![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
הפטרה לפרשת בהעלותך – הבדלי גרסאות
| שורה 27: | שורה 27: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [https://he.chabad.org/parshah/torahreading.asp?aid=856725&p=haftarah&showrashi=true&jewish=page.htm הפטרת בהעלותך עם פירוש רש"י] {{בית חב"ד}} | * [https://he.chabad.org/parshah/torahreading.asp?aid=856725&p=haftarah&showrashi=true&jewish=page.htm הפטרת בהעלותך עם פירוש רש"י] {{בית חב"ד}} | ||
*[https://www.torahrecordings.com/torah-reading/004_bamidbar_tk/003_/009 ההפטרה בטעמי המקרא | *[https://www.torahrecordings.com/torah-reading/004_bamidbar_tk/003_/009 ההפטרה בטעמי המקרא בהברה אשכנזית] {{צליל}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{הפטרה}} | {{הפטרה}} | ||
[[קטגוריה:הפטרה]] | [[קטגוריה:הפטרה]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:15, 22 ביוני 2025
|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הפטרת פרשת בהעלותך היא קטע נבואי מספר זכריה (פרקים ב'–ד'), הנקרא בשבת שבה קוראים את פרשת בהעלותך.
תוכן ההפטרה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהפטרה מתוארת נבואה של זכריה, מן הנביאים הפועלים בתחילת תקופת בית שני. בנבואה זו ישנם שני מוטיבים עיקריים:
- חזון המנורה — זכריה רואה מנורת זהב עם שבעה נרות, ושני זיתים אשר ממלאים אותה שמן. חזון זה מבטא את הרוחניות וההשפעה האלוקית העתידה לשרור בבית המקדש השני.
- נבואת עידוד לגאולת ציון וירושלים, לשיבת עם ישראל מן הגלות ובניית הבית השני, תוך אזכור דמויותיהם של יהושע בן יהוצדק (הכהן הגדול) וזרובבל.
הקשר לפרשת בהעלותך[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקשר המרכזי בין ההפטרה לפרשת בהעלותך הוא נושא הדלקת המנורה. בתחילת פרשת בהעלותך מצווה אהרן הכהן על הדלקת המנורה במקדש: "בהעלֹתך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". גם בהפטרה מתוארת המנורה באופן סמלי, כחזון נבואי שמבשר את גאולת ישראל ובניין המקדש.
הקשר לזמן השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפטרת בהעלותך נקראת לאחר חג השבועות, ולכן מוצאים קשר בין ההפטרה לבין מתן תורה:
בהפטרה זו עם ישראל נקראים בשם "בת ציון", שזה מבטא ביטול בתכלית של קבלת-עול – שהיא התכלית והשלימות של מתן תורה[1].
וכמו כן הפטרה זו נקראת בסביבות ט"ו סיון יום מאסרו של אדמו"ר הריי"ץ - ובהשגחה פרטית רואים את הקשר גם בזה שמוזכר "זרובבל", שזה מרמז איך שהמאסר היה רק זריעה עבור הצמיחה והמשך הפעולה אחר כך, ביתר שאת וביתר עוז[דרוש מקור].
