![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
משה רובינסון – הבדלי גרסאות
בינוויקי |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | {{אין תמונה}} | ||
ר' '''משה רובינסון''' | ר' '''משה רובינסון''' היה מנהל ישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]], וראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
התחתן עם מרת בת שבע{{הערה|1=לאחר פטירתו בגיל צעיר נישאה לר' [[יקותיאל דובער קלמנסון]], וילדה ממנו מספר ילדים.}} בת ר' יחיאל רבינוביץ. | התחתן עם מרת בת שבע{{הערה|1=לאחר פטירתו בגיל צעיר נישאה לר' [[יקותיאל דובער קלמנסון]], וילדה ממנו מספר ילדים.}} בת ר' יחיאל רבינוביץ. | ||
ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה דרך לבוב]] (בשנת [[תש"ו]]), ברח גם הוא, ומשם המשיך במסעותיו עד שהגיע ל[[ברינוא]], שם שימש כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]. מצבו הבריאותי היה רעוע בשל היסורים הרבים שעבר בכלא ב[[רוסיה]] | ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה דרך לבוב]] (בשנת [[תש"ו]]), ברח גם הוא, ומשם המשיך במסעותיו עד שהגיע ל[[ברינוא]], שם שימש כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]. מצבו הבריאותי היה רעוע בשל היסורים הרבים שעבר בכלא ב[[רוסיה]]. | ||
נפטר ב[[כ"ג בטבת]] [[תש"ט]] ונטמן ב[[בית העלמין היהודי העתיק בטבריה]]. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 22: | שורה 24: | ||
* אחותו, מרת רבקה, אשת ר' [[יהושע קארף]]. | * אחותו, מרת רבקה, אשת ר' [[יהושע קארף]]. | ||
* אחותו, מרת ראניע חריטאנאוו. | * אחותו, מרת ראניע חריטאנאוו. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:רובינסון, משה}} | {{מיון רגיל:רובינסון, משה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:12, 21 ביולי 2025
ר' משה רובינסון היה מנהל ישיבת תומכי תמימים ברדיצ'ב, וראש ישיבת תומכי תמימים ברינואה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו ר' בן ציון רובינסון ולאמו שרה בעיר קאראלאוויץ. ר' משה למד בתומכי תמימים בליובאוויטש תחת ההנהלה של אדמו"ר הריי"צ.
לאחר עליית השלטון הקומוניסטי, ניהל את הישיבה המחתרתית תומכי תמימים ברדיצ'ב. בעקבות הלשנה, נתפס בעיצומה של התוועדות כ"ד טבת יחד עם ר' בערל גורביץ ועוד שמונה בחורים שהתוועדו איתו. הוא נחקר על יד י הקומוניסטים ולקח על עצמו את מלוא האשמה, כדי למנוע התעללות בבחורים. כעבור מספר שנים, שוחרר והגיע לסמרקנד שם כבר הייתה קהילה גדולה של חסידי חב"ד.
התחתן עם מרת בת שבע[1] בת ר' יחיאל רבינוביץ.
בבריחה הגדולה דרך לבוב (בשנת תש"ו), ברח גם הוא, ומשם המשיך במסעותיו עד שהגיע לברינוא, שם שימש כראש הישיבה. מצבו הבריאותי היה רעוע בשל היסורים הרבים שעבר בכלא ברוסיה.
נפטר בכ"ג בטבת תש"ט ונטמן בבית העלמין היהודי העתיק בטבריה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו, מרת דאבא, אשת ר' משה יצחק פורסט, שליח הרבי בהולנד.
- בתו, מרת חיה סימא, אשת ר' יוסף הומינער, קראון הייטס.
שניהם גדלו וחונכו אצל אביהם החורג הרה"ח יקותיאל דובער קלמנסון.
- אחיו, ר' בערל רובינסון.
- אחותו, מרת לאה, אשת המשפיע ר' מענדל פוטרפס.
- אחותו, מרת רבקה, אשת ר' יהושע קארף.
- אחותו, מרת ראניע חריטאנאוו.
הערות שוליים
- ↑ לאחר פטירתו בגיל צעיר נישאה לר' יקותיאל דובער קלמנסון, וילדה ממנו מספר ילדים.