לדלג לתוכן

מנחם מענדל אהרונוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
ב. א. א. (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 11: שורה 11:
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ברח ל[[סמרקנד]] יחד עם משפחתו, שם נפטר אביו. בסמרקנד וב[[טשקנט]] למד [[סופר סת"ם|סופרות סת"ם]]{{הערה|טען שיש לו קבלה איש מפי איש עד ר' [[ראובן הסופר]].}} ו[[שחיטה|שחיטת עופות]]. ומאז התעסק בסופרות סת"ם.
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ברח ל[[סמרקנד]] יחד עם משפחתו, שם נפטר אביו. בסמרקנד וב[[טשקנט]] למד [[סופר סת"ם|סופרות סת"ם]]{{הערה|טען שיש לו קבלה איש מפי איש עד ר' [[ראובן הסופר]].}} ו[[שחיטה|שחיטת עופות]]. ומאז התעסק בסופרות סת"ם.


בשנת [[תש"ז]] יצא מרוסיה ב{{ה|בריחה הגדולה}}, וזכה לשמש את [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי, שנסעה גם היא בנסיעה זו, במהלך הנסיעה. בשנת [[תש"י]] [[חתונה|התחתן]] עם זוגתו מרת גולדה - נפטרה כ אייר תשפ"א- בת ר' [[חיים מינקוביץ (טורונטו)|חיים מינקוביץ]].
בשנת [[תש"ז]] יצא מרוסיה ב{{ה|בריחה הגדולה}}, וזכה לשמש את [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי, שנסעה גם היא בנסיעה זו, במהלך הנסיעה. בשנת [[תש"י]] [[חתונה|התחתן]] עם זוגתו מרת גולדה - נפטרה ב[[כ' אייר]] [[תשפ"א]] - בת ר' [[חיים מינקוביץ (טורונטו)|חיים מינקוביץ]].


לאחר חתונתו היגר ל[[טורונטו]], שם היה [[מלמד תינוקות|מלמד]] [[תשב"ר]] והיה מנהל לחדר{{הערה|לימד תמימים בגיל בר מצוה ומעלה למשך כמה וכמה שנים, בישיבה ובבקומות שונים (כולל). החל משנת תשנ"ט פתח והיה מנהל של חדר, הנקרא בשם ("אשרינו", ואחר כן שינו את השם ל)"חדר אחי תמימים". הישיבה\חדר שניהל הוא המשך מהתומכי תמימים שייסד הרבי בשנת תשי"ז (המצויין בההקדמה להלוח היום יום).
לאחר חתונתו היגר ל[[טורונטו]], שם היה [[מלמד תינוקות|מלמד]] [[תשב"ר]] והיה מנהל לחדר כפי הנהוג ברוסיה, עם כיתות מסודרות (לא על פי גיל, כי אם) לפי רמה, עד לשנת [[תשס"ח]].
 
===בניהול החידר===
לימד תמימים בגיל בר מצוה ומעלה למשך כמה וכמה שנים, בישיבה ובמקומות שונים. בשנת [[תשנ"ט]] פתח והיה מנהל של חדר, הנקרא בשם ("אשרינו", שאחר כן השתנה שמו ל)"חדר אחי תמימים". הישיבה\חדר שניהל הוא המשך מהתומכי תמימים שייסד הרבי בשנת [[תשי"ז]] (המצויין בההקדמה להלוח היום יום).


נטע את רוח ה[[קבלת עול]] לכל פרט, לעשות כמו שצוו, בלי לשאול מדוע.  
נטע את רוח ה[[קבלת עול]] לכל פרט, לעשות כמו שצוו, בלי לשאול מדוע.  


מהנדיר מבחדר שלו: '''א'''. קריאה מתוך הסידור, לעבור על כל הסידור , כל התפילות כולל הושענות הטבת חלום, הכל, על הסדר (מקור לסוג סדר תפילה כזה ראה [[תוכנית לימודים|תוכנית לימודים לנערים של קה"ת]] שנה ב.). '''ב'''. בגיל מאוחר סדר התפילה היה בלי לדלג על דבר, שחרית כל יום המשך (מקור לסוג סדר תפילה כזה ראה ספר השיחות תרצ"ז ע' 239). '''ג'''. סדר הלימוד: לימוד כל החמישה חומשי תורה על הסדר בלי לדלג. ורק אחר כך כומש עם רש"י, כל החמשה חומשי תורה, ואחר כך נביאים ראשונים כמה מהמגילות, דברי הימים וגמרא החל מהתחילת [[מסכת בבא מציעא]] - פרק "שניים אוחזין". '''ד'''. אופן הלימוד: תרגום של כל מילה ב[[אידיש]] בפני עצמו (בלי לחבר ב' מילים יחד למשל "ויאמר ה'"). '''ה'''. אומרים שם ה' בלימוד, גם כשמפסיקים את אמירת הפסוק באמירת המילים של תרגום המילה באידיש. ועוד.}} כפי הנהוג ברוסיה, עם כיתות מסודרות (לא על פי גיל, כי אם) לפי רמה, עד לשנת [[תשס"ח]].
מהנדיר מבחדר שלו{{הבהרה}}: '''א'''. קריאה מתוך הסידור, לעבור על כל הסידור , כל התפילות כולל הושענות הטבת חלום, הכל, על הסדר (מקור לסוג סדר תפילה כזה ראה [[תוכנית לימודים|תוכנית לימודים לנערים של קה"ת]] שנה ב.). '''ב'''. בגיל מאוחר סדר התפילה היה בלי לדלג על דבר, שחרית כל יום המשך (מקור לסוג סדר תפילה כזה ראה ספר השיחות תרצ"ז ע' 239). '''ג'''. סדר הלימוד: לימוד כל החמישה חומשי תורה על הסדר בלי לדלג. ורק אחר כך כומש עם רש"י, כל החמשה חומשי תורה, ואחר כך נביאים ראשונים כמה מהמגילות, דברי הימים וגמרא החל מהתחילת [[מסכת בבא מציעא]] - פרק "שניים אוחזין". '''ד'''. אופן הלימוד: תרגום של כל מילה ב[[אידיש]] בפני עצמו (בלי לחבר ב' מילים יחד למשל "ויאמר ה'"). '''ה'''. אומרים שם ה' בלימוד, גם כשמפסיקים את אמירת הפסוק באמירת המילים של תרגום המילה באידיש. ועוד.
 


שימש גם כספרא דדיינא בבית הדין ב[[טורונטו]], והיה מעמודי התווך של הקהילה היהודית בעיר.
שימש גם כספרא דדיינא בבית הדין ב[[טורונטו]], והיה מעמודי התווך של הקהילה היהודית בעיר.

גרסה מ־11:53, 20 ביוני 2025

יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הוספת מידע שהוסף בהערה 2 לערך, ויקזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרב מנחם מענדל אהרונוב
הרב מנחם מענדל אהרונוב בצעירותו (משמאל) אחרי יציאתו מרוסיה עם ידידיו הרב דוד רסקין ואחיו ששהה בלונדון

הרב מנחם מענדל הכהן אהרונוב (ו' בשבט תרפ"ח - ה' בתמוז תשפ"א) היה סופר סת"ם מוותיקי אנ"ש חסיד חב"ד בטורונטו קנדה.

תולדות חיים

נולד בו' שבט תרפ"ח לר' יהושע זעליג אהרונוב ולחוה אראנאוו (לבית שעפטער).

בילדותו למד בתלמוד תורה במחתרת ברחבי רוסיה.

בזמן מלחמת העולם השנייה ברח לסמרקנד יחד עם משפחתו, שם נפטר אביו. בסמרקנד ובטשקנט למד סופרות סת"ם[1] ושחיטת עופות. ומאז התעסק בסופרות סת"ם.

בשנת תש"ז יצא מרוסיה בבריחה הגדולה, וזכה לשמש את הרבנית חנה, אמו של הרבי, שנסעה גם היא בנסיעה זו, במהלך הנסיעה. בשנת תש"י התחתן עם זוגתו מרת גולדה - נפטרה בכ' אייר תשפ"א - בת ר' חיים מינקוביץ.

לאחר חתונתו היגר לטורונטו, שם היה מלמד תשב"ר והיה מנהל לחדר כפי הנהוג ברוסיה, עם כיתות מסודרות (לא על פי גיל, כי אם) לפי רמה, עד לשנת תשס"ח.

בניהול החידר

לימד תמימים בגיל בר מצוה ומעלה למשך כמה וכמה שנים, בישיבה ובמקומות שונים. בשנת תשנ"ט פתח והיה מנהל של חדר, הנקרא בשם ("אשרינו", שאחר כן השתנה שמו ל)"חדר אחי תמימים". הישיבה\חדר שניהל הוא המשך מהתומכי תמימים שייסד הרבי בשנת תשי"ז (המצויין בההקדמה להלוח היום יום).

נטע את רוח הקבלת עול לכל פרט, לעשות כמו שצוו, בלי לשאול מדוע.

מהנדיר מבחדר שלו[דרושה הבהרה]: א. קריאה מתוך הסידור, לעבור על כל הסידור , כל התפילות כולל הושענות הטבת חלום, הכל, על הסדר (מקור לסוג סדר תפילה כזה ראה תוכנית לימודים לנערים של קה"ת שנה ב.). ב. בגיל מאוחר סדר התפילה היה בלי לדלג על דבר, שחרית כל יום המשך (מקור לסוג סדר תפילה כזה ראה ספר השיחות תרצ"ז ע' 239). ג. סדר הלימוד: לימוד כל החמישה חומשי תורה על הסדר בלי לדלג. ורק אחר כך כומש עם רש"י, כל החמשה חומשי תורה, ואחר כך נביאים ראשונים כמה מהמגילות, דברי הימים וגמרא החל מהתחילת מסכת בבא מציעא - פרק "שניים אוחזין". ד. אופן הלימוד: תרגום של כל מילה באידיש בפני עצמו (בלי לחבר ב' מילים יחד למשל "ויאמר ה'"). ה. אומרים שם ה' בלימוד, גם כשמפסיקים את אמירת הפסוק באמירת המילים של תרגום המילה באידיש. ועוד.


שימש גם כספרא דדיינא בבית הדין בטורונטו, והיה מעמודי התווך של הקהילה היהודית בעיר.

למד ספרות אצל ר' חיים עזרא ברונשטיין בטשקנט.

שימש כסופר סת"ם וכאשר הציע לו הרבי לכתוב תפילין ומזוזות עבור המרכז לענייני חינוך, כתב לו: "מן הסתם הינכם כותבים לפי הדיעה של אדמו"ר הזקן"[2].

נפטר בשיבה טובה בה' תמוז תשפ"א.

משפחתו

רעייתו, מרת גולדה - נפטרה כ' אייר תשפ"א.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. טען שיש לו קבלה איש מפי איש עד ר' ראובן הסופר.
  2. סיפורי חסידים אודות כתב אדמו"ר הזקן קישור שטורעם (הקישור אינו פעיל) (הקישור אינו פעיל)