![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
מידות טובות – הבדלי גרסאות
←מכל מלמדי השכלתי: סעיף במקום עיף תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של | [[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ציון|ציונו]] הק' של ה[[תנא]] רבי [[יהודה בן תימא]], בעל המימרא "הוי עז כנמר קל כנשר רץ כצבי וגבור כארי", בעלמא.{{הערה|לפי רוב הדיעות. כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דאלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.}}]] | ||
''' | ה'''מידות''' הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע. | ||
בניגוד ל[[אומות העולם]] '''שכל''' מידותיהם רעות, אצל [[יהודי]] אפילו במידות [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]] כלול גם טוב (וכל שכן נפשו האלוקית - שכולה אך ורק טוב וקדושה ואינה קיימת כלל אצל הגוי). וטעם הדבר, כי מקור נפשו הבהמית של הגוי הן [[שלוש קליפות הטמאות]], אך מקור נפשו הבהמית של יהודי היא [[קליפת נוגה]], שיש בה{{הערה|כמובן ששלוש מידות אלו (ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים) קיימות גם בנפש האלוקית, ואדרבה - באופן נעלה בהרבה מאשר בנפש הבהמית, ומוזכרות בתניא באגרת הקודש יב, ומובן גם מעיון בפרק ג'.}} גם טוב (וכלולות בה שלוש המידות שהן סימן היהודי: ביישנים, [[רחמנות|רחמנים]], [[גמילות חסדים|גומלי חסדים]].{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]],[[ליקוטי אמרים]].}}) | בניגוד ל[[אומות העולם]] '''שכל''' מידותיהם רעות, אצל [[יהודי]] אפילו במידות [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]] כלול גם טוב (וכל שכן נפשו האלוקית - שכולה אך ורק טוב וקדושה ואינה קיימת כלל אצל הגוי). וטעם הדבר, כי מקור נפשו הבהמית של הגוי הן [[שלוש קליפות הטמאות]], אך מקור נפשו הבהמית של יהודי היא [[קליפת נוגה]], שיש בה{{הערה|כמובן ששלוש מידות אלו (ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים) קיימות גם בנפש האלוקית, ואדרבה - באופן נעלה בהרבה מאשר בנפש הבהמית, ומוזכרות בתניא באגרת הקודש יב, ומובן גם מעיון בפרק ג'.}} גם טוב (וכלולות בה שלוש המידות שהן סימן היהודי: ביישנים, [[רחמנות|רחמנים]], [[גמילות חסדים|גומלי חסדים]].{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]],[[ליקוטי אמרים]].}}) | ||
== מכל מלמדי השכלתי == | == מכל מלמדי השכלתי == | ||
על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל [[נברא]] ב[[עולם]], עד שאמרו כי לולי ניתנה ה[[תורה]], היינו לומדים [[צניעות]] מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד [[זריזות]] וחכמה | על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל [[נברא]] ב[[עולם הגשמי|עולם]], עד שאמרו כי לולי ניתנה ה[[תורה]], היינו לומדים [[צניעות]] מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד [[זריזות]] וחכמה מה[[נמלה]] ודרכיה - לך אל נמלה [[עצלות|עצל]], ראה דרכיה וחכם{{הערה|משלי ו, ו.}}. | ||
הסעיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז | הסעיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כ[[נמר]], קל כ[[נשר]], רץ כ[[צבי]] וגבור כ[[אריה|ארי]]. | ||
כל | כל המידות, אף גם המידות הלא [[טוב]]ות, או גם [[רע]]ות על פי תוארם ושמותיהם, אפשר להשתמש בהם ל[[עבודת ה']] על פי ה[[תורה]]. וכמו שהרב ה[[צדיק]] ר' [[משולם זוסיא מאניפולי|משולם זוסיא]] מהאניפאליא למד כמה דרכים בדרכי העבודה מגנב: | ||
* הצנע לכת. | * הצנע לכת. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
*בוטח ומקווה - [[בטחון]]. | *בוטח ומקווה - [[בטחון]]. | ||
*אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש | *אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש{{הערה|[[היום יום]] ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.}}. | ||
==מידות טובות ותורה== | ==מידות טובות ותורה== | ||
גרסה מ־05:21, 21 ביולי 2025
המידות הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע.
בניגוד לאומות העולם שכל מידותיהם רעות, אצל יהודי אפילו במידות נפשו הבהמית כלול גם טוב (וכל שכן נפשו האלוקית - שכולה אך ורק טוב וקדושה ואינה קיימת כלל אצל הגוי). וטעם הדבר, כי מקור נפשו הבהמית של הגוי הן שלוש קליפות הטמאות, אך מקור נפשו הבהמית של יהודי היא קליפת נוגה, שיש בה[2] גם טוב (וכלולות בה שלוש המידות שהן סימן היהודי: ביישנים, רחמנים, גומלי חסדים.[3])
מכל מלמדי השכלתי
על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל נברא בעולם, עד שאמרו כי לולי ניתנה התורה, היינו לומדים צניעות מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד זריזות וחכמה מהנמלה ודרכיה - לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם[4].
הסעיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי.
כל המידות, אף גם המידות הלא טובות, או גם רעות על פי תוארם ושמותיהם, אפשר להשתמש בהם לעבודת ה' על פי התורה. וכמו שהרב הצדיק ר' משולם זוסיא מהאניפאליא למד כמה דרכים בדרכי העבודה מגנב:
- הצנע לכת.
- מעמיד עצמו בסכנה - מסירות נפש.
- דבר היותר קטן חשוב כדבר גדול - אל תהא מצווה קלה בעיניך.
- עמל בטרחא גדולה.
- בוטח ומקווה - בטחון.
- אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים. - בלי יאוש[5].
מידות טובות ותורה
בהיום יום מובא, כי רבי משה שניאורי בנו של רבינו הזקן, בהיותו כבן ח'-י"א שנה, למד את הסוגיא בשבחן של חכמים במסכת גיטין[6], ונסתפק בפירוש הפשוט של מאמר רבי שמעון בן יוחאי שם "וכן אמר ר"ש לתלמידיו: בניי, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של רבי עקיבא". בתוך כך נכנס רבינו הזקן ואמר - בניגון, כדרכו בקדש: תורה שניתנה לנו כולה מדות טובות, אפילו העונשין שבה הם באמת חסד וטוב, ושני הפירושים אחד הם והא בהא תליא: אי אפשר להיות מדות טובות בלי תורה, ואי אפשר לתורה בלי מדות טובות. ככל הנ"ל קרה גם להצמח צדק בהיותו בגיל ח'-י"א שנה[7].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מידות האדם על פי חסידות, קובץ הערות וביאורים 770 תומכי תמימים המרכזית 770 י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 195
הערות שוליים
- ↑ לפי רוב הדיעות. כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דאלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.
- ↑ כמובן ששלוש מידות אלו (ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים) קיימות גם בנפש האלוקית, ואדרבה - באופן נעלה בהרבה מאשר בנפש הבהמית, ומוזכרות בתניא באגרת הקודש יב, ומובן גם מעיון בפרק ג'.
- ↑ אדמו"ר הזקן,ליקוטי אמרים.
- ↑ משלי ו, ו.
- ↑ היום יום ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.
- ↑ ס"ז א.
- ↑ היום יום, כ"ג אלול.