![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
משה טייטלבוים (ברך משה): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
==== לאחר המלחמה ==== | ==== לאחר המלחמה ==== | ||
לאחר המלחמה חזר [[סיגט|לסיגט]] | לאחר המלחמה חזר [[סיגט|לסיגט]], שם ניסה לארגן מחדש חיי-דת בקרב שארית הפליטה. במהלך התקופה בה שהה בסיגט התחתן עם הרבנית פעסיל לאה טייטלבוים. חודשים ספורים לאחר מכן אמרו לו שני קצינים [[רוסיא|רוסים]] "תחת ידינו הקומוניסטים יהיה לכם היהודים קשה יותר מאשר היה להם תחת הנאצים" דברים אלו זיעזעו אותו והוא החליט לעזוב את [[סיגט]]. מ[[סיגט]] עבר [[ארצות הברית|לארצות הברית.]] שם נפגש עם דודו [[יואל טייטלבוים|רבי יואל]]. במשך שנים התגורר [[ויליאמסבורג|בוויליאמסבורג]], והקים שם את בית כנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו הרב [[חיים צבי טייטלבוים]]. לאחר מכן עבר [[בורו פארק|לבורו פארק]], גם בה הקים בית כנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו. | ||
== קשריו עם הרבי וחב"ד == | == קשריו עם הרבי וחב"ד == | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
== באדמורו"ת [[חסידות סאטמר|סאטמר]] == | == באדמורו"ת [[חסידות סאטמר|סאטמר]] == | ||
לאחר פטירת דודו [[יואל טייטלבוים|רבי יואל טייטלבוים]] בשנת [[תשל"ט|תשל״ט]], התמנה על ידי חסידי [[חסידות סאטמר|סאטמר]] למלא את מקום דודו כאדמו״ר מסאטמר, ועבר [[ויליאמסבורג|לוויליאמסבורג]]. בקיץ מקום מושבו היה ב[[קרית יואל]], בדירתו ברחוב אוהעל | לאחר פטירת דודו [[יואל טייטלבוים|רבי יואל טייטלבוים]] בשנת [[תשל"ט|תשל״ט]], התמנה על ידי חסידי [[חסידות סאטמר|סאטמר]] למלא את מקום דודו כאדמו״ר מסאטמר, ועבר [[ויליאמסבורג|לוויליאמסבורג]]. בקיץ מקום מושבו היה ב[[קרית יואל]], בדירתו ברחוב אוהעל. | ||
חלק מהחסידים מיאנו לקבלו כאדמו"ר. לקבוצה זו לא הייתה מנהיג מקובל על כל הקבוצה, וחלקם הסתובבו אצל דודתו, אלמנת רבי יואל, הרבנית אלטא פייגא טייטלבוים. | |||
בתקופת האדמורו"ת הקים את | בתקופת האדמורו"ת שימש כנשיא של "[[העדה החרדית]]" בארץ ישראל של "כולל שומרי החומות" ליוצאי הונגריה, של ארגון "קרן הצלה" שתומך במוסדות שאינם לוקחים כסף מממשלת [[מדינת ישראל]] ושל "[[התאחדות הרבנים]]" | ||
בתקופת האדמורו"ת הקים את "שערי חמלה" [[קרית יואל|בקרית יואל]], המיועד למוגבלים עד גיל עשרים. | |||
== פטירתו == | == פטירתו == | ||
בשנותיו האחרונות חלה במחלת אלצהיימר. נפטר בכ"ו בניסן תשס"ו. | בשנותיו האחרונות חלה במחלת אלצהיימר. נפטר [[כ"ו בניסן|בכ"ו בניסן]] [[תשס"ו]]. | ||
ההלוויה התקיימה בשכונת [[וויליאמסבורג]] בבית הכנסת סאטמאר ברחוב ראדני, ולאחר מכן [[קרית יואל|בקרית יואל]] בבית הכנסת סאטמאר ברחוב גארפילד. | ההלוויה התקיימה בשכונת [[וויליאמסבורג]] בבית הכנסת סאטמאר ברחוב ראדני, ולאחר מכן [[קרית יואל|בקרית יואל]] בבית הכנסת סאטמאר ברחוב גארפילד. | ||
נטמן בקרית יואל, באוהל שבו נטמן | נטמן בקרית יואל, באוהל שבו נטמן דודו רבי [[יואל טייטלבוים]]. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
* בתו חיה | * בתו חיה | ||
** בנו הרב חיים צבי מייזליש, רב קהילת סאטמר (קהילת ר' אהרן) בבני ברק. | ** בנו הרב חיים צבי מייזליש, רב קהילת סאטמר (קהילת ר' אהרן) [[בני ברק|בבני ברק]]. | ||
** בנם הרב מרדכי אהרן, רב קהילת איחוד התלמידים בוויליאמסבורג (קהילת ר' אהרן), | ** בנם הרב מרדכי אהרן, רב קהילת איחוד התלמידים [[וויליאמסבורג|בוויליאמסבורג]] (קהילת ר' אהרן), | ||
** בנם הרב זלמן לייב, מורה צדק בקהילת סאטמאר בורו פארק. | ** בנם הרב זלמן לייב, מורה צדק בקהילת סאטמאר [[בורו פארק]]. | ||
* בנו האדמו"ר רבי [[אהרן טייטלבוים]], מרכז חצרו בקרית יואל. | * בנו האדמו"ר רבי [[אהרן טייטלבוים]], מרכז חצרו [[קרית יואל|בקרית יואל]]. | ||
* בנו הרב חנניה יום טוב ליפא, רב בית המדרש "ברך משה"-זנטא, ויליאמסבורג. | * בנו הרב חנניה יום טוב ליפא, רב בית המדרש "ברך משה"-זנטא, [[ויליאמסבורג]]. | ||
* בנו האדמו"ר רבי [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]]. מרכז חצרו בויליאמסבורג. | * בנו האדמו"ר רבי [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]]. מרכז חצרו [[ויליאמסבורג|בויליאמסבורג]]. | ||
* בנו הרב שלום אליעזר, רב בית המדרש "קהל יטב לב" | * בנו הרב שלום אליעזר, רב בית המדרש "קהל יטב לב" | ||
* בתו ברכה סימא, | * בתו ברכה סימא, | ||
גרסה מ־17:06, 8 במאי 2025
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לחב"דפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: דף שיחה.
| הרב משה טייטלביום | |
|---|---|
| |
| לידה | י"ב ניסן תרע"ה |
| פטירה | כ"ו ניסן תשס"ו |
| השתייכות | חסידות סאטמר |
| תחומי עיסוק | אדמורו"ת סאטמר |
| רבותיו | רבי יואל טייטלבוים |
| חיבוריו | ברך משה |
| אב | רבי חיים צבי טייטלבוים |
| אם | ברכה סימה |
הרב משה טייטלבוים (י"ב בחשוון תרע"ה - "ו בניסן תשס"ו) כיהן כאדמו"ר מסאטמר משנת תשל"ט ועד לפטירתו. שימש גם כנשיא העדה החרדית. היה צאצא לאדמו"ר הזקן
תולדות חיים
נולד ביום י"ב בחשוון שנת תרע"ה, בסיגט שברומניה, לרבי חיים צבי טייטלבוים, ולאמו הרבנית ברכה סימה [נכדת רבי חיים מצאנז].
בהיותו בן 11 שנים נפטר אביו, שלושה חודשים לאחר מכן נפטרה גם אמו. מאז גדל בבית סבו, האדמו"ר מרצפרט. בהגיעו לגיל מצוות נסע ללמוד בעיר קראלי אצל דודו רבי יואל טייטלבוים, בבחרותו הוסמך לרבנות על ידי רבי שאול בראך רב העיר קאשוי. ובשנת ת"ש עבר לגור בעיר סנטה שביוגוסלביה והוכתר לרבה,
נשא את לאה, בת דודו רבי חנוך העניך מייער אב"ד קערעצקי, ונולדו להם שלושה ילדים.
במלחמת העולם השנייה
בכ"ה באייר תש"ד נתפסו כל יהודי העיר והרב ומשפחתו עמם, ושוגרו למחנה ההשמדה אושוויץ. הם הגיעו לשם ביום השני של חג השבועות ובאותו היום נרצחו אשתו ושלושת ילדיהם על ידי הנאצים ימ"ש. הרב משה טיטיילבוים עצמו נשלח למחנה עבודה במחנה טרגליץ, לעבודה במפעל לזיקוק בנזין. כמעט שנה הוא הועסק שם בעבודת פרך בתנאים קשים.
כאשר כוחות ארצות הברית הפציצו את המחנה, כדי לשבש את אספקת הדלק לגרמנים, רצו הגרמנים לחסל את יהודי המחנה, והעלו אותם על רכבת לטרזינשטט. האמריקנים שסברו כי ברכבת נוסעים חיילים גרמנים, הפציצו אותה. רבים מהנוסעים נהרגו בהפצצה והאחרים המשיכו רגלית מהלך מספר ימים עד טרזינשטט. באייר תש"ה שוחרר המחנה בידי הרוסים.
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה חזר לסיגט, שם ניסה לארגן מחדש חיי-דת בקרב שארית הפליטה. במהלך התקופה בה שהה בסיגט התחתן עם הרבנית פעסיל לאה טייטלבוים. חודשים ספורים לאחר מכן אמרו לו שני קצינים רוסים "תחת ידינו הקומוניסטים יהיה לכם היהודים קשה יותר מאשר היה להם תחת הנאצים" דברים אלו זיעזעו אותו והוא החליט לעזוב את סיגט. מסיגט עבר לארצות הברית. שם נפגש עם דודו רבי יואל. במשך שנים התגורר בוויליאמסבורג, והקים שם את בית כנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו הרב חיים צבי טייטלבוים. לאחר מכן עבר לבורו פארק, גם בה הקים בית כנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו.
קשריו עם הרבי וחב"ד
ה"ברך משה", היה אצל הרבי בשנת תשי"ח כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא בפומבי בנושא משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. בהתוועדות שנערכה לאחר מכן בי"ב בתמוז הזכיר הרבי את העניין.
המשורר ר' צבי יאיר שטיינמץ שהיה ידידו של רבי משה טייטלבוים מאז ילדותו, היה נפגש עם הרב משה בסוף שנות הלמ"ד (עוד בחיי רבי יואל מסאטמר) ונהג לכתוב לרבי לאחר מכן על הפגישות. במכתב משנת תשל"ז מספר ר' צבי יאיר על פגישה עם רבי משה, ומציין: "בתום השיחה הארוכה הדגיש, שהוא מלא הערצה למפעליו של כ"ק אד"ש ושליחיו בעשיית בעלי-תשובה... ושהוא יודע על מקוואות הטהרה בכל הקמפוסים ושהוא יצא להגן על ענייניו של כ"ק במיאמי, גם לחש באזני שהוא הציע לדודו הרב מסאטמער לפני כמה שנים לשתף פעולה עם כ"ק אד"ש בענייני חיזוק היהדות... אמר כי היה רוצה מאוד לשוחח עם כ"ק אם היה הדבר אפשר לו". בשולי מכתב משנת תשמ"ב הוא מציין שוב: "גם הרב משה טייטלבוים אמר לי באמת ואמונה, כי הוא מחסידי כ"ק אד"ש ומעריך את פעולותיו, וכי הפציר בדודו [= בעל 'ויואל משה'] לשיתוף פעולה בחיזוק עניני היהדות עם ליובאוויטש".[1] הרה"ח ר' מאיר זאיאנץ שהיה מקורב לחצר סאטמר, נפגש בתחילת שנות המ"ם - בהוראת הרבי - עם האדמו"ר ר' משה טייטלבוים. מטרת הפגישה הייתה להשפיע על ר' משה שמעשי הבריונות והאלימות של בריוני סאטמר נגד הרב מענדל ווכטר ייפסקו. הם נפגשו, אך האדמו"ר מסאטמר טען שאין לו שליטה על הבריונים שבחצרו ושהוא חלש מדי לעומתם. לבסוף, לאחר שהרב זאיאנץ דיבר אליו בתוקף והעביר אליו מסר מהרבי נגד מעשיהם של הבריונים, האדמו"ר מסאטמר ניאות להבטיח שככל שהדבר תלוי בו, יוציא הבהרה שהוא מתנגד למעשי הבריונות וגם מוסדותיו הרשמיים יוציאו מחאה נגד מעשים אלו.(הדבר היה לפני שבריוני סאטמר תקפו את הרב ווכטר). הרב זאיאנץ עשה מאמצים רבים במשך השנים על מנת שמעשי הבריונות של אנשי סאטמר נגד חסידי חב"ד ייפסקו.[2]
באדמורו"ת סאטמר
לאחר פטירת דודו רבי יואל טייטלבוים בשנת תשל״ט, התמנה על ידי חסידי סאטמר למלא את מקום דודו כאדמו״ר מסאטמר, ועבר לוויליאמסבורג. בקיץ מקום מושבו היה בקרית יואל, בדירתו ברחוב אוהעל.
חלק מהחסידים מיאנו לקבלו כאדמו"ר. לקבוצה זו לא הייתה מנהיג מקובל על כל הקבוצה, וחלקם הסתובבו אצל דודתו, אלמנת רבי יואל, הרבנית אלטא פייגא טייטלבוים.
בתקופת האדמורו"ת שימש כנשיא של "העדה החרדית" בארץ ישראל של "כולל שומרי החומות" ליוצאי הונגריה, של ארגון "קרן הצלה" שתומך במוסדות שאינם לוקחים כסף מממשלת מדינת ישראל ושל "התאחדות הרבנים"
בתקופת האדמורו"ת הקים את "שערי חמלה" בקרית יואל, המיועד למוגבלים עד גיל עשרים.
פטירתו
בשנותיו האחרונות חלה במחלת אלצהיימר. נפטר בכ"ו בניסן תשס"ו.
ההלוויה התקיימה בשכונת וויליאמסבורג בבית הכנסת סאטמאר ברחוב ראדני, ולאחר מכן בקרית יואל בבית הכנסת סאטמאר ברחוב גארפילד.
נטמן בקרית יואל, באוהל שבו נטמן דודו רבי יואל טייטלבוים.
משפחתו
- בתו חיה
- בנו הרב חיים צבי מייזליש, רב קהילת סאטמר (קהילת ר' אהרן) בבני ברק.
- בנם הרב מרדכי אהרן, רב קהילת איחוד התלמידים בוויליאמסבורג (קהילת ר' אהרן),
- בנם הרב זלמן לייב, מורה צדק בקהילת סאטמאר בורו פארק.
- בנו האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים, מרכז חצרו בקרית יואל.
- בנו הרב חנניה יום טוב ליפא, רב בית המדרש "ברך משה"-זנטא, ויליאמסבורג.
- בנו האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים. מרכז חצרו בויליאמסבורג.
- בנו הרב שלום אליעזר, רב בית המדרש "קהל יטב לב"
- בתו ברכה סימא,
- בתו הענדל, רב קהל "ויואל משה" במונסי.
קרדיט: חלק מהמידע בערך זה מבוסס על ויקיפדיה