משה טייטלבוים (ברך משה)

רב י"ב בחשוון ה'תרע"ה - כ"ו בניסן ה'תשס"ו) כיהן כאדמו"ר מסאטמר משנת תשל"ט ועד לפטירתו. כמו כן כיהן בהונגריה כאב"ד סנטה. כיהן כנשיא התאחדות הרבנים. היה צאצא לאדמו"ר הזקן

משה טייטלביום
לידה	י"ב ניסן תרע"ה
פטירה	כ"ו ניסן תשס"ו
השתייכות	חסידות סאטמר
תחומי עיסוק	אדמורו"ת סאטמר
רבותיו	רבי יואל טייטלבוים
חיבוריו	ברך משה
אב	רבי חיים צבי טייטלבוים
אם	ברכה סימה

תולדות חיים

הרב משה טייטלבוים נולד ביום י"ב בחשוון שנת תרע"ה, בסיגט שברומניה, לרבי חיים צבי טייטלבוים, ולאמו הרבנית ברכה סימה [נכדת רבי חיים מצאנז].

בהיותו בן 11 שנים נפטר אביו, שלושה חודשים לאחר מכן נפטרה גם אמו. מאז גדל בבית סבו, האדמו"ר מרצפרט. בהגיעו לגיל מצוות נסע ללמוד בעיר קראלי אצל דודו רבי יואל טייטלבוים, בבחרותו הוסמך לרבנות על ידי רבי שאול בראך רב העיר קאשוי. ובשנת ת"ש עבר לגור בעיר סנטה שביוגוסלביה והוכתר לרבה,

נשא את לאה, בת דודו רבי חנוך העניך מייער אב"ד קערעצקי, ונולדו להם שלושה ילדים.

במלחמת העולם השנייה

בכ"ה באייר תש"ד נתפסו כל יהודי העיר והרב ומשפחתו עמם, ושוגרו למחנה ההשמדה אושוויץ. הם הגיעו לשם ביום השני של חג השבועות ובאותו היום נרצחו אשתו ושלושת ילדיהם על ידי הנאצים ימ"ש. הרב משה טיטיילבוים עצמו נשלח למחנה עבודה במחנה טרגליץ, לעבודה במפעל לזיקוק בנזין. כמעט שנה הוא הועסק שם בעבודת פרך בתנאים קשים.

כאשר כוחות ארצות הברית הפציצו את המחנה, כדי לשבש את אספקת הדלק לגרמנים, רצו הגרמנים לחסל את יהודי המחנה, והעלו אותם על רכבת לטרזינשטט. האמריקנים שסברו כי ברכבת נוסעים חיילים גרמנים, הפציצו אותה. רבים מהנוסעים נהרגו בהפצצה והאחרים המשיכו רגלית מהלך מספר ימים עד טרזינשטט. באייר תש"ה שוחרר המחנה בידי הרוסים.

לאחר המלחמה

לאחר המלחמה חזר לסיגט עיר רבנות אבותיו, שם ניסה לארגן מחדש חיי-דת בקרב שארית הפליטה. במהלך התקופה בה שהה בסיגט נישא בשנית לרבנית פעסיל לאה טייטלבוים בתו של רבי אהרן טייטלבוים מוואלווא. חודשים ספורים לאחר מכן אמרו לו שני קצינים רוסים "תחת ידינו הקומוניסטים יהיה לכם היהודים קשה יותר מאשר היה להם תחת הנאצים" מדברים אלו הזדעזע רבי משה והחליט לעזוב את המקום ומסיגט שם פעמיו לארצות הברית. שם נפגש עם דודו רבי יואל שניצל אף הוא מהמלחמה. השניים נקשרו נפשית, ורבי יואל שיתף אותו במפעלי חייו הציבוריים. במשך שנים התגורר בוויליאמסבורג, שם הקים את בית כנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו רבי חיים צבי טייטלבוים. לאחר מכן התיישב בבורו פארק, גם בה הקים בית כנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו.

קשריו עם הרבי וחב"ד

ה"ברך משה", היה אצל הרבי בשנת תשי"ח כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא בפומבי בנושא משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. בהתוועדות שנערכה לאחר מכן בי"ב בתמוז הזכיר הרבי את העניין.

המשורר ר' צבי יאיר שטיינמץ שהיה ידידו של רבי משה טייטלבוים מאז ילדותו, היה נפגש עם הרב משה בסוף שנות הלמ"ד (עוד בחיי רבי יואל מסאטמר) ונהג לכתוב לרבי לאחר מכן על הפגישות. במכתב משנת תשל"ז מספר ר' צבי יאיר על פגישה עם רבי משה, ומציין: "בתום השיחה הארוכה הדגיש, שהוא מלא הערצה למפעליו של כ"ק אד"ש ושליחיו בעשיית בעלי-תשובה... ושהוא יודע על מקוואות הטהרה בכל הקמפוסים ושהוא יצא להגן על ענייניו של כ"ק במיאמי, גם לחש באזני שהוא הציע לדודו הרב מסאטמער לפני כמה שנים לשתף פעולה עם כ"ק אד"ש בענייני חיזוק היהדות... אמר כי היה רוצה מאוד לשוחח עם כ"ק אם היה הדבר אפשר לו". בשולי מכתב משנת תשמ"ב הוא מציין שוב: "גם הרב משה טייטלבוים אמר לי באמת ואמונה, כי הוא מחסידי כ"ק אד"ש ומעריך את פעולותיו, וכי הפציר בדודו [= בעל 'ויואל משה'] לשיתוף פעולה בחיזוק עניני היהדות עם ליובאוויטש".

הרה"ח ר' מאיר זאיאנץ שהיה מקורב לחצר סאטמר, נפגש בתחילת שנות המ"ם - בהוראת הרבי - עם האדמו"ר ר' משה טייטלבוים. מטרת הפגישה הייתה להשפיע על ר' משה שמעשי הבריונות והאלימות של בריוני סאטמר נגד הרב מענדל ווכטר ייפסקו. הם נפגשו, אך האדמו"ר מסאטמר טען שאין לו שליטה על הבריונים שבחצרו ושהוא חלש מדי לעומתם. לבסוף, לאחר שהרב זאיאנץ דיבר אליו בתוקף והעביר אליו מסר מהרבי נגד מעשיהם של הבריונים, האדמו"ר מסאטמר ניאות להבטיח שככל שהדבר תלוי בו, יוציא הבהרה שהוא מתנגד למעשי הבריונות וגם מוסדותיו הרשמיים יוציאו מחאה נגד מעשים אלו.(הדבר היה לפני שבריוני סאטמר תקפו את הרב ווכטר). הרב זאיאנץ עשה מאמצים רבים במשך השנים על מנת שמעשי הבריונות של אנשי סאטמר נגד חסידי חב"ד ייפסקו.

בכמה הזדמנויות הורה הרבי לעסקני שכונת קראון הייטס ללמוד מהנהגתם של חסידי סאטמר בויליאמסבורג בעסקנות בציינו לשבח את פועלם המחושב והנמרץ בענייני שכונת ווילאמסבורג ובכלל.

באדמורו"ת סאטמר

לאחר פטירת דודו רבי יואל טייטלבוים בשנת תשל״ט, התמנה על ידי חסידי סאטמר למלא את מקום דודו כאדמו״ר מסאטמר, ועבר לוויליאמסבורג. בקיץ מקום מושבו היה בקרית יואל, בדירתו ברחוב אוהעל. וחלק מהחסידים מיאנו לקבלו כאדמו"ר. לקבוצה זו לא הייתה מנהיג מקובל על כל הקבוצה, וחלק מהם הסתובבו אצל דודתו, אלמנת רבי יואל, הרבנית אלטא פייגא טייטלבוים.

בתקופת האדמורו"ת שימש כנשיא של "העדה החרדית" בארץ ישראל של "כולל שומרי החומות" ליוצאי הונגריה, של ארגון "קרן הצלה" שתומך במוסדות שאינם לוקחים כסף מממשלת מדינת ישראל ושל "התאחדות הרבנים" המאגד תחתיו מאות מרבני ארצות הברית וקנדה לחיזוק וביסוס היהדות בארצות המערב.

בתקופת האדמורו"ת הקים את המוסד "שערי חמלה" בקרית יואל, המיועד למוגבלים עד גיל עשרים.

פטירתו

בשנותיו האחרונות חלה במחלת אלצהיימר. נפטר בכ"ו בניסן תשס"ו.

ההלוויה התקיימה בשכונת וויליאמסבורג בבית הכנסת סאטמאר ברחוב ראדני, ולאחר מכן בקרית יואל בבית הכנסת סאטמאר ברחוב גארפילד.

נטמן בקרית יואל, באוהל שבו נטמן גם דודו רבי יואל.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

• בתו חיה
  • בנו הרב חיים צבי מייזליש, רב קהילת סאטמר (קהילת ר' אהרן) בבני ברק.
  • בנם הרב מרדכי אהרן, רב קהילת איחוד התלמידים בוויליאמסבורג (קהילת ר' אהרן),
  • בנם הרב זלמן לייב, מורה צדק בקהילת סאטמאר בורו פארק.
• בנו האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים, מרכז חצרו בקרית יואל.
• בנו הרב חנניה יום טוב ליפא, רב בית המדרש "ברך משה"-זנטא, ויליאמסבורג.
• בנו האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים. מרכז חצרו בויליאמסבורג.
• בנו הרב שלום אליעזר, רב בית המדרש "קהל יטב לב"
• בתו ברכה סימא,
• בתו הענדל, רב קהל "ויואל משה" במונסי.