז]] ב[[ברית המועצות]] לאביו ר' גרשון קיז'נר{{הערה|לאחר עלייתו לארץ, מאנשי קהילת חב"ד בנתניה. נפטר בי' כסלו תשפ"ה.}}. | נולד ב[[כ"ה אדר]] [[תשל"ז]] ב[[ברית המועצות]] לאביו ר' גרשון קיז'נר{{הערה|לאחר עלייתו לארץ, מאנשי קהילת חב"ד בנתניה. נפטר בי' כסלו תשפ"ה.}}. | ||
בשנת [[תשנ"ג]] הגיע ל[[חצרות קודשינו]] ושם ראה לראשונה את [[הרבי]] בעת יציאתו ל[[מרפסת]] לעידוד שירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו]]". | אחר עלייתו עם הוריו לארץ הקודש החל לימודיו בישיבה קטנה בכפר חב<nowiki>''</nowiki>ד . בשנת [[תשנ"ג]] הגיע לראשונה ל[[חצרות קודשינו]] ושם ראה לראשונה את [[הרבי]] בעת יציאתו ל[[מרפסת]] לעידוד שירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו]]". אחר סיום לימודיו בישיבת תות<nowiki>''ל בכפר חב''ד בשנת ה'תשנ''</nowiki>ז, נסע לשנת הקבוצה. אחר חזרתו מחצרות קודשנו היה בשליחות בעיר אודסה. | ||
בחזרתו לארה<nowiki>''ק ה'תשנ''ט מונה לר''מ ומשפיע בישיבת הבוכרים בכפר חב''</nowiki>ד ובסיום השנה העדיף לעזוב את תפקידו לטובת לימודי רבנות ודיינות. | |||
בשנת [[תש"ס]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל לבית רוכוורגר מ[[ראשון לציון]]. | בשנת [[תש"ס]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל לבית רוכוורגר מ[[ראשון לציון]]. | ||
[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] לרב עיר וכושר לרבנות ולדיינות, וכן עבר שימוש בבית דינו של הרב [[שמואל וואזנר]]. | [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] לרב עיר וכושר לרבנות ולדיינות, וכן עבר שימוש בבית דינו של הרב [[שמואל וואזנר]]. ובשנת התשס<nowiki>''ה מונה לדיין ומו''</nowiki>צ בעמנואל. | ||
ב[[י' אדר]] [[תשס"ז]] נערך [[בית כנסת|בבית הכנסת]] [[חב"ד]] בעמנואל טקס חגיגי, בו הוכתר כ[[מרא דאתרא|רב הקהילה]] באופן רשמי. | ב[[י' אדר]] [[תשס"ז]] נערך [[בית כנסת|בבית הכנסת]] [[חב"ד]] בעמנואל טקס חגיגי, בו הוכתר כ[[מרא דאתרא|רב הקהילה]] באופן רשמי. | ||
בין השנים תשע"ו - תשע"ט נמנה על רבני '[[מכון הלכה - חב"ד]]'. | בין השנים תשע"ו - תשע"ט נמנה על רבני '[[מכון הלכה - חב"ד]]' והשתתף ביצירת והגהת ספרי המכון . | ||
בשנת התשע<nowiki>''</nowiki>ז הקים ישיבת תומכי תמימים בעמנואל ועמד בראשה . | |||
בשנת [[תשע"ט]] החל לשמש כדיין ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|בית דין רבני חב"ד]] - לשבת ולהשתתף בדיונים מסוימים . | בשנת [[תשע"ט]] החל לשמש כדיין ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|בית דין רבני חב"ד]] - לשבת ולהשתתף בדיונים מסוימים . | ||
| שורה 28: | שורה 32: | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
*תשורה: מדריך דיני פירות שביעית | |||
*תשורה : תפילין הלכה למעשה | |||
*תשורה : קיצור דיני תפילין | |||
*תשורה : מדריך - שנה ראשונה (פרקים נבחרים) | |||
*'''[http://www.chabad.info/images/update/1010.pdf סדר קידוש לבנה עם פניני גאולה ומשיח]''' {{PDF}} {{אינפו}} חשוון [[תשע"ה]] | *'''[http://www.chabad.info/images/update/1010.pdf סדר קידוש לבנה עם פניני גאולה ומשיח]''' {{PDF}} {{אינפו}} חשוון [[תשע"ה]] | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_31.html הרב חיים קיז'נר: עבודת התפילה היא התמודדות נפשית פנימית - עליה מיוסד הכל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}} | *'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_31.html הרב חיים קיז'נר: עבודת התפילה היא התמודדות נפשית פנימית - עליה מיוסד הכל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}} | ||
גרסה מ־01:11, 27 באפריל 2025
הרב חיים קיז'נר (יליד שנת תשל"ז) הינו רב קהילת חב"ד בעמנואל, חבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, חבר בבית הדין הרבני בעמונאל ובכפר חב"ד.
תולדות חיים
נולד בכ"ה אדר תשל"ז בברית המועצות לאביו ר' גרשון קיז'נר[1].
אחר עלייתו עם הוריו לארץ הקודש החל לימודיו בישיבה קטנה בכפר חב''ד . בשנת תשנ"ג הגיע לראשונה לחצרות קודשינו ושם ראה לראשונה את הרבי בעת יציאתו למרפסת לעידוד שירת "יחי אדוננו". אחר סיום לימודיו בישיבת תות''ל בכפר חב''ד בשנת ה'תשנ''ז, נסע לשנת הקבוצה. אחר חזרתו מחצרות קודשנו היה בשליחות בעיר אודסה.
בחזרתו לארה''ק ה'תשנ''ט מונה לר''מ ומשפיע בישיבת הבוכרים בכפר חב''ד ובסיום השנה העדיף לעזוב את תפקידו לטובת לימודי רבנות ודיינות.
בשנת תש"ס נשא את רעייתו רחל לבית רוכוורגר מראשון לציון.
הוסמך לרבנות לרב עיר וכושר לרבנות ולדיינות, וכן עבר שימוש בבית דינו של הרב שמואל וואזנר. ובשנת התשס''ה מונה לדיין ומו''צ בעמנואל.
בי' אדר תשס"ז נערך בבית הכנסת חב"ד בעמנואל טקס חגיגי, בו הוכתר כרב הקהילה באופן רשמי.
בין השנים תשע"ו - תשע"ט נמנה על רבני 'מכון הלכה - חב"ד' והשתתף ביצירת והגהת ספרי המכון .
בשנת התשע''ז הקים ישיבת תומכי תמימים בעמנואל ועמד בראשה .
בשנת תשע"ט החל לשמש כדיין בבית דין רבני חב"ד - לשבת ולהשתתף בדיונים מסוימים .
בשנת תשפ"ב אחר פטירתו של הרב מאיר אהרן נכנס למלא את מקומו בבית הדין בכפר חב"ד[דרושה הבהרה].
בחודש אייר תשפ"ד מונה לחבר בבית דין רבני חב"ד.
הרב קיז'נר חתם על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח.
ראו גם
חיבוריו
- תשורה: מדריך דיני פירות שביעית
- תשורה : תפילין הלכה למעשה
- תשורה : קיצור דיני תפילין
- תשורה : מדריך - שנה ראשונה (פרקים נבחרים)
- סדר קידוש לבנה עם פניני גאולה ומשיח
חשוון תשע"ה - הרב חיים קיז'נר: עבודת התפילה היא התמודדות נפשית פנימית - עליה מיוסד הכל, באתר 'לחלוחית גאולתית'
קישורים חיצוניים
- פסיקות, תשובות, מאמרים וסרטונים של הרב קיז'נר באתר פורטל ההלכה של מכון הלכה חב"ד
- טקס המינוי לרב הקהילה.
- תלונה במשרד ממשלתי – דינה כפנייה לערכאות. במדור השבועי של רבני חב"ד, בשבועון בית משיח
הערות שוליים
- ↑ לאחר עלייתו לארץ, מאנשי קהילת חב"ד בנתניה. נפטר בי' כסלו תשפ"ה.