מנחם מענדל אהרונוב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־10:53, 6 ביוני 2025

הרב מנחם מענדל הכהן אהרונוב (ו' בשבט תרפ"ח - ה' בתמוז תשפ"א) היה סופר סת"ם מוותיקי אנ"ש חסיד חב"ד בטורונטו קנדה.

תולדות חיים

נולד בו' שבט תרפ"ח לר' יהושע זעליג אהרונוב ולחוה אראנאוו (לבית שעפטער).

בילדותו למד בתלמוד תורה במחתרת ברחבי רוסיה.

בזמן מלחמת העולם השנייה ברח לסמרקנד יחד עם משפחתו, שם נפטר אביו. בסמרקנד ובטשקנט למד סופרות סת"ם^[1] ושחיטת עופות. ומאז התעסק בסופרות סת"ם.

בשנת תש"ז יצא מרוסיה בבריחה הגדולה, וזכה לשמש את הרבנית חנה, אמו של הרבי, שנסעה גם היא בנסיעה זו, במהלך הנסיעה. בשנת תש"י התחתן עם זוגתו מרת גולדה - נפטרה כ אייר תשפ"א- בת ר' חיים מינקוביץ.

לאחר חתונתו היגר לטורונטו, שם היה מלמד תשב"ר והיה מנהל לחדר^[2] כפי הנהוג ברוסיה, עם כיתות מסודרות (לא על פי גיל, כי אם) לפי רמה, עד לשנת תשס"ח.

שימש גם כספרא דדיינא בבית הדין בטורונטו, והיה מעמודי התווך של הקהילה היהודית בעיר.

למד ספרות אצל ר' חיים עזרא ברונשטיין בטשקנט.

שימש כסופר סת"ם וכאשר הציע לו הרבי לכתוב תפילין ומזוזות עבור המרכז לענייני חינוך, כתב לו: "מן הסתם הינכם כותבים לפי הדיעה של אדמו"ר הזקן"^[3].

נפטר בשיבה טובה בה' תמוז תשפ"א.

משפחתו

רעייתו, מרת גולדה - נפטרה כ' אייר תשפ"א.

בתו, מרת בריינה רעיית הר' שמואל לאגנזאם - קראון הייטס
בתו מרת ברכה, רעיית הרב נחמן יוסף וילהלם - טורונטו
בנו, הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב - יו"ר צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש, כפר חב"ד
בנו, הרב יהושע זעליק הכהן אראנאוו - משפיע בפלורידה
בתו מרת אסתר רחל, רעיית ר' דניאל יצחק מוסקוביץ' - שיקגו
בתו מרת שטערנא שרה, רעיית הרב שמואל נוטיק - שיקגו

קישורים חיצוניים

הסיפורים ששמעתי מאת הרב מנדל ארונוב (אנגלית)
הרב דוד מאיר דרוקמן, אנקדוטות על הרב מנחם מענדל אהרונוב, בתוך: הרב דוד מאיר דרוקמן מספר על הרב חיים עזרה ברונשטיין דקה 4:04 בערוץ היוטיוב דובי גורביץ באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב

הערות שוליים

↑ טען שיש לו קבלה איש מפי איש עד ר' ראובן הסופר.
↑ לימד תמימים בגיל בר מצוה ומעלה למשך כמה וכמה שנים, בישיבה ובבקומות שונים (כולל). החל משנת תשנ"ח פתח והיה מנהל של חדר, הנקרא בשם ("אשרינו", ואחר כן שינו את השם ל)"חדר אחי תמימים"). הישיבה\חדר שניהל הוא המשך מהתומכי תמימים שייסד הרבי בשנת תשי"ז (הנזכת בההקדמה להלוח היום יום). נטע את רוח הקבלת עול לכל פרט, לעשות כמו שצוו, בלי לשאול מדוע. מהנדיר מבחדר שלו: א. קריאה מתוך הסידור, לעבור על כל הסידור , כל התפילות כולל הושענות הטבת חלום, הכל, על הסדר. ב. בגיל מאוחר סדר התפילה היה בלי לדלג על דבר, שחרית כל יום המשך (מקור לסוג סדר תפילה כזה ראה תוכנית לימודים לנערים של קה"ת כיתה ג', וספר השיחות תרצ"ז ע' 239) . ג. סדר הלימוד: לימוד כל החמישה חומשי תורה על הסדר בלי לדלג. ורק אחר כך כומש עם רש"י, כל החמשה חומשי תורה, ואחר כך נביאים ראשונים כמה מהמגילות, דברי הימים וגמרא החל מהתילת מסכת בבא מציעא - פרק "שניים אוחזין". ד. אופן הלימוד: תרגום של כל מילה באידיש בפני עצמו (בלי לחבר ב' מילים יחד למשל "ויאמר ה'"). ה. אומרים שם ה' בלימוד, גם כשמפסיקים את אמירת הפסוק באמירת המילים של תרגום המילה באידיש. ועוד.
↑ סיפורי חסידים אודות כתב אדמו"ר הזקן (הקישור אינו פעיל) (הקישור אינו פעיל)

[1] טען שיש לו קבלה איש מפי איש עד ר' ראובן הסופר.

[2] לימד תמימים בגיל בר מצוה ומעלה למשך כמה וכמה שנים, בישיבה ובבקומות שונים (כולל). החל משנת תשנ"ח פתח והיה מנהל של חדר, הנקרא בשם ("אשרינו", ואחר כן שינו את השם ל)"חדר אחי תמימים"). הישיבה\חדר שניהל הוא המשך מהתומכי תמימים שייסד הרבי בשנת תשי"ז (הנזכת בההקדמה להלוח היום יום). נטע את רוח הקבלת עול לכל פרט, לעשות כמו שצוו, בלי לשאול מדוע. מהנדיר מבחדר שלו: א. קריאה מתוך הסידור, לעבור על כל הסידור , כל התפילות כולל הושענות הטבת חלום, הכל, על הסדר. ב. בגיל מאוחר סדר התפילה היה בלי לדלג על דבר, שחרית כל יום המשך (מקור לסוג סדר תפילה כזה ראה תוכנית לימודים לנערים של קה"ת כיתה ג', וספר השיחות תרצ"ז ע' 239) . ג. סדר הלימוד: לימוד כל החמישה חומשי תורה על הסדר בלי לדלג. ורק אחר כך כומש עם רש"י, כל החמשה חומשי תורה, ואחר כך נביאים ראשונים כמה מהמגילות, דברי הימים וגמרא החל מהתילת מסכת בבא מציעא - פרק "שניים אוחזין". ד. אופן הלימוד: תרגום של כל מילה באידיש בפני עצמו (בלי לחבר ב' מילים יחד למשל "ויאמר ה'"). ה. אומרים שם ה' בלימוד, גם כשמפסיקים את אמירת הפסוק באמירת המילים של תרגום המילה באידיש. ועוד.

[3] סיפורי חסידים אודות כתב אדמו"ר הזקן (הקישור אינו פעיל) (הקישור אינו פעיל)

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] במחתרת ברחבי [[רוסיה]].
-בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ברח ל[[סמרקנד]] יחד עם משפחתו, שם נפטר אביו. בסמרקנד וב[[טשקנט]] למד [[סופר סת"ם|סופרות סת"ם]] ו[[שחיטה|שחיטת עופות]]. ומאז התעסק בסופרות סת"ם.
+בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ברח ל[[סמרקנד]] יחד עם משפחתו, שם נפטר אביו. בסמרקנד וב[[טשקנט]] למד [[סופר סת"ם|סופרות סת"ם]]{{הערה|טען שיש לו קבלה איש מפי איש עד ר' [[ראובן הסופר]].}} ו[[שחיטה|שחיטת עופות]]. ומאז התעסק בסופרות סת"ם.
 בשנת [[תש"ז]] יצא מרוסיה ב{{ה|בריחה הגדולה}}, וזכה לשמש את [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי, שנסעה גם היא בנסיעה זו, במהלך הנסיעה. בשנת [[תש"י]] [[חתונה|התחתן]] עם זוגתו מרת גולדה - נפטרה כ אייר תשפ"א- בת ר' [[חיים מינקוביץ (טורונטו)|חיים מינקוביץ]].
-לאחר חתונתו היגר ל[[טורונטו]], שם היה [[מלמד תינוקות|מלמד]] [[תשב"ר]] בביתו כפי הנהוג ברוסיה, ללא כיתות מסודרות, אלא תלמידים מכל הגילאים ביחד עד לשנת [[תשס"ח]].
+לאחר חתונתו היגר ל[[טורונטו]], שם היה [[מלמד תינוקות|מלמד]] [[תשב"ר]] והיה מנהל לחדר{{הערה|לימד תמימים בגיל בר מצוה ומעלה למשך כמה וכמה שנים, בישיבה ובבקומות שונים (כולל). החל משנת תשנ"ח פתח והיה מנהל של חדר, הנקרא בשם ("אשרינו", ואחר כן שינו את השם ל)"חדר אחי תמימים"). הישיבה\חדר שניהל הוא המשך מהתומכי תמימים שייסד הרבי בשנת תשי"ז (הנזכת בההקדמה להלוח היום יום).
+נטע את רוח ה[[קבלת עול]] לכל פרט, לעשות כמו שצוו, בלי לשאול מדוע.
+מהנדיר מבחדר שלו: א. קריאה מתוך הסידור, לעבור על כל הסידור , כל התפילות כולל הושענות הטבת חלום, הכל, על הסדר. ב. בגיל מאוחר סדר התפילה היה בלי לדלג על דבר, שחרית כל יום המשך (מקור לסוג סדר תפילה כזה ראה תוכנית לימודים לנערים של קה"ת כיתה ג', וספר השיחות תרצ"ז ע' 239) . '''ג'''. סדר הלימוד: לימוד כל החמישה חומשי תורה על הסדר בלי לדלג. ורק אחר כך כומש עם רש"י, כל החמשה חומשי תורה, ואחר כך נביאים ראשונים כמה מהמגילות, דברי הימים וגמרא החל מהתילת [[מסכת בבא מציעא]] - פרק "שניים אוחזין". '''ד'''. אופן הלימוד: תרגום של כל מילה ב[[אידיש]] בפני עצמו (בלי לחבר ב' מילים יחד למשל "ויאמר ה'"). '''ה'''. אומרים שם ה' בלימוד, גם כשמפסיקים את אמירת הפסוק באמירת המילים של תרגום המילה באידיש. ועוד.}} כפי הנהוג ברוסיה, עם כיתות מסודרות (לא על פי גיל, כי אם) לפי רמה, עד לשנת [[תשס"ח]].
 שימש גם כספרא דדיינא בבית הדין ב[[טורונטו]], והיה מעמודי התווך של הקהילה היהודית בעיר.