בריח

בריח הוא אמצעי סגירה ונעילה של דלת, המשמש למניעת כניסת גורמים בלתי רצויים. הבריח נכנס לתוך מסגרת הדלת או לקיר ומחזיק את הדלת סגורה. במשכן הייתה אמצעי להחזקת קרשי המשכן, וובחסידות מוסבר עומק תוכן ענינו.

הבריחים במשכן

במשכן שעשה משה במדבר, היו שלושה כותלים: צפון, דרום ומערב. בכל אחד מהם היו מספר קרשים שעמדו זה לצד זה, והם חוברו זה לזה על ידי חמישה בריחים.

לכל כותל משלושת כותלי המשכן היו חמישה בריחים: שניים עליונים – מעט רחוקים מקצה הקרש העליון. שניים תחתונים – מרוחקים מעט מקצה הקרש התחתון. בריח תיכון – עובר בתוך עובי הקרשים, מן הקצה אל הקצה.

הבריחים העליונים והתחתונים בלטו החוצה מן הקרש, בעוד שהבריח התיכון נכנס לעומק הקרשים ועבר דרכם לאורכם.

הבריחים נועדו לחבר את קרשי המשכן באופן יציב ומהודק, וליצור מבנה אחיד ושלם.

בחסידות

בחסידות מוסבר שהבריחים במשכן מסמלים ספירות עליונות (כל הספירות הם במספר עשר בדווקא - חמש מול חמש - שמספר זה רואים גם בבריחים של המשכן שהיו חמש מול חמש). הבריחים מרמזים על כוחות רוחניים השומרים על הקדושה ומונעים יניקה מהקליפות (כוחות הטומאה).

הבריח התיכון מסמל את ספירת התפארת, שהיא קו האמצע, המחבר בין ספירת החסד (ימין) לגבורה (שמאל). הוא עובר "מן הקצה אל הקצה", דהיינו – מספירת הבינה ועד לספירת המלכות. הוא מאיר מלמעלה למטה באותה עוצמה – כמו שהוא למעלה כך הוא למטה.

הבריח התיכון הוא בבחינת אמת, שהוא חותמו של הקב"ה, ומאחר שבאמצע אין יניקה לחיצונים, לכן הוא מהווה הגנה מוחלטת על הקדושה. כמו שבריח בדלת מונע מהאויב להיכנס לעיר – כך הבריח התיכון מונע יניקה מהקליפות.

חמשת הבריחים הם כנגד חמש קולות שנשמעו במתן תורה, ובמקביל להם ישנם חמש גבורות של ספירת הבינה, והם משמשים כ"שומרים" שלא תצא השפעה אל החוץ אלא תישאר בצד הקדושה בלבד. כמו שבריח לחומה שלא יבואו השונאים לעיר, כמו כן – "אני חומה"^{[דרושה הבהרה]} – היא רומזת לתורה, שהשערים שלה נעולים בבריחים כדי להגן על "הבתים מלאים כל טוב", שהם בתים של קדושה (מלאכים ונשמות).

מקורות לעיון

• ספר הליקוטים לצמח צדק, ערך בריחים – ערך בריחים

ראו גם

• משכן
• תפארת
• קו האמצעי
• בינה ומלכות