לדלג לתוכן

נביאים – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ. רובין (שיחה | תרומות)
הסרת ההפניה לדף תקופת הנביאים
תגית: הסרת הפניה
חשיבות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגית: שוחזרה
שורה 1: שורה 1:
{{חשיבות|י' בתמוז}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=חלק הנביאים שבתנ"ך|אחר=תקופת הנביאים|ראו=[[תקופת הנביאים]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=חלק הנביאים שבתנ"ך|אחר=תקופת הנביאים|ראו=[[תקופת הנביאים]]}}
'''נביאים''' הוא החלק השני והאמצעי בתנ"ך, ובו שבעה עשרה ספרים.
'''נביאים''' הוא החלק השני והאמצעי בתנ"ך, ובו שבעה עשרה ספרים.

גרסה מ־16:35, 6 ביולי 2025

{{ס:כלום|

שגיאה: תבנית חשיבות הוכנסה בצורה שגויה. אנא החליפו את {{חשיבות}} ב{{ס:חשיבות}}

}}{{הבהרת חשיבות עם זמן|סוג=|זמן={{ס:יום מקומי}}.{{ס:חודש מקומי}}.{{ס:שנה מקומית}}}}

נביאים הוא החלק השני והאמצעי בתנ"ך, ובו שבעה עשרה ספרים.

ספרי נביאים

ספרי הנביאים נחלקים בכללות לשלושה חלקים מבחינה תוכנית:

נביאים ראשונים

ספרים אלו מכילים בעיקר את קורות עם ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל.

נביאים אחרונים

ספרים אלו מכילים בעיקר לקט נבואות שניבאו הנביאים על שמם הספרים קרואים.

תרי עשר

בהלכה

בשולחן ערוך יורה דעה[1] נפסק[2]: "ומניחים חומשים על-גבי נביאים וכתובים, אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים". הרמ"א מוסיף ע"כ: "אבל כתובים על-גבי נביאים או איפכא, שרי". הש"ך מציין[3] שמקורו מדברי הר"ן[4] והתוספות[5].

המגן אברהם מבאר[6], שאף שאין אותה קדושה לכולם[7], לא הקפידו בכך אלא בתורה שקדושתה חמורה יותר. אך ברמ"א בסעיף אחר[8] כתוב, שחומש שעשוי בכריכה כפי שנהוג שווה קדושתו לספרי נביאים, אך יש להיזהר בכך.

לעתיד לבוא

הרמב"ם כותב[9] שכל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידים ליבטל לימות המשיח (חוץ ממגילת אסתר).


שגיאות פרמטריות בתבנית:תנ"ך

פרמטרי חובה [ 1, 2 ] חסרים
שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) חסר שם הספר.[[ {{{1}}}|ספר {{{1}}}]], [[טקסט:{{{1}}} {{{2}}}|פרק {{{2}}"}]]

הערות שוליים

  1. ^ סי' רפב סי"ז
  2. ^ מברייתא מגילה כז, א
  3. ^ ס"ק יד
  4. ^ בדפי הרי"ף ח, ב ד"ה מניחין
  5. ^ בבא בתרא יג, ב ד"ה רבי יהודה. אם כי משיטה מקובצת מגילה כו, ב מובא שסוברים שיש חילוק בין נביאים לכתובים
  6. ^ באו"ח סי' כח ס"ק ד
  7. ^ כמו שהביא בסי' קנג ס"ק ב מדברי הר"ן, שדברי הנביאים נקראים "דברי קבלה" שקיבלו מפי הגבורה על ידי נבואה, וכתובים מיקרי "דברי קדושה" הואיל ונאמרו ברוח הקודש. וכן ברור בשו"ת הר"י מגאש
  8. ^ שם ס"א (וציינו שכבר כתב כן בתוס' רבי יהודה החסיד לברכות כה, ב). ובערוך השלחן (שם סכ"ב) ובס' צדקה ומשפט (תש"ס) פט"ז ס"ל הבינו, שזה נוגע גם לדין שלנו
  9. ^ הלכות מגילה וחנוכה ב יח.