לדלג לתוכן

כ"א בתשרי – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ב. שורה (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שולם ס. (שיחה | תרומות)
קישורים
שורה 3: שורה 3:
==אירועים ביהדות==
==אירועים ביהדות==
*ב'קצ"ט (-1562 [[מניין אומות העולם|לפנה"ס]]) - [[יוסף הצדיק|יוסף]] בן [[יעקב אבינו]] ו[[רחל אמנו]], נולד.
*ב'קצ"ט (-1562 [[מניין אומות העולם|לפנה"ס]]) - [[יוסף הצדיק|יוסף]] בן [[יעקב אבינו]] ו[[רחל אמנו]], נולד.
*ב'ש"ט (-1452 [[מניין אומות העולם|לפנה"ס]]) - יוסף בן יעקב, נפטר ב[[מצרים]].
*ב'ש"ט (-1452 [[מניין אומות העולם|לפנה"ס]]) - [[יוסף הצדיק|יוסף]] בן [[יעקב אבינו|יעקב]], נפטר ב[[מצרים]].
*ה'[[תקל"א]] (10/10/1770 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי מנחם מנדל מפרמישלן, מחבר ספר 'דרכי ישרים', נפטר.
*ה'[[תקל"א]] (10/10/1770 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי מנחם מנדל מפרמישלן, מחבר ספר 'דרכי ישרים', נפטר.
*ה'[[תקס"ד]] (07/10/1803 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי דב בער טרייויש, מחבר ספר 'רביד הזהב', נפטר.
*ה'[[תקס"ד]] (07/10/1803 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי דב בער טרייויש, מחבר ספר 'רביד הזהב', נפטר.
שורה 13: שורה 13:


==ימי חב"ד==
==ימי חב"ד==
*ה'[[תשנ"ב]] (29/09/1991 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרבי מורה ומבקש להקים סניפים של ישיבת [[תומכי תמימים]] בכל עיר ועיר.
*ה'[[תשנ"ב]] (29/09/1991 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] מורה ומבקש להקים סניפים של ישיבת [[תומכי תמימים]] בכל עיר ועיר.


===[[יום הולדת|נולדו]]===
===[[יום הולדת|נולדו]]===

גרסה מ־20:02, 11 באוגוסט 2025

<< >> חודש תשרי

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

כ"א בתשרי הוא היום העשרים ואחד בחודש הראשון[1] בלוח השנה היהודי והיום השביעי של חג הסוכות (הושענא רבה).

תאריך זה חל בתקופת תשרי והוא יכול לחול בימים ראשון, שני, רביעי ושישי.

אירועים ביהדות

ימי חב"ד

נולדו

נפטרו


הפתגם היומי - כ"א בתשרי - מלוח היום יום
בתקון ליל הושענא רבה גם פרשת הברכה אומרים רק פעם אחת מקרא - היו יחידים שאבי אדמו"ר ציום לאומרה בהושענא רבה עם פירוש רש"י ואינה הוראה לרבים - ובערב שמחת תורה אומרים אותה שניים מקרא ואחד תרגום.

קודם הלל מסירים שתי הכריכות שעל הלולב, ונשארים רק הג' המאגדים ג' המינים יחד. עירוב תבשילין. בהושענא רבה טובלים פרוסת המוציא בדבש, אבל לא בשמיני עצרת ושמחת תורה.

  1. ^ למניין החודשים מחודש תשרי, והחודש השביעי למניין החודשים מחודש ניסן.