שיחה:ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב

הקישור כאן מוביל למשהו לא ברור. במקום הניגון בעיבודו של אלאור וולנר, יש קישור לאיזה משהו מוזר. מי אמור לשנות את זה בבקשה??? תודה.

הסיפור שמתואר כאן אינו מדויק כמו שכתוב בספר השיחות

שינו את מה שהיה כתוב בעבר, כתבו לפי ההקדמה של ההופעה עם הפנסאים ושמחה פרידמן.

כך היה כתוב בערך בעבר.

ניגון זה הוא ניגון נ"ט בספר הניגונים חב"ד.

בתקופת נשיאותו של הרבי הרש"ב. בראשית הקיץ של שנת תרס"א. בי"ג סיוון תרס"א התקיימה חתונה של קרובי משפחה של הרבנית שטרנא שרה, אשת הרבי הרש"ב. חתונת ר' שלמה האָרענשטיין.

הרבי הרש"ב לא נסע לחתונה, ואף מהרבנית שטערנא שרה נבצר מלנסוע לחתונת קרוביה, ומפאת קרבתם המשפחתית לא יכלו להעדר לחלוטין מהחתונה ועל כן נשלח אליה בנם, אדמו"ר הריי"צ, כבא כחם וכנציג המשפחה. לאדמו"ר הריי"צ, כידוע, עוד קודם הנשיאות, היו תפקידים שונים לפעול בענייני הכלל, בנושאים שעומדים ברומו של עולם, וקשורים להרמת קרן הדת ולביטול גזירות שונות על היהודים. באותו פרק זמן בו התקיימה החתונה, היה אדמו"ר הריי"צ במסעו בענייני הכלל בשליחות אביו. בהזדמנות זו השתטח על הציון של הרה"צ ר' לוי יצחק מבארדיטשוב נ"ע, ומשם נסע אל החתונה הנ"ל. במסעות אלו, בדרך כלל, צירף הרבי הרש"ב את אחד מחשובי החסידים שילווה את הרבי הריי"צ במסעו. על פי בקשת אדמו"ר הרש"ב, נתלווה אליו לחתונה זו החסיד ר' אשר מניקולייב. במהלך שמחת החתונה, חבורת הכלי-זמר שמחו את הקהל בנגינתם. אחד מהניגונים אותו ניגנו היה ניגון דביקות יפיפה בעל שתי בבות (בתים), ששבה את ליבו של ר' אשר, ולהיותו בעל חוש בנגינה – תפס מיד את הניגון לאשורו.

לאחר מכן נסע ר' אשר לחסיד ר' אהרן חריטונוב שהיה בעל מנגן נפלא, ר' אהרן עשה שינוי בניגון וכפי שאמרו החסידים "הוא עשה כנפיים לניגון".

וכשבא אח"כ ר' אשר לליובאוויטש למסור פ"ש מהחתונה אמר לו כ"ק אאמו"ר נ"ע שבטח יבא לנאות דשא בחו"ל (באותה תקופה הרבי הרש"ב שהה בעיירת מרפא) וכך היה, ובא ר' אשר לפורים תרס"א לחו"ל, וניגן את הניגון הנ"ל כפי שתיקנו וסידרו ושכללו

אדמו"ר הרש"ב אמר, שבניגון זה משתקף האבדון (די פאַרלוירענקייט) של חסיד מצד מעשיו, ותקוותו (זיין האָפען) על הרבי. 

כששמע זאת ר' אהרן חריטונוב (משה חריטונוב), מלחין הניגון, הוא הגיב בדמעות: רבי, ראה כמה פנימיות וכוחות הנפש עלה לי ניגון זה.

אדמו"ר הריי"צ אמר בשם אדמו"ר הרש"ב שאמר בשם אדמו"ר מהר"ש, שניגוני חב"ד, אחד מהשנים; או שהם באים מחב"ד, או שהם מגלים חב"ד. על ניגון זה אמר אדמו"ר הרש"ב שהוא מגלה חב"ד.

(ספר השיחות תש"ו, שיחות חג הפסח עמ' 34)

בהזדמנות נוספת אדמו"ר הרש"ב אמר על הניגון: בניגון זה אפשר להתפלל היטב, אפשר להדיח היטב את הכלי (חומריות הגוף) עם דמעות חמות וזה מסייע לפתיחת הלב. – עד כאן לשונו הק'.

אדמו"ר הריי"צ התבטא אף הוא אודות הניגון של ר' אשר מניקולייב: "שמעתי מאאמו"ר (הרש"ב), בשם אביו אאזמו"ר מוהר"ש, ששמע מאביו אדמו"ר הצמח צדק, שניגוני חב"ד הם באחד משני פנים: 1. או שהם באים מחב"ד 2. או שהם מגלים חב"ד. אודות ניגון זה שניגנו כעת (ניגונו של ר' אשר מניקולייב) אמר אאמו"ר (הרש"ב) שהוא מן ה'פרשה' שמגלה חב"ד. "ניגון שמגלה חב"ד" (לעומת ניגון שבא מחב"ד). "דובר פעם, שישנן ארבע מדריגות בניגונים.

הניגון של ר' אשר מניקולייב הוא מן המדריגה הרביעית. ניגון זה הוא לא מן הניגונים המיוחסים, אשר מיוחסים לרבי, אלא זהו ניגון שבא מן החוץ, שזהו ענין ה"עשיה", שמגיע עד "לעילא", מעל כל העולמות". עד כאן דברי הרבי הריי"צ. אנונימוס - שיחה, 08:59, ט' באלול, ה'תשפ"ד 08:59, 12 בספטמבר 2024 (IDT)

הערך נערך מחדש עם הסיפור המקורי

את המידע לקחתי מכתבה באתר קיר הניגונים של הרב לב לייבמן. חב"דפדים פעילים ‏ ומענדל סופר במיוחד :) מוזמנים להגיה --מוישי כהן - שיחה, 17:19, ה' בסיוון, ה'תשפ"ה 17:19, 1 ביוני 2025 (IDT)

אין שום מקור לסיפור שנמחק? בברכה, מענדל סופר • תיבת התלונות 19:08, 1 ביוני 2025 (IDT)

סליחה שאני מתערב. אבל אם אני לא טועה המקור הינו הביצוע של הפנסאים שצויין בערך... --~ חיים כ ~ - שיחה - יחי המלך המשיח! ה' בסיוון 19:20, 1 ביוני 2025 (IDT)

מסתמא יש שורש ומקור כלשהוא לסיפור הנ"ל, ואינו פרי דמיונו של שמחה פרידמן או שמעון רבינוביץ' בלבד... כדאי א"כ להוסיף גם אותו לערך ("לפי גרסא אחרת.."), ומקסימום - לציין ש'דרוש מקור'. בברכה, מענדל סופר • ספר וסיפור 22:16, 3 ביוני 2025 (IDT)

אין שום מקור וגרסא אחרת. יש את הסיפור שהרבי הריי"צ סיפר. נקודה סוף פסוק --~ חיים כ ~ - שיחה - יחי המלך המשיח! ז' בסיוון 22:24, 3 ביוני 2025 (IDT)

אתה קובע כך על דעת עצמך? מנלך? "לא ראינו אינה ראי'" - אולי באמת יש עוד גרסא? צריך לברר את זה. בברכה, מענדל סופר • ספר וסיפור 22:28, 3 ביוני 2025 (IDT)

מענדל סופר אתה מוזמן לברר. ובינתיים, אין למה להוסיף סיפור בלי מקור ולכתוב 'דרוש מקור'. --מוישי כהן - שיחה, 21:23, ט' בסיוון, ה'תשפ"ה 21:23, 5 ביוני 2025 (IDT)

וודאי שכן. אתה יודע כמה ערכים יש בקטגוריה:ערכים הדורשים מקורות? בברכה, מענדל סופר • ספר וסיפור 21:30, 5 ביוני 2025 (IDT)

בכל אותם ערכים אין עוד סיפור, אלא מה שיש שם דרוש מקור. אבל פה, יש סיפור עם מקור, ועוד מרבותינו נשיאנו. מה שאתה מבקש כעת לעשות, זה להוסיף עוד סיפור שאין לו מקור כלל וכלל חוץ מהצגת ילדים ולכתוב 'דרוש מקור'. אני חושב שתוכל להבחין בהבדל... --מוישי כהן - שיחה, 21:44, ט' בסיוון, ה'תשפ"ה 21:44, 5 ביוני 2025 (IDT)

יש הרבה ערכים עם סיפור או עובדות ידועות ומוסמכות, אפי' מרבותינו נשיאנו, ואעפ"כ, מובאות שם גרסאות אחרות - אפי' מהוספות אנונימים (שהם, לכו"ע, חסרות הסמכה הרבה פחות מהצגה רשמית של הפנסאים - תנועה המכוונת ומלווה כידוע במשפעים ידועים, ומסתמא את תוכן ההצגה בפני אלפי חיילי צ"ה לא רקם א' הבמאים מדמיונו, אלא הונחה ויועץ ע"י אנשי חינוך וכו'). ובכלל, מה החסרון והגריעותא בהוספת גרסא אחרת, אפי' חסרת מקור וסמך, אחרי הגרסא המקובלת והעיקרית, ואפי' אם נניח שהיא חסרת מקור ומפוקפקת לחלוטין?! בברכה, מענדל סופר • ספר וסיפור 22:25, 5 ביוני 2025 (IDT)

1.אם תוכל לשלוח דוגמא של ערך כזה 2.אתה נותן יותר מדי אמון בהצגת ילדים... 3.אם אינך מבין מדוע לא להביא גירסא מפוקפקת וחסרת מקור לחלוטין, אתה מוזמן להסתכל כאן. --מוישי כהן - שיחה, 22:46, ט' בסיוון, ה'תשפ"ה 22:46, 5 ביוני 2025 (IDT)