![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
המשכה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
בדרך כלל משמש המושג כשם כללי ב[[תורת החסידות]] למצב בו נמשך אור אלוקי מלמעלה ע"י הקב"ה, ל[[ארבע עולמות|ארבע העולמות]] התחתונים. | בדרך כלל משמש המושג כשם כללי ב[[תורת החסידות]] למצב בו נמשך אור אלוקי מלמעלה ע"י הקב"ה, ל[[ארבע עולמות|ארבע העולמות]] התחתונים. | ||
ההמשכה יכולה לבוא במספר דרכים: הדרך הראשונה היא ללא כל מאמץ מצד האדם אבל בהשפעה זאת יש מספר חסרונות לדוגמה שהיא לא קבועה ולאחר זמן תחלוף ההתעוררות ותעלם ללא השפעה על האדם ולכן כאשר לאדם יש 'המשכה' מלמעלה אז הוא צריך מיד לעשות העלאה ואתערותא דלתתא ועל ידי כך הוא יוכל להגיע לדרך השניה ב'המשכה' שהיא באה על ידי יגיעה ולכן היא קימת לאורך זמן | ההמשכה יכולה לבוא במספר דרכים: הדרך הראשונה היא ללא כל מאמץ מצד האדם, אבל בהשפעה זאת יש מספר חסרונות, לדוגמה שהיא לא קבועה, ולאחר זמן תחלוף ההתעוררות ותעלם ללא השפעה על האדם. ולכן כאשר לאדם יש 'המשכה' מלמעלה אז הוא צריך מיד לעשות העלאה ואתערותא דלתתא, ועל ידי כך הוא יוכל להגיע לדרך השניה ב'המשכה', שהיא באה על ידי יגיעה ולכן היא קימת לאורך זמן. | ||
כמו כן מוסבר בחסידות ש'המשכה' יכולה להביא רק 'אהבה זוטא' כי אהבה זוטא היא אהבה | מובא בחסידות<ref>מאמר "אדם כי יקריב"</ref> שענין זה קשור אם פסח ספירת העומר ושבועות, שפסח זה ענין של 'המשכה מלמעלה' וספירת העומר זה העלאה (בירור המידות), ועל ידי זה מגיעים ללענין של שבועות שזה אתערותא דלעילא שה' משפיע שפע הרבה יותר חזק ונצחי. | ||
(להבדיל מהעלאה שבה האדם הוא זה שיוצר אותה). | |||
כמו כן מוסבר בחסידות ש'המשכה' יכולה להביא רק 'אהבה זוטא' כי אהבה זוטא היא אהבה שהאדם רוצה 'גילוים' (גם אם הם נעלים ביותר) ולא רוצה את ה'עצם', והמטרה של העולם הוא "נתאווה הקב"ה" (תאווה ענינה הוא רצון שמעל שכל וקשורה לעצמות) "להיות לו יתברך דירה בתחתונים" שהמטרה זה העבודה מלמטה דווקא, ולכן מי שמקיים את הכוונה (עבודה מלמטה) הקשורה בעצמות יכול להגיע ל'[[אהבה רבה]]' (הקשורה בעצמות), אבל אם ההמשכה מלמעלה אי אפשר להגיע ל'[[אהבה רבה]]' אלא רק לאהבה זוטא (להבדיל מהעלאה שבה האדם הוא זה שיוצר אותה). | |||
==שמחה== | ==שמחה== | ||
כול מה שהוסבר שאי אפשר להגיע לאהבה רבה הוא רק על ידי הדרכים הרגילות אך ע"י שמחה ניתן להגיע גם לאהבה רבה. | כול מה שהוסבר שאי אפשר להגיע לאהבה רבה הוא רק על ידי הדרכים הרגילות אך ע"י שמחה ניתן להגיע גם לאהבה רבה. | ||
גרסה אחרונה מ־17:38, 31 ביולי 2025
המשכה הוא מושג המתאר ירידה והתלבשות של אור רוחני לדרגות תחתונות יותר.
המושג בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בדרך כלל משמש המושג כשם כללי בתורת החסידות למצב בו נמשך אור אלוקי מלמעלה ע"י הקב"ה, לארבע העולמות התחתונים.
ההמשכה יכולה לבוא במספר דרכים: הדרך הראשונה היא ללא כל מאמץ מצד האדם, אבל בהשפעה זאת יש מספר חסרונות, לדוגמה שהיא לא קבועה, ולאחר זמן תחלוף ההתעוררות ותעלם ללא השפעה על האדם. ולכן כאשר לאדם יש 'המשכה' מלמעלה אז הוא צריך מיד לעשות העלאה ואתערותא דלתתא, ועל ידי כך הוא יוכל להגיע לדרך השניה ב'המשכה', שהיא באה על ידי יגיעה ולכן היא קימת לאורך זמן.
מובא בחסידות[1] שענין זה קשור אם פסח ספירת העומר ושבועות, שפסח זה ענין של 'המשכה מלמעלה' וספירת העומר זה העלאה (בירור המידות), ועל ידי זה מגיעים ללענין של שבועות שזה אתערותא דלעילא שה' משפיע שפע הרבה יותר חזק ונצחי.
כמו כן מוסבר בחסידות ש'המשכה' יכולה להביא רק 'אהבה זוטא' כי אהבה זוטא היא אהבה שהאדם רוצה 'גילוים' (גם אם הם נעלים ביותר) ולא רוצה את ה'עצם', והמטרה של העולם הוא "נתאווה הקב"ה" (תאווה ענינה הוא רצון שמעל שכל וקשורה לעצמות) "להיות לו יתברך דירה בתחתונים" שהמטרה זה העבודה מלמטה דווקא, ולכן מי שמקיים את הכוונה (עבודה מלמטה) הקשורה בעצמות יכול להגיע ל'אהבה רבה' (הקשורה בעצמות), אבל אם ההמשכה מלמעלה אי אפשר להגיע ל'אהבה רבה' אלא רק לאהבה זוטא (להבדיל מהעלאה שבה האדם הוא זה שיוצר אותה).
שמחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כול מה שהוסבר שאי אפשר להגיע לאהבה רבה הוא רק על ידי הדרכים הרגילות אך ע"י שמחה ניתן להגיע גם לאהבה רבה.
- ↑ מאמר "אדם כי יקריב"