לדלג לתוכן

משתמש:איש מחובד/פיוט פעם אחת היה צדיק (ניגוני רשב"י): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
יצירת דף עם התוכן "אחד מ'''פִּיוּטֶי מִּירוֹן''' המפורסמים הוא '''פַּעַם אַחַתּ הַיַה צַדִּיק גָּדוֹל וּשְׁמוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן''', הפיוט כמעט מוכר לכל ילדה וילד יהודי ויהודיה הלומדת בגן דתי או בחיידר תשב"ר בתלמוד תורה בכל מרחבי הארץ ארץ ישראל וגם ארצות הנכר, השיר התחבר על י..."
 
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 2: שורה 2:


המנהג לשוררו יחד עם 6 הפיוטים '''פִּיוּטֶי מִּירוֹן''' הנוספים; [https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90 אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא], [[פיוט בר יוחאי|פִּיוּט בַּר יוֹחָאי]], [[פיוט בר יוחאי יסוד עולם|פִּיוּט בַּר יוֹחָאי-יְסוֹד עוֹלָם]], [[ואמרתם כה לחי|וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי]], ו[[ניגון אשרינו מה טוב חלקנו בהילולא דבר יוחאי|אַשְׁרֵנוּ מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ בְּהִלּוּלָא דְבַּר יוֹחָאי]], ו[[מי לכם פה (פיוט לל"ג בעומר)|מִי לָכֶם פֹּה וּמַה לָכֶם פֹּה]].
המנהג לשוררו יחד עם 6 הפיוטים '''פִּיוּטֶי מִּירוֹן''' הנוספים; [https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90 אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא], [[פיוט בר יוחאי|פִּיוּט בַּר יוֹחָאי]], [[פיוט בר יוחאי יסוד עולם|פִּיוּט בַּר יוֹחָאי-יְסוֹד עוֹלָם]], [[ואמרתם כה לחי|וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי]], ו[[ניגון אשרינו מה טוב חלקנו בהילולא דבר יוחאי|אַשְׁרֵנוּ מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ בְּהִלּוּלָא דְבַּר יוֹחָאי]], ו[[מי לכם פה (פיוט לל"ג בעומר)|מִי לָכֶם פֹּה וּמַה לָכֶם פֹּה]].
לפי אומדן ומחקר הפיוטים שהתחברו על שבח הרשב"י מגיעים לכמה מאות לפחות 500 פיוטים, והפיוט הראשון שהתחבר הוא [[פיוט בר יוחאי]] נמשחת אשריך.


==הזמר והפזמון==
==הזמר והפזמון==

גרסה מ־20:17, 17 במאי 2025

אחד מפִּיוּטֶי מִּירוֹן המפורסמים הוא פַּעַם אַחַתּ הַיַה צַדִּיק גָּדוֹל וּשְׁמוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן, הפיוט כמעט מוכר לכל ילדה וילד יהודי ויהודיה הלומדת בגן דתי או בחיידר תשב"ר בתלמוד תורה בכל מרחבי הארץ ארץ ישראל וגם ארצות הנכר, השיר התחבר על ידי אחד מתושבי ארץ ישראל שלא נודע שמו ובו מספר בצורה עממית וכובשת לב על גדולת רבי שמעון בר יוחאי, השיר זכה להד ופירסום גדול מוכר כשִׁיר יִשְׂרְאֵלִי.

המנהג לשוררו יחד עם 6 הפיוטים פִּיוּטֶי מִּירוֹן הנוספים; אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, פִּיוּט בַּר יוֹחָאי, פִּיוּט בַּר יוֹחָאי-יְסוֹד עוֹלָם, וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, ואַשְׁרֵנוּ מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ בְּהִלּוּלָא דְבַּר יוֹחָאי, ומִי לָכֶם פֹּה וּמַה לָכֶם פֹּה.

לפי אומדן ומחקר הפיוטים שהתחברו על שבח הרשב"י מגיעים לכמה מאות לפחות 500 פיוטים, והפיוט הראשון שהתחבר הוא פיוט בר יוחאי נמשחת אשריך.

הזמר והפזמון

פִּיוּט "פַּעַם אַחַתּ הַיַה צַדִּיק גָּדוֹל וּרַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ"

פַּעַם הַיַה צַדִּיק גָּדוֹל וּרַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ/ הִתְחַבֵּא בַּמְּעָרָה יַחַד עִם בְּנוֹ/ הָרוֹמָאִים הָרְשָׁעִים רָצוּ לִּתְּפוֹס אוֹתו/ אֲבָל ה' שָׁמַר עָלָיו וְהִצִּיל אוֹתוֹ; בִּמִירוֹן/ שָׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן/ אַדוֹנֵינוּ בַּר יוֹחַאי; בִּמִירוֹן/ שָׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן/ אַדוֹנֵינוּ בַּר יוֹחַאִי;


אַמַר לָנוּ הַצַּדִּיק וְהִבְטִיחַ בְּבֶטַח/שֶׁהַתּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל לֹא תִּשְׁתַּכַּח/שְׁנִצְטַרֵך לַיְּשׁוּעַה רַק לֹא נִשְׁכַּח/אֶל הַרְשּׁבִּ"י הַקָּדוֹשׁ מִיָּד נִבְרַח; בִּמִירוֹן/ שָׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן/אַדוֹנֵינוּ בַּר יוֹחַאי;בִּמִירוֹן/ שָׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן/אַדוֹנֵינוּ בַּר יוֹחַאי;

עוֹלִים לַצַּדִּיק מִכָּל קַצְבֵי תֵּבֵל/עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ לְהִתְפַּלֵּל/בְּשִׂמְחָה וְרִיקּוּדִים כָּל יִשְׂרָאֵל/בִּזְכוּתוֹ בְּקָרוֹב נִיגַאֵלִים וְנִיגַאֵל; בִּמִירוֹן/ שָׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן/אַדוֹנֵינוּ בַּר יוֹחַאי;בִּמִירוֹן/ שָׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן/אַדוֹנֵינוּ בַּר יוֹחַאי;

מִנַּהָג מִדּוֹר לַדּוֹר הַקְּדוֹשִׁים/כָּל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל הַטְּהוֹרִים/בַּגִּיל שָׁלּוֹשׁ אֶל הַצַּדִּיק מִיָּד בָּאִים/מִסְתַּפְּרִים וְהַפֵּאוֹת אָז נִּתְּגַלִּים;בִּמִירוֹן/ שָׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן/אַדוֹנֵינוּ בַּר יוֹחַאי;בִּמִירוֹן/ שָׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן/אַדוֹנֵינוּ בַּר יוֹחַאי;

פיוטי מירון בחב"ד

בל"ג בעומר תש"נ תועד הרבי[1] כשהוא נכנס לאולם ומול הקהל הגדול מעודדם להמשיך את השיר בר יוחאי בניגון המפורסם[2].

בערב ל"ג בעומר תשמ"ז התייחס הרבי לניגון (בלתי מוגה):

"ידוע המנהג בכמה קהילות בישראל, ובמיוחד אצל אחינו הספרדים, שבל״ג בעומר אומרים "פיוטים מיוחדים" שתוכנם על דבר שבחו של רשב״י – ״בר יוחאי . . אשריך״, כלומר, אמירת שירות ותשבחות, ומבואר בדרושי חסידות[3] שענין זה הוא על דרך וכדוגמת ״שבחו של מקום״ . . ולהעיר, שאף שלא ראינו אצל רבותינו נשיאינו שיאמרו פיוטים בשבחו של רשב״י – הרי, מכיון שבודאי ידעו מזה, קרוב לומר שהיה אצלם במחשבה, ולא בדיבור בפה, מאיזה טעם שיהיה ותן לחכם ויחכם עוד"

התוועדויות תשמ"ז ח"ג עמ' 271-272

.

הערות שוליים

  1. צפו בתיעוד: הרבי מעודד את שירת הפיוט "בר יוחאי" .
  2. שרו אך ורק את הפזמון שוב ושוב.
  3. המשך והחרים תרל"א ס"ע מט ואילך.