לדלג לתוכן

ז' באלול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ החלפת טקסט – "רשת אוהלי יוסף יצחק" ב־"רשת אהלי יוסף יצחק"
עריכה
שורה 3: שורה 3:


==אירועים ביהדות==
==אירועים ביהדות==
*ב'שס"ז – הורי [[משה רבינו]], עמרם ויוכבד, נישאו בשנית לאחר שנפרדו בעקבות גזירת [[פרעה]] מלך מצרים.
*ב'תפ"ח – ה[[מרגלים]], מוצאי דיבת הארץ מתו במגיפה{{הערה|כגירסת [[תרגום יונתן בן עוזיאל]] - הובאה בבית יוסף ובאר היטב אורח חיים סימן תקפ. וראה לקוטי שיחות חלק יג שלח ב הערה 23. [https://chabadlibrary.org/books/11200017556 שיחת ש"פ שלח תשל"ב].}}. יש שנוהגים להתענות ביום זה{{הערה|[[שולחן ערוך]] אורח חיים שם, סעיף ב.}}.
*חג חנוכת חומת [[ירושלים]]{{הערה|מגילת תענית}}.
*חג חנוכת חומת [[ירושלים]]{{הערה|מגילת תענית}}.
*ב'תפ"ח – ה[[מרגלים]], מוצאי דיבת הארץ מתו במגיפה{{הערה|[[מסכת סוטה]], ל"ה, א}}. יש שנוהגים להתענות ביום זה{{הערה|[[שולחן ערוך]] אורח חיים סימן תק"פ, ב'}}.
*ב'שס"ז – הורי [[משה רבינו]], עמרם ויוכבד, נישאו בשנית לאחר שנפרדו בעקבות גזירת [[פרעה]] מלך מצרים.
*[[תשל"א]] – הרב [[ראובן מרגליות]], מחבר ספר 'מרגליות הים' (על מסכת סנהדרין). וספרים רבים נוספים, ומנהל ספריית הרמב"ם בתל אביב נפטר.
*[[תשל"א]] – הרב [[ראובן מרגליות]], מחבר ספר 'מרגליות הים' (על מסכת סנהדרין). וספרים רבים נוספים, ומנהל ספריית הרמב"ם בתל אביב נפטר.



גרסה מ־16:43, 24 ביוני 2025

<< >> חודש אלול

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

ז' באלול הוא היום השביעי בחודש אלול.

אירועים ביהדות

  • ב'שס"ז – הורי משה רבינו, עמרם ויוכבד, נישאו בשנית לאחר שנפרדו בעקבות גזירת פרעה מלך מצרים.
  • ב'תפ"ח – המרגלים, מוצאי דיבת הארץ מתו במגיפה[1]. יש שנוהגים להתענות ביום זה[2].
  • חג חנוכת חומת ירושלים[3].
  • תשל"א – הרב ראובן מרגליות, מחבר ספר 'מרגליות הים' (על מסכת סנהדרין). וספרים רבים נוספים, ומנהל ספריית הרמב"ם בתל אביב נפטר.

ימי חב"ד

נולדו

נפטרו


הפתגם היומי - ז' באלול - מלוח היום יום
אדמו"ר הזקן הורה לכתוב "פצוע דכא" באל"ף לבסוף ולא בה"א.

בפראג יש ספר תורה שקבלה בידם שהגיה עזרא הסופר, אין קורין בו אלא בשמחת תורה וגוללין אותו תמיד בפרשת שמע. כשהייתי בפראג בשנת תרס"ח ראיתיו וכתוב בו "דכא" באל"ף. כן כשהייתי בוארמס בשנת תרס"ז ראיתי שם ספר תורה אשר מקובל בידם שכתבו מהר"ם מרוטנבורג וגם בו כתוב "דכא" באל"ף. ועיין בשארית יהודא (יורה דעה סימן ט"ז) ודברי נחמיה (יורה דעה סימן כ"ב). ובספר משנת אברהם (סימן ל"ב) מציין כמה ספרים הדנים בזה.

הערות שוליים

  1. כגירסת תרגום יונתן בן עוזיאל - הובאה בבית יוסף ובאר היטב אורח חיים סימן תקפ. וראה לקוטי שיחות חלק יג שלח ב הערה 23. שיחת ש"פ שלח תשל"ב.
  2. שולחן ערוך אורח חיים שם, סעיף ב.
  3. מגילת תענית