משה טייטלבוים (ברך משה): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־10:15, 9 במאי 2025

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לחב"דפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: דף שיחה.

הרב משה טייטלביום

לידה	י"ב ניסן תרע"ה
פטירה	כ"ו ניסן תשס"ו
השתייכות	חסידות סאטמר
תחומי עיסוק	אדמורו"ת סאטמר
רבותיו	רבי יואל טייטלבוים
חיבוריו	ברך משה
אב	רבי חיים צבי טייטלבוים
אם	ברכה סימה

הרב משה טייטלבוים (י"ב בחשוון תרע"ה - "ו בניסן תשס"ו) כיהן כאדמו"ר מסאטמר משנת תשל"ט ועד לפטירתו. שימש גם כנשיא העדה החרדית. היה צאצא לאדמו"ר הזקן

תולדות חיים

נולד ביום י"ב בחשוון שנת תרע"ה, בסיגט שברומניה, לרבי חיים צבי טייטלבוים, ולאמו הרבנית ברכה סימה [נכדת רבי חיים מצאנז].

בהיותו בן 11 שנים נפטר אביו, שלושה חודשים לאחר מכן נפטרה גם אמו. מאז גדל בבית סבו, האדמו"ר מרצפרט. בהגיעו לגיל מצוות נסע ללמוד בקראלי אצל דודו רבי יואל טייטלבוים, בבחרותו הוסמך לרבנות על ידי הרב שאול בראך. ובשנת ת"ש עבר לגור בעיר סנטה שביוגוסלביה והוכתר לרבה,

נשא את לאה, בת דודו רבי חנוך העניך מייער אב"ד קערעצקי, ונולדו להם שלושה ילדים.

במלחמת העולם השנייה

בכ"ה באייר תש"ד נתפסו כל יהודי העיר, ושוגרו למחנה ההשמדה אושוויץ. הם הגיעו לשם ביום השני של חג השבועות ובאותו היום נרצחו אשתו ושלושת ילדיהם. ואת ה"ברך משה שלחו למחנה עבודה טרגליץ, לעבוד בזיקוק בנזין. כמעט שנה הוא הועסק שם בתנאים קשים

כאשר חילי ארצות הברית הפציצו את המחנה, רצו הגרמנים לחסל את יהודי המחנה, והעלו אותם על רכבת לטרזינשטט. האמריקנים שסברו כי ברכבת נוסעים גרמנים, הפציצו אותה. רבים מהנוסעים נהרגו בהפצצה והנותרים המשיכו רגלית מספר ימים עד שהגיעו לטרזינשטט. באייר תש"ה שוחרר המחנה בידי הרוסים.

לאחר המלחמה

לאחר המלחמה חזר לסיגט,. במהלך התקופה בה שהה בסיגט התחתן בזיווג שני עם הרבנית פעסיל לאה טייטלבוים. חודשים ספורים לאחר מכן שמע מקצינים רוסים שאמרו לו כי "תחת ידינו הקומוניסטים יהיה לכם היהודים קשה יותר מאשר היה להם תחת הנאצים" דברים אלו זיעזעו אותו והוא החליט לעזוב את סיגט. מסיגט עבר לארצות הברית. שם נפגש עם דודו רבי יואל,

במשך שנים התגורר בוויליאמסבורג, והקים שם את בית כנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו הרב חיים צבי טייטלבוים. לאחר מכן עבר לבורו פארק, גם בה הקים בית כנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו.

קשריו עם הרבי וחב"ד

ה"ברך משה", היה אצל הרבי בשנת תשי"ח כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא בפומבי בנושא משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. בהתוועדות שנערכה לאחר מכן בי"ב בתמוז הזכיר הרבי את העניין.

המשורר ר' צבי יאיר שטיינמץ שהיה ידידו של רבי משה טייטלבוים מאז ילדותו, היה נפגש עם הרב משה בסוף שנות הלמ"ד (עוד בחיי רבי יואל מסאטמר) ונהג לכתוב לרבי לאחר מכן על הפגישות. במכתב משנת תשל"ז מספר ר' צבי יאיר על פגישה עם רבי משה, ומציין: "בתום השיחה הארוכה הדגיש, שהוא מלא הערצה למפעליו של כ"ק אד"ש ושליחיו בעשיית בעלי-תשובה... ושהוא יודע על מקוואות הטהרה בכל הקמפוסים ושהוא יצא להגן על ענייניו של כ"ק במיאמי, גם לחש באזני שהוא הציע לדודו הרב מסאטמער לפני כמה שנים לשתף פעולה עם כ"ק אד"ש בענייני חיזוק היהדות... אמר כי היה רוצה מאוד לשוחח עם כ"ק אם היה הדבר אפשר לו". בשולי מכתב משנת תשמ"ב הוא מציין שוב: "גם הרב משה טייטלבוים אמר לי באמת ואמונה, כי הוא מחסידי כ"ק אד"ש ומעריך את פעולותיו, וכי הפציר בדודו [= בעל 'ויואל משה'] לשיתוף פעולה בחיזוק עניני היהדות עם ליובאוויטש".^[1] הרה"ח ר' מאיר זאיאנץ שהיה מקורב לחצר סאטמר, נפגש בתחילת שנות המ"ם - בהוראת הרבי - עם האדמו"ר ר' משה טייטלבוים. מטרת הפגישה הייתה להשפיע על ר' משה שמעשי הבריונות והאלימות של בריוני סאטמר נגד הרב מענדל ווכטר ייפסקו. הם נפגשו, אך האדמו"ר מסאטמר טען שאין לו שליטה על הבריונים שבחצרו ושהוא חלש מדי לעומתם. לבסוף, לאחר שהרב זאיאנץ דיבר אליו בתוקף והעביר אליו מסר מהרבי נגד מעשיהם של הבריונים, האדמו"ר מסאטמר ניאות להבטיח שככל שהדבר תלוי בו, יוציא הבהרה שהוא מתנגד למעשי הבריונות וגם מוסדותיו הרשמיים יוציאו מחאה נגד מעשים אלו.(הדבר היה לפני שבריוני סאטמר תקפו את הרב ווכטר). הרב זאיאנץ עשה מאמצים רבים במשך השנים על מנת שמעשי הבריונות של אנשי סאטמר נגד חסידי חב"ד ייפסקו.^[2]

באדמורו"ת סאטמר

לאחר פטירת דודו רבי יואל טייטלבוים בשנת תשל״ט, מונה לאדמו״ר מסאטמר, ועבר לוויליאמסבורג.

חלק מהחסידים מיאנו לקבלו כאדמו"ר מפני השינוי בהנגה לעומת רבי יואל שהיה קנאי יותר בתקופת האדמורו"ת שימש כנשיא של "העדה החרדית" בארץ ישראל של "כולל שומרי החומות" ליוצאי הונגריה, של ארגון "קרן הצלה" שתומך במוסדות שאינם לוקחים כסף מממשלת מדינת ישראל ושל "התאחדות הרבנים"

בתקופת האדמורו"ת הקים את "שערי חמלה" בקרית יואל, המיועד למוגבלים עד גיל עשרים.

פטירתו

בשנותיו האחרונות חלה. נפטר בכ"ו בניסן תשס"ו.

ההלוויה התקיימה בשכונת וויליאמסבורג בבית הכנסת סאטמאר ברחוב ראדני, ולאחר מכן בקרית יואל בבית הכנסת סאטמאר ברחוב גארפילד.

נטמן בקרית יואל, באוהל שבו נטמן דודו רבי יואל טייטלבוים.

משפחתו

בתו חיה
- בנו הרב חיים צבי מייזליש, רב קהילת סאטמר (קהילת ר' אהרן) בבני ברק.
- בנם הרב מרדכי אהרן, רב קהילת איחוד התלמידים בוויליאמסבורג (קהילת ר' אהרן),
- בנם הרב זלמן לייב, מורה צדק בקהילת סאטמאר בורו פארק.
בנו האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים, מרכז חצרו בקרית יואל.
בנו הרב חנניה יום טוב ליפא, רב בית המדרש "ברך משה"-זנטא, ויליאמסבורג.
בנו האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים. מרכז חצרו בויליאמסבורג.
בנו הרב שלום אליעזר, רב בית המדרש "קהל יטב לב"
בתו ברכה סימא,
בתו הענדל, רב קהל "ויואל משה" במונסי.

קרדיט: חלק מהמידע בערך זה מבוסס על ויקיפדיה

↑ התקשרות, גליון 783: ליובאוויטש בעיני גדולי רבני הונגריה.
↑ חיים של ברכה, עמ' 213 ואילך. ראו שם באריכות. וראו שם מעמ' 203 עד עמ' 216 על קשרי הרב זאיאנץ עם סאטמר.

[1] התקשרות, גליון 783: ליובאוויטש בעיני גדולי רבני הונגריה.

[2] חיים של ברכה, עמ' 213 ואילך. ראו שם באריכות. וראו שם מעמ' 203 עד עמ' 216 על קשרי הרב זאיאנץ עם סאטמר.

[1]

[2]

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 נולד ביום [[י"ב בחשוון]] שנת [[תרע"ה]], בסיגט [[רומניה|שברומניה]], לרבי [[חיים צבי טייטלבוים]], ולאמו הרבנית ברכה סימה [נכדת רבי [[חיים הלברשטאם|חיים מצאנז]]].
-בהיותו בן 11 שנים נפטר אביו, שלושה חודשים לאחר מכן נפטרה גם אמו. מאז גדל בבית סבו, האדמו"ר מרצפרט. בהגיעו ל[[גיל מצוות]] נסע ללמוד בעיר קראלי אצל דודו [[יואל טייטלבוים|רבי יואל טייטלבוים]], בבחרותו הוסמך לרבנות על ידי רבי שאול בראך [[רב (תואר)|רב]] העיר קאשוי. ובשנת ת"ש עבר לגור בעיר סנטה שביוגוסלביה והוכתר לרבה,
+בהיותו בן 11 שנים נפטר אביו, שלושה חודשים לאחר מכן נפטרה גם אמו. מאז גדל בבית סבו, האדמו"ר מרצפרט. בהגיעו ל[[גיל מצוות]] נסע ללמוד בקראלי אצל דודו [[יואל טייטלבוים|רבי יואל טייטלבוים]], בבחרותו הוסמך לרבנות על ידי הרב שאול בראך. ובשנת ת"ש עבר לגור בעיר סנטה שביוגוסלביה והוכתר לרבה,
 נשא את לאה, בת דודו רבי חנוך העניך מייער אב"ד קערעצקי, ונולדו להם שלושה ילדים.
 === במלחמת העולם השנייה ===
-בכ"ה באייר תש"ד נתפסו כל יהודי העיר והרב ומשפחתו עמם, ושוגרו למחנה ההשמדה אושוויץ. הם הגיעו לשם [[יום טוב שני של גלויות|ביום השני]] של [[שבועות|חג השבועות]] ובאותו היום נרצחו אשתו ושלושת ילדיהם על ידי הנאצים [[ימ"ש]]. הרב משה טיטיילבוים עצמו נשלח למחנה עבודה במחנה טרגליץ, לעבודה במפעל לזיקוק בנזין. כמעט שנה הוא הועסק שם בעבודת פרך בתנאים קשים.
+[[כ"ה באייר|בכ"ה באייר]] [[תש"ד]] נתפסו כל יהודי העיר, ושוגרו למחנה ההשמדה אושוויץ. הם הגיעו לשם [[יום טוב שני של גלויות|ביום השני]] של [[שבועות|חג השבועות]] ובאותו היום נרצחו אשתו ושלושת ילדיהם. ואת ה"ברך משה שלחו למחנה עבודה טרגליץ, לעבוד בזיקוק בנזין. כמעט שנה הוא הועסק שם בתנאים קשים
-כאשר כוחות [[ארצות הברית]] הפציצו את המחנה, כדי לשבש את אספקת הדלק לגרמנים, רצו הגרמנים לחסל את יהודי המחנה, והעלו אותם על רכבת לטרזינשטט. האמריקנים שסברו כי ברכבת נוסעים חיילים גרמנים, הפציצו אותה. רבים מהנוסעים נהרגו בהפצצה והאחרים המשיכו רגלית מהלך מספר ימים עד טרזינשטט. [[חודש אייר|באייר]] [[תש"ה]] שוחרר המחנה בידי [[רוסיה|הרוסים]].
+כאשר חילי [[ארצות הברית]] הפציצו את המחנה, רצו הגרמנים לחסל את יהודי המחנה, והעלו אותם על רכבת לטרזינשטט. האמריקנים שסברו כי ברכבת נוסעים גרמנים, הפציצו אותה. רבים מהנוסעים נהרגו בהפצצה והנותרים המשיכו רגלית מספר ימים עד שהגיעו לטרזינשטט. [[חודש אייר|באייר]] [[תש"ה]] שוחרר המחנה בידי [[רוסיה|הרוסים]].
 ==== לאחר המלחמה ====
-לאחר המלחמה חזר [[סיגט|לסיגט]], שם ניסה לארגן מחדש חיי-דת בקרב שארית הפליטה. במהלך התקופה בה שהה בסיגט התחתן עם הרבנית פעסיל לאה טייטלבוים. חודשים ספורים לאחר מכן אמרו לו שני קצינים [[רוסיא|רוסים]] "תחת ידינו הקומוניסטים יהיה לכם היהודים קשה יותר מאשר היה להם תחת הנאצים" דברים אלו זיעזעו אותו והוא החליט לעזוב את [[סיגט]]. מ[[סיגט]] עבר [[ארצות הברית|לארצות הברית.]] שם נפגש עם דודו [[יואל טייטלבוים|רבי יואל]]. במשך שנים התגורר [[ויליאמסבורג|בוויליאמסבורג]], והקים שם את בית כנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו הרב [[חיים צבי טייטלבוים]]. לאחר מכן עבר [[בורו פארק|לבורו פארק]], גם בה הקים בית כנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו.
+לאחר המלחמה חזר [[סיגט|לסיגט]],. במהלך התקופה בה שהה בסיגט התחתן בזיווג שני עם הרבנית פעסיל לאה טייטלבוים. חודשים ספורים לאחר מכן שמע  מקצינים [[רוסיא|רוסים]] שאמרו לו כי "תחת ידינו הקומוניסטים יהיה לכם היהודים קשה יותר מאשר היה להם תחת הנאצים" דברים אלו זיעזעו אותו והוא החליט לעזוב את [[סיגט]]. מ[[סיגט]] עבר [[ארצות הברית|לארצות הברית.]] שם נפגש עם דודו [[יואל טייטלבוים|רבי יואל]],
+במשך שנים התגורר [[ויליאמסבורג|בוויליאמסבורג]], והקים שם את בית כנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו הרב [[חיים צבי טייטלבוים]]. לאחר מכן עבר [[בורו פארק|לבורו פארק]], גם בה הקים בית כנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו.
 == קשריו עם הרבי וחב"ד ==
@@ שורה 33: / שורה 35: @@
 המשורר ר' [[צבי יאיר שטיינמץ]] שהיה ידידו של רבי משה טייטלבוים מאז ילדותו, היה נפגש עם הרב משה בסוף שנות הלמ"ד (עוד בחיי [[יואל מסאטמר|רבי יואל מסאטמר]]) ונהג לכתוב [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|לרבי]] לאחר מכן על הפגישות. במכתב משנת [[תשל"ז]] מספר ר' צבי יאיר על פגישה עם רבי משה, ומציין: "בתום השיחה הארוכה הדגיש, שהוא מלא הערצה למפעליו של כ"ק אד"ש ושליחיו בעשיית בעלי-תשובה... ושהוא יודע על מקוואות הטהרה בכל הקמפוסים ושהוא יצא להגן על ענייניו של כ"ק במיאמי, גם לחש באזני שהוא הציע לדודו [[יואל טייטלבוים|הרב מסאטמער]] לפני כמה שנים לשתף פעולה עם כ"ק אד"ש בענייני חיזוק היהדות... אמר '''כי היה רוצה מאוד לשוחח עם כ"ק אם היה הדבר אפשר לו'''". בשולי מכתב משנת תשמ"ב הוא מציין שוב: "גם הרב משה טייטלבוים אמר לי באמת ואמונה, '''כי הוא מחסידי כ"ק אד"ש''' ומעריך את פעולותיו, וכי הפציר בדודו [= בעל 'ויואל משה'] לשיתוף פעולה בחיזוק עניני היהדות עם [[חסידות חב"ד|ליובאוויטש]]".<ref>התקשרות, גליון 783: ליובאוויטש בעיני גדולי רבני הונגריה.</ref> הרה"ח ר' [[מאיר זאיאנץ]] שהיה מקורב לחצר [[סאטמר]], נפגש בתחילת שנות המ"ם - בהוראת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] - עם האדמו"ר ר' [[משה טייטלבוים]]. מטרת הפגישה הייתה להשפיע על ר' משה שמעשי הבריונות והאלימות של בריוני סאטמר נגד הרב [[מענדל ווכטר]] ייפסקו. הם נפגשו, אך האדמו"ר מסאטמר טען '''שאין לו שליטה על הבריונים שבחצרו ושהוא חלש מדי לעומתם'''. לבסוף, לאחר שהרב זאיאנץ דיבר אליו בתוקף והעביר אליו מסר מהרבי נגד מעשיהם של הבריונים, האדמו"ר מסאטמר ניאות להבטיח שככל שהדבר תלוי בו, יוציא הבהרה שהוא מתנגד למעשי הבריונות וגם מוסדותיו הרשמיים יוציאו מחאה נגד מעשים אלו.(הדבר היה לפני שבריוני סאטמר תקפו את הרב ווכטר). הרב זאיאנץ עשה מאמצים רבים במשך השנים על מנת שמעשי הבריונות של אנשי סאטמר נגד חסידי חב"ד ייפסקו.<ref>חיים של ברכה, עמ' 213 ואילך. ראו שם באריכות. וראו שם מעמ' 203 עד עמ' 216 על קשרי הרב זאיאנץ עם סאטמר.</ref>
-== באדמורו"ת [[חסידות סאטמר|סאטמר]] ==
+== באדמורו"ת סאטמר ==
-לאחר פטירת דודו [[יואל טייטלבוים|רבי יואל טייטלבוים]] בשנת [[תשל"ט|תשל״ט]], התמנה על ידי חסידי [[חסידות סאטמר|סאטמר]] למלא את מקום דודו כאדמו״ר מסאטמר, ועבר [[ויליאמסבורג|לוויליאמסבורג]]. בקיץ מקום מושבו היה ב[[קרית יואל]], בדירתו ברחוב אוהעל.
+לאחר פטירת דודו [[יואל טייטלבוים|רבי יואל טייטלבוים]] בשנת [[תשל"ט|תשל״ט]], מונה לאדמו״ר מסאטמר, ועבר [[ויליאמסבורג|לוויליאמסבורג]].
-חלק מהחסידים מיאנו לקבלו כאדמו"ר. לקבוצה זו לא הייתה מנהיג מקובל על כל הקבוצה, וחלקם הסתובבו אצל דודתו, אלמנת רבי יואל, הרבנית אלטא פייגא טייטלבוים.
-בתקופת האדמורו"ת שימש כנשיא של "[[העדה החרדית]]" בארץ ישראל של "כולל שומרי החומות" ליוצאי הונגריה, של ארגון "קרן הצלה" שתומך במוסדות שאינם לוקחים כסף מממשלת [[מדינת ישראל]] ושל "[[התאחדות הרבנים]]"
+חלק מהחסידים מיאנו לקבלו כאדמו"ר מפני השינוי בהנגה לעומת רבי [[יואל טייטלבוים|יואל]] שהיה קנאי יותר בתקופת האדמורו"ת שימש כנשיא של "[[העדה החרדית]]" בארץ ישראל של "כולל שומרי החומות" ליוצאי הונגריה, של ארגון "קרן הצלה" שתומך במוסדות שאינם לוקחים כסף מממשלת [[מדינת ישראל]] ושל "[[התאחדות הרבנים]]"
 בתקופת האדמורו"ת הקים את "שערי חמלה" [[קרית יואל|בקרית יואל]], המיועד למוגבלים עד גיל עשרים.
 == פטירתו ==
-בשנותיו האחרונות חלה במחלת אלצהיימר. נפטר [[כ"ו בניסן|בכ"ו בניסן]] [[תשס"ו]].
+בשנותיו האחרונות חלה. נפטר [[כ"ו בניסן|בכ"ו בניסן]] [[תשס"ו]].
 ההלוויה התקיימה בשכונת [[וויליאמסבורג]] בבית הכנסת סאטמאר ברחוב ראדני, ולאחר מכן [[קרית יואל|בקרית יואל]] בבית הכנסת סאטמאר ברחוב גארפילד.