![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
משתמש:מוישי כהן/אברהם מיכאל פלינט: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
== התקרבותו לחב"ד == | == התקרבותו לחב"ד == | ||
בשנת [[תשי"ג]], בהיותו בן חמש, החל ללמוד ב[[ליובאוויטשער ישיבה]] ב[[ניו יורק]], לאחר קשיי הסתגלות בישיבת חיים ברלין. לימודיו שם חשפו אותו לחסידות חב"ד, והשפיעו על משפחתו להתקרב לרבי. בחודש [[טבת]] בשנת [[תשי"ג]] אמו קבעה תור ל[[יחידות]] אצל הרבי, שבה השתתפה כל המשפחה | |||
בשנת [[תשכ"ב]], סמוך לבר המצווה שלו נפטר אביו, הרבי מכתב ניחום | בשנת [[תשכ"ב]], סמוך לבר המצווה שלו נפטר אביו, הרבי שלח מכתב ניחום למשפחתו. אברהם השתתף ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]], בליווי אמו, מה שחיזק את קשרם לחב"ד{{הערה|הנהלת הישיבה עודדה ליסוע להתוועדויות של הרבי בימות החול, ובגלל שלא יכל ליסוע לבדו מפאת גילו, שיכנע גם את אימו שתבוא איתו.}}. | ||
לקראת סיום לימודיו בליובאוויטשער ישיבה, התלבט לגבי המשך דרכו. ביחידות בחודש [[אייר]] [[תשכ"ה]], | לקראת סיום לימודיו בליובאוויטשער ישיבה, התלבט לגבי המשך דרכו. ביחידות בחודש [[אייר]] [[תשכ"ה]], שאלו הרבי האם הוא מעדיף ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], או [[תומכי תמימים ניו ג'רזי]] והוא בחר במונטריאול. בחודש [[ניסן]] בשנת [[תשכ"ו]], הכניס אברהם פתק לרבי ביחידות שבו כתוב שהוא מעוניין להפסיק את לימודיו בישיבה וללכת ללמוד באוניברסיטה. הרבי ענה לו שעדיף עבורו להמשיך ללמוד במונטריאול, וכך עשה. באותה יחידות קיבל הוראה להניח תפילין של רבינו תם, והחל בכך למחרת. | ||
בשנת [[תשכ"ח]], לקראת פסח, החליט לגדל זקן, החלטה שזכתה לברכת הרבי. | |||
בשנת תשכ"ח לאחר סיום לימודיו במונטריאול, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]], שם החל ללמד ב[[הדר התורה]] וב[[מכון חנה]], תוך התמקדות בשיחות הרבי על רש"י. | |||
== פעילותו == | == פעילותו == | ||
גרסה אחרונה מ־23:21, 24 ביוני 2025
הרב אברהם מיכאל הלוי פלינט (תש"ט – כ"ו טבת תשפ"א) היה תלמיד חכם וחבר מועצת הקהילה היהודית בקראון הייטס. כיהן כמחנך בישיבת הדר התורה בקראון הייטס, תרגם שיחות של הרבי בהתוועדויות ושמר על קשר קרוב עם הרבי.
תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אברהם פלינט נולד בשנת תש"ט בפולין ליעקב שמעון הלוי ולשפרינצא רעכיל פלינט[1].
בשנת תש"י, בהיותו בן שנה, היגרו הוריו לארצות הברית והתיישבו בשכונת בראונזוויל שכונה יהודית מובהקת בניו יורק, סמוך לקראון הייטס, שבה התגוררו חסידי חב"ד רבים[2].
בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים מונטריאול, שם הצטיין בלימודיו. לאחר מכן, בהוראת הרבי, נסע לכפר חב"ד לשם מציאת שידוך. שם פגש את הרב מאיר צבי גרוזמן, משפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ששידך אותו לידידה שניאורסון, בתו של הרב משה זלמן שניאורסון מכפר חב"ד, צאצא של אדמו"ר הזקן והרבנית מנוחה רחל. הזוג נישא בכפר חב"ד והתיישב בקראון הייטס.
התקרבותו לחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשי"ג, בהיותו בן חמש, החל ללמוד בליובאוויטשער ישיבה בניו יורק, לאחר קשיי הסתגלות בישיבת חיים ברלין. לימודיו שם חשפו אותו לחסידות חב"ד, והשפיעו על משפחתו להתקרב לרבי. בחודש טבת בשנת תשי"ג אמו קבעה תור ליחידות אצל הרבי, שבה השתתפה כל המשפחה
בשנת תשכ"ב, סמוך לבר המצווה שלו נפטר אביו, הרבי שלח מכתב ניחום למשפחתו. אברהם השתתף בהתוועדויות של הרבי, בליווי אמו, מה שחיזק את קשרם לחב"ד[3].
לקראת סיום לימודיו בליובאוויטשער ישיבה, התלבט לגבי המשך דרכו. ביחידות בחודש אייר תשכ"ה, שאלו הרבי האם הוא מעדיף ללמוד בישיבת תומכי תמימים מונטריאול, או תומכי תמימים ניו ג'רזי והוא בחר במונטריאול. בחודש ניסן בשנת תשכ"ו, הכניס אברהם פתק לרבי ביחידות שבו כתוב שהוא מעוניין להפסיק את לימודיו בישיבה וללכת ללמוד באוניברסיטה. הרבי ענה לו שעדיף עבורו להמשיך ללמוד במונטריאול, וכך עשה. באותה יחידות קיבל הוראה להניח תפילין של רבינו תם, והחל בכך למחרת.
בשנת תשכ"ח, לקראת פסח, החליט לגדל זקן, החלטה שזכתה לברכת הרבי. בשנת תשכ"ח לאחר סיום לימודיו במונטריאול, עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים 770, שם החל ללמד בהדר התורה ובמכון חנה, תוך התמקדות בשיחות הרבי על רש"י.
פעילותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב פלינט שימש כמחנך בישיבת הדר התורה בקראון הייטס. הוא היה חבר במועצת הקהילה היהודית בשכונה, ומונה על ידי הרבי כנציג קראון הייטס בוועד בית הספר בניו יורק, תפקיד שבו סייע לתושבים רבים. מאוחר יותר עבד במחלקת הכספים של עיריית ניו יורק, שם סייע רבות לאנ"ש.
לאחר שיחת הרבי באחרון של פסח תשכ"ט נגד עזיבת יהודים את קראון הייטס, התגייס הרב פלינט לפעילות חב"דית לשכנע תושבים להישאר בשכונה, תוך ביקורי בית עם בחורים ואברכים נוספים.
משנת תש"מ ועד ט"ו שבט תשמ"ח, הצטרך לצוות שתרגם את שיחותיו של הרבי בו זמנית בהתוועדויות מאידיש לאנגלית, ולעיתים לעברית[4].
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"פ חלה במחלת נגיף הקורונה, ובעקבותיה נחלש מאוד. בכ"ו טבת תשפ"א נפטר בגיל 72. הוא נטמן בבית החיים על שם מונטיפיורי[5].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גיסו, הרב יהושע שמעוני – כפר חב"ד ב'.
- בנו, יעקב שמעון פלינט.
- חתנו, אברהם ברוך לאזאר.
- חתנו, יעקב לאנג.
- חתנו, יוסף דוב מינקוביץ.
- חתנו, יצחק בנימין קאמן – מחברי ועד הקהל (קראון הייטס).
- חתנו, ישראל באראן.
- חתנו, בערל גרינפלד – מנהל בבית ספר אהלי תורה.
- חתנו, נתן ליבוביץ.
- חתנו, שלום קנבסקי.
- חתנו, יעקב סופר.
- חתנו, אפרים בלטר – שליח בניו ג'רזי.
- חתנו, ארי לויטין.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ אביו היה מחסידי חסידות גור, ומשפחת אמו היו מחסידי היהודי הקדוש מפשיסחא. הוריו היו ניצולי שואה.
- ↑ את ניירות ההגירה לארצות הברית סידר הרב יעקב יהודה העכט, שרעייתו חווה הייתה בת דודה שלישית של משפחת פלינט. בימים שלאחר השואה, קרבה משפחתית רחוקה זו נחשבה משמעותית.
- ↑ הנהלת הישיבה עודדה ליסוע להתוועדויות של הרבי בימות החול, ובגלל שלא יכל ליסוע לבדו מפאת גילו, שיכנע גם את אימו שתבוא איתו.
- ↑ התרגום דרש ריכוז רב, ופלינט ציין כי במהלכו לא היו לו "מחשבות זרות". באחת ההתוועדויות תרגם לבדו את ההתוועדות כולה, ובאחרת מילא את מקום המתרגם לעברית. בנותיו זכרו כי ישבו לידו בחדר המתרגמים בתנאי שתשמרנה שקט מוחלט.
- ↑ קראון הייטס: אנ"ש ליוו למנוחות את הרב אברהם פלינט ע"ה
