מנחם מענדל אהרונוב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־05:43, 26 ביוני 2025

		יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

הרב מנחם מענדל הכהן אהרונוב (ו' בשבט תרפ"ח - ה' בתמוז תשפ"א) היה סופר סת"ם מוותיקי אנ"ש חסיד חב"ד בטורונטו קנדה.

תולדות חיים

נולד בו' שבט תרפ"ח לר' יהושע זעליג אהרונוב ולחוה אראנאוו (לבית שעפטער).

בילדותו למד בתלמוד תורה במחתרת ברחבי רוסיה.

בזמן מלחמת העולם השנייה ברח לסמרקנד יחד עם משפחתו, שם נפטר אביו. בסמרקנד ובטשקנט למד סופרות סת"ם^[1] ושחיטת עופות. ומאז התעסק בסופרות סת"ם.

בשנת תש"ז יצא מרוסיה בבריחה הגדולה, וזכה לשמש את הרבנית חנה, אמו של הרבי, שנסעה גם היא בנסיעה זו, במהלך הנסיעה. בשנת תש"י התחתן עם זוגתו מרת גולדה - נפטרה בכ' אייר תשפ"א - בת ר' חיים מינקוביץ.

לאחר חתונתו היגר לטורונטו, שם היה מלמד תשב"ר והיה מנהל לחדר כפי הנהוג ברוסיה, עם כיתות מסודרות (לא על פי גיל, כי אם) לפי רמה, עד לשנת תשס"ח.

בניהול החידר

לימד תמימים בגיל בר מצוה ומעלה למשך כמה וכמה שנים, בישיבה ובמקומות שונים. בשנת תשנ"ט פתח והיה מנהל של חדר, הנקרא בשם ("אשרינו", שאחר כן השתנה שמו ל)"חדר אחי תמימים". הישיבה\חדר שניהל הוא המשך מהתומכי תמימים שייסד הרבי בשנת תשי"ז (המצויין בההקדמה להלוח היום יום).

נטע את רוח הקבלת עול לכל פרט, לעשות כמו שצוו, בלי לשאול מדוע.

האופן שניהל את סדר ואופן הלימוד בחדר שלו היה נדיר^[2]: א. קריאה מתוך הסידור, לעבור על כל הסידור , כל התפילות כולל הושענות הטבת חלום, הכל, על הסדר (מקור לסוג סדר תפילה כזה ראה תוכנית לימודים לנערים של קה"ת שנה ב.)^[3]. ב. בגיל מאוחר סדר התפילה היה בלי לדלג על דבר, שחרית כל יום המשך (מקור לסוג סדר תפילה כזה ראה ספר השיחות תרצ"ז ע' 239)^[3]. ג. סדר הלימוד: לימוד כל החמישה חומשי תורה על הסדר בלי לדלג. ורק אחר כך חומש עם רש"י, כל החמישה חומשי תורה, ואחר כך נביאים ראשונים כמה מהמגילות, דברי הימים וגמרא החל מהתחילת מסכת בבא מציעא - פרק "שניים אוחזין"^[4]. ד. אופן הלימוד: תרגום של כל מילה באידיש בפני עצמו (בלי לחבר ב' מילים יחד למשל "ויאמר ה'")^[5]. ה. אומרים שם ה' בלימוד, גם כשמפסיקים את אמירת הפסוק באמירת המילים של תרגום המילה באידיש^[6]. ועוד.

שימש גם כספרא דדיינא בבית הדין בטורונטו, והיה מעמודי התווך של הקהילה היהודית בעיר.

למד ספרות אצל ר' חיים עזרא ברונשטיין בטשקנט.

שימש כסופר סת"ם וכאשר הציע לו הרבי לכתוב תפילין ומזוזות עבור המרכז לענייני חינוך, כתב לו: "מן הסתם הינכם כותבים לפי הדיעה של אדמו"ר הזקן"^[7].

נפטר בשיבה טובה בה' תמוז תשפ"א.

משפחתו

רעייתו, מרת גולדה - נפטרה כ' אייר תשפ"א.

בתו, מרת בריינה רעיית הר' שמואל לאגנזאם - קראון הייטס
בתו מרת ברכה, רעיית הרב נחמן יוסף וילהלם - טורונטו
בנו, הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב - יו"ר צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש, כפר חב"ד
בנו, הרב יהושע זעליק הכהן אראנאוו - משפיע בפלורידה
בתו מרת אסתר רחל, רעיית ר' דניאל יצחק מוסקוביץ' - שיקגו
בתו מרת שטערנא שרה, רעיית הרב שמואל נוטיק - שיקגו

קישורים חיצוניים

הסיפורים ששמעתי מאת הרב מנדל ארונוב (אנגלית)
הרב דוד מאיר דרוקמן, אנקדוטות על הרב מנחם מענדל אהרונוב, בתוך: הרב דוד מאיר דרוקמן מספר על הרב חיים עזרה ברונשטיין דקה 4:04 בערוץ היוטיוב דובי גורביץ באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב

הערות שוליים

↑ טען שיש לו קבלה איש מפי איש עד ר' ראובן הסופר.
↑ לא כל כך כמו הסדר המקובל בהרבה מוסדות חב"ד.
↑ ^3.0 ^3.1 שלא כמו בהרבה מוסדות שמתפללית החלקים העיקרים בתפילה ועל זה מוסיפים.
↑ ובדרך כלל ברוב המוסדות מתחילים משניות וגמרא לפני שהתלמידים למדו את כל החמישה חומשי תורה. וגם ברוב המוסדות מתחילים לימוד הגמרא בפרק "אלו מציאות".
↑ וברוב המוסדות מתרגמים את פירוש הפסוק על מי פירושו של התוכן ולא על פי תתרגום המילולי של המילה.
↑ ובהרבה מוסדות כשמתרגמים אומרים "השם" במקום "אדנ-י".
↑ סיפורי חסידים אודות כתב אדמו"ר הזקן (הקישור אינו פעיל) (הקישור אינו פעיל)

[1] טען שיש לו קבלה איש מפי איש עד ר' ראובן הסופר.

[2] לא כל כך כמו הסדר המקובל בהרבה מוסדות חב"ד.

[תפילה-3] 3.0 ^3.1 שלא כמו בהרבה מוסדות שמתפללית החלקים העיקרים בתפילה ועל זה מוסיפים.

[4] ובדרך כלל ברוב המוסדות מתחילים משניות וגמרא לפני שהתלמידים למדו את כל החמישה חומשי תורה. וגם ברוב המוסדות מתחילים לימוד הגמרא בפרק "אלו מציאות".

[5] וברוב המוסדות מתרגמים את פירוש הפסוק על מי פירושו של התוכן ולא על פי תתרגום המילולי של המילה.

[6] ובהרבה מוסדות כשמתרגמים אומרים "השם" במקום "אדנ-י".

[7] סיפורי חסידים אודות כתב אדמו"ר הזקן (הקישור אינו פעיל) (הקישור אינו פעיל)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

גרסה מ־04:22, 23 ביוני 2025 עריכה ר.ז. (שיחה \| תרומות) 1,458 עריכות אין תקציר עריכה תגית: עריכה חזותית: הועבר לעריכת קוד מקור → העריכה הקודמת		גרסה מ־05:43, 26 ביוני 2025 עריכה ביטול ר.ז. (שיחה \| תרומות) 1,458 עריכות ←בניהול החידר העריכה הבאה ←
שורה 20:		שורה 20:
	נטע את רוח ה[[קבלת עול]] לכל פרט, לעשות כמו שצוו, בלי לשאול מדוע.		נטע את רוח ה[[קבלת עול]] לכל פרט, לעשות כמו שצוו, בלי לשאול מדוע.

	האופן שניהל את סדר ואופן הלימוד בחדר שלו היה נדיר{{הערה\|לא כל כך כמו הסדר המקובל בהרבה מוסדות חב"ד.}}: '''א'''. קריאה מתוך הסידור, לעבור על כל הסידור , כל התפילות כולל הושענות הטבת חלום, הכל, על הסדר (מקור לסוג סדר תפילה כזה ראה [[תוכנית לימודים\|תוכנית לימודים לנערים של קה"ת]] שנה ב.){{הערה\|שם=תפילה\|שלא כמו בהרבה מוסדות שמתפללית החלקים העיקרים בתפילה ועל זה מוסיפים.}}. '''ב'''. בגיל מאוחר סדר התפילה היה בלי לדלג על דבר, שחרית כל יום המשך (מקור לסוג סדר תפילה כזה ראה ספר השיחות תרצ"ז ע' 239){{הערה\|שם=תפילה\|}}. '''ג'''. סדר הלימוד: לימוד כל החמישה חומשי תורה על הסדר בלי לדלג. ורק אחר כך חומש עם רש"י, כל החמישה חומשי תורה, ואחר כך נביאים ראשונים כמה מהמגילות, דברי הימים וגמרא החל מהתחילת [[מסכת בבא מציעא]] - פרק "שניים אוחזין"{{הערה\|ובדרך כלל ברוב המוסדות מתחילים משניות וגמרא לפני שהתלמידים למדו את כל החמישה חומשי תורה.}}. '''ד'''. אופן הלימוד: תרגום של כל מילה ב[[אידיש]] בפני עצמו (בלי לחבר ב' מילים יחד למשל "ויאמר ה'"){{הערה\|וברוב המוסדות מתרגמים את פירוש הפסוק על מי פירושו של התוכן ולא על פי תתרגום המילולי של המילה.}}. '''ה'''. אומרים שם ה' בלימוד, גם כשמפסיקים את אמירת הפסוק באמירת המילים של תרגום המילה באידיש{{הערה\|ובהרבה מוסדות כשמתרגמים אומרים "השם" במקום "אדנ-י".}}. ועוד.		האופן שניהל את סדר ואופן הלימוד בחדר שלו היה נדיר{{הערה\|לא כל כך כמו הסדר המקובל בהרבה מוסדות חב"ד.}}: '''א'''. קריאה מתוך הסידור, לעבור על כל הסידור , כל התפילות כולל הושענות הטבת חלום, הכל, על הסדר (מקור לסוג סדר תפילה כזה ראה [[תוכנית לימודים\|תוכנית לימודים לנערים של קה"ת]] שנה ב.){{הערה\|שם=תפילה\|שלא כמו בהרבה מוסדות שמתפללית החלקים העיקרים בתפילה ועל זה מוסיפים.}}. '''ב'''. בגיל מאוחר סדר התפילה היה בלי לדלג על דבר, שחרית כל יום המשך (מקור לסוג סדר תפילה כזה ראה ספר השיחות תרצ"ז ע' 239){{הערה\|שם=תפילה\|}}. '''ג'''. סדר הלימוד: לימוד כל החמישה חומשי תורה על הסדר בלי לדלג. ורק אחר כך חומש עם רש"י, כל החמישה חומשי תורה, ואחר כך נביאים ראשונים כמה מהמגילות, דברי הימים וגמרא החל מהתחילת [[מסכת בבא מציעא]] - פרק "שניים אוחזין"{{הערה\|ובדרך כלל ברוב המוסדות מתחילים משניות וגמרא לפני שהתלמידים למדו את כל החמישה חומשי תורה. וגם ברוב המוסדות מתחילים לימוד הגמרא בפרק "אלו מציאות".}}. '''ד'''. אופן הלימוד: תרגום של כל מילה ב[[אידיש]] בפני עצמו (בלי לחבר ב' מילים יחד למשל "ויאמר ה'"){{הערה\|וברוב המוסדות מתרגמים את פירוש הפסוק על מי פירושו של התוכן ולא על פי תתרגום המילולי של המילה.}}. '''ה'''. אומרים שם ה' בלימוד, גם כשמפסיקים את אמירת הפסוק באמירת המילים של תרגום המילה באידיש{{הערה\|ובהרבה מוסדות כשמתרגמים אומרים "השם" במקום "אדנ-י".}}. ועוד.