![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
משתמש:ר.ז./טיוטא הפטרה: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==תולדות== | ==תולדות== | ||
השייכות להפרשה{{הערה|תולדות תשל"א ס"א.}} | השייכות להפרשה{{הערה|תולדות תשל"א ס"א.}}. | ||
==ויגש== | ==ויגש== | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של [[דבורה הנביאה]], וב[[שביעי של פסח]] אודות השירה של [[דוד המלך]]{{הערה|בשלח תשי"ד סי"ז.}}. | הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של [[דבורה הנביאה]], וב[[שביעי של פסח]] אודות השירה של [[דוד המלך]]{{הערה|בשלח תשי"ד סי"ז.}}. | ||
דווקא שירת דבורה{{הערה|יו"ד שבט תשי"ז סכ"ז.}}, ההפטורה של אישה{{הערה|מוצ"ש יא שבט תשח"י סי"ז.}} | דווקא שירת דבורה{{הערה|יו"ד שבט תשי"ז סכ"ז.}}, ההפטורה של אישה{{הערה|מוצ"ש יא שבט תשח"י סי"ז.}}. | ||
{{הערה|בשלח תשכ"ח ס"ב.}}. | {{הערה|בשלח תשכ"ח ס"ב.}}. | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
פעם [[הרבי הרש"ב]] קרא ההפטורה של ראש חודש, וכשחל אותה קביעות עוד הפעם, אמר שהתחרט על כך שקרא ההפטרה של ראש חודש. וקרא ההפטרה של השבוע "שמעו". | פעם [[הרבי הרש"ב]] קרא ההפטורה של ראש חודש, וכשחל אותה קביעות עוד הפעם, אמר שהתחרט על כך שקרא ההפטרה של ראש חודש. וקרא ההפטרה של השבוע "שמעו". | ||
גם בשנת [[ה'תשמ"א]] חל פרשת מסעי בשבת ראש חודש מנחם אב, הרבי קרא את ההפטורה של '''מטות ו'''מסעי, ולא קרא את הפסוק ראשון ואחרונה של [[הפרטרה של שבת ראש חודש]]. ב[[יומנים]] הדפיסו שהרי כן קרא פסוקים אלו. היו כאלו שפלפלו בזה. הרבי התיסח לכך {{הערה|ש"פ וארא תשמ"ב, התוועדיות ע' 747.}} והבהרי שקרא את שני ההפטורות, שלא כמנהג חב"ד, ואין זה הוראה לרבים, ולא קרא פסוק ראשון ואחרון, והרבי לא ביאר את הטעם לכך. | גם בשנת [[ה'תשמ"א]] חל פרשת מסעי בשבת ראש חודש מנחם אב, הרבי קרא את ההפטורה של '''מטות ו'''מסעי, ולא קרא את הפסוק ראשון ואחרונה של [[הפרטרה של שבת ראש חודש]]. ב[[יומן|יומנים]] הדפיסו שהרי כן קרא פסוקים אלו. היו כאלו שפלפלו בזה. הרבי התיסח לכך {{הערה|ש"פ וארא תשמ"ב, התוועדיות ע' 747.}} והבהרי שקרא את שני ההפטורות, שלא כמנהג חב"ד, ואין זה הוראה לרבים, ולא קרא פסוק ראשון ואחרון, והרבי לא ביאר את הטעם לכך. | ||
מנהג חב"ד: בקביעות שחל ראש חודש מנחם אב בשבת, קוראים הפטרה של השבוע, ומוסיפים פסוק ראשון ואחרונה של ההפטרה של שבת ראש חודש. | מנהג חב"ד: בקביעות שחל ראש חודש מנחם אב בשבת, קוראים הפטרה של השבוע, ומוסיפים פסוק ראשון ואחרונה של ההפטרה של שבת ראש חודש. | ||
גרסה מ־20:10, 5 באוגוסט 2025
כולם מוזמנים ליצור ערך על כל הפטורה שתרצו, אין בעיה של התנגשות.
כאן הנני באמצע להשים המראה מקומות מספר המפתחות לשיחות קודש, לסדר ע"פ סדר ההפטורות והפרשיות, בכדי שיקל ליצור ערך.
בראשית
ההפרש בין שנה מעורת לשנה פשוטה. סיפור דשנת ה'תרצ"ה. הנהגת הרבי בשנת ה'תשכ"ה[1].
ה'תשי"ד הרבי אמר את כל ההפטורה עד הסוף, למרות שמנהג חב"ד לסיים ב"יגדיל תורה ויאדיר"[2].
סיום ההפטרה[3].
וירא
קשר דההפטורה עם הפרשה[4].
תולדות
השייכות להפרשה[5].
ויגש
איחוד ב' העצים לפני מסירת הנבואה[6].
וארא
השייכות להפרשה בשני אופנים. דיוקים והוראות[7].
בשלח
הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של דבורה הנביאה, ובשביעי של פסח אודות השירה של דוד המלך[8].
דווקא שירת דבורה[9], ההפטורה של אישה[10].
[11].
יתרו
בההפטורה של הג השבועות עומדים, משא"כ יתרו. והחידוש שבזה[12].
פינחס
הקשר דההפטרה להפרשה: שניהם הם בהעבודה דמלמטה למעלה[13].
שבת הראשונה של בין המצרים, השייכות[14].
מסעי
ההפטורה בהמשך לסיום הקריאה של הפרשה. ובמטות ומסעי - לפרשה השניה[15].
פעם הרבי הרש"ב קרא ההפטורה של ראש חודש, וכשחל אותה קביעות עוד הפעם, אמר שהתחרט על כך שקרא ההפטרה של ראש חודש. וקרא ההפטרה של השבוע "שמעו".
גם בשנת ה'תשמ"א חל פרשת מסעי בשבת ראש חודש מנחם אב, הרבי קרא את ההפטורה של מטות ומסעי, ולא קרא את הפסוק ראשון ואחרונה של הפרטרה של שבת ראש חודש. ביומנים הדפיסו שהרי כן קרא פסוקים אלו. היו כאלו שפלפלו בזה. הרבי התיסח לכך [16] והבהרי שקרא את שני ההפטורות, שלא כמנהג חב"ד, ואין זה הוראה לרבים, ולא קרא פסוק ראשון ואחרון, והרבי לא ביאר את הטעם לכך.
מנהג חב"ד: בקביעות שחל ראש חודש מנחם אב בשבת, קוראים הפטרה של השבוע, ומוסיפים פסוק ראשון ואחרונה של ההפטרה של שבת ראש חודש.
עקב
השייכות להפרשה[17].
ראה
שכחל ראש חודש, מפטירין של ראש חודש וההפטורה של הפרשה דשבעה דנחמטא קוראים יחד עם פרשת כי תצא (בנביא הם בהמשך אחד). והטעם[18].
מחר חודש
ההוראה שלא להתיאש[19]
חנוכה
שייכותו לחנוכה[20].
שבת שובה
מנהגים
אין נותנים ההפטורה לקטן[21].
יש דיעה שמפטירין "דרשו"[22].
מפטיר יונה
סגולתו, ומנהג בית הרב[23].
שבת חוה"מ סוכות
ההפטורה בענין גוג ומגוג, הטעם בפנימיות הענינים[24]. [25].
החילוק בין הפטורה שבת חול המועד סוכות ופסח, אם מלמעלה למטה או מלמטה למעלה[26].
זכור
ההפטורה בהמשך להקריאה[27].
החודש
הנשיאים אומרים הפסוקים אודות הנשיא. ואין זה הוראה לרבים, זהו ענין לנשיא[28].
בשנת ה'תשי"א הרבי התחיל מהפסוקים אודות הנשיא.
שבת חול המועד פסח
החילוק בין הפטורה שבת חול המועד סוכות ופסח, אם מלמעלה למטה או מלמטה למעלה[29].
ההפטורה אודות העצמות היבישות, השייכות לחודש ניסן, ולחוה"מ פסח[30].
הטעם לההפטורה בענין העצמות היבישות[31].
שביעי של פסח
הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של דוד המלך, ובפרשת בשלח אודות השירה של דבורה הנביאה[32].
אחרון של פסח
שייכות ההפטורה לאחרון של פסח (כי הסיפור היה בתחילת חג הפסח)[33]. בענין משיח[34].
שבעה דנחמתא
דין ודברין בין הקב"ה לישראל[35].
- ↑ בראשיץ ץשכ"ה ס"ג.
- ↑ בראשית (א) תשי"ד, סי"ב.
- ↑ בראשית (א) תשי"ז ס"ו.
- ↑ לקו"ש ח"ה ע' 331.
- ↑ תולדות תשל"א ס"א.
- ↑ ויגש תשכ"ט ס"א.
- ↑ וארא תשכ"ז ס"א.
- ↑ בשלח תשי"ד סי"ז.
- ↑ יו"ד שבט תשי"ז סכ"ז.
- ↑ מוצ"ש יא שבט תשח"י סי"ז.
- ↑ בשלח תשכ"ח ס"ב.
- ↑ המלך במסיבו ח"א ע' רכ, רכז.
- ↑ פינחס תשכ"א ס"ב.
- ↑ פינחס תשכ"א ס"ח.
- ↑ מטו"מ תשל"ב ס"א.
- ↑ ש"פ וארא תשמ"ב, התוועדיות ע' 747.
- ↑ לקו"ש ח"ט ע' 79.
- ↑ לקו"ש ח"ט ע' 350.
- ↑ משפטים תשט"ו סי"א.
- ↑ תולדות תשל"ד סוס"ב.
- ↑ וילך תשכ"ב ס"ד וס"ד.
- ↑ האזינו תשכ"ז ס"ב. ס"ז.
- ↑ המלך במסיבו ח"א ע' עג.
- ↑ שבת חוה"מ סוכות תשכ"ד ס"א.
- ↑ אחרון של פסח תש"ל סוס"ט.
- ↑ שחוה"מ סוכות תשכ"ט ס"א.
- ↑ תצוה תשל"ב ס"א.
- ↑ צו תשכ"ו ס"ה.
- ↑ שחוה"מ סוכות תשכ"ט ס"א.
- ↑ אחרון של פסח תש"ל ס"ט-ס"י.
- ↑ המלך מבסיבו ח"ב ע' ע' קלג.
- ↑ בשלח תשי"ד סי"ז.
- ↑ אחש"פ תשכ"ב סי"ב.
- ↑ אחש"פ תשכ"ו ס"ה.
- ↑ וישב תשכ"ט ס"ה.