![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
עיר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עיר''' היא קיבוץ בתי מגורים. היא נקראת כך גם כאשר היא אינה מיושבת.{{הערה|ערכי הכינויים (לבעל סה"ד) מערכת עיר.}} אחת הערים המפורסמות ביותר היא העיר [[ירושלים]], שנקראת בפסוק גם בשם 'עיר אלוקינו'{{הערה|תהלים מח ב.}}. | |||
'''עיר''' היא קיבוץ בתי מגורים. היא נקראת כך גם כאשר היא אינה מיושבת. | |||
==בתורת החסידות== | |||
על פי חסידות, 'עיר' מורה על עולם ה[[דיבור]]. האותיות הן האבנים, והן בונות בתים - אלו המילים, | על פי חסידות, 'עיר' מורה על עולם ה[[דיבור]]. האותיות הן האבנים, והן בונות בתים - אלו המילים,{{הערה|ראה ספר יצירה פ"ד משנה י"ב.}} שמהם מורכבת העיר - ה[[דיבור]].{{הערה|ספר המאמרים קונטרסים א' עמוד ק"מ. ספר המאמרים ת"ש עמוד 39, ובכ"מ.}} ברוחניות, ב[[ספירות]], 'עיר' מורה על ספירת ה[[ספירת המלכות|מלכות]],{{הערה|ספר הליקוטים שם.}} שעניינה דיבור, אך לפעמים היא מורה גם על ספירת ה[[ספירת הבינה|בינה]],{{הערה|ערכי הכינויים שם.}} כיוון שבדיבור ישנו שתי בחינות - בחינת 'אתווין רברבין' השייכת לבינה, ובחינת 'אתווין זעירין' השייכת למלכות.{{הערה|ספר הליקוטים שם עמ' רמ"ד.}} | ||
ישנה 'עיר דקדושה' - שהיא אותיות קדושות של [[תפילה]] ו[[תורה]], וכנגדה יש 'עיר דקליפה', שהיא דיבורי [[לשון הרע]], [[רכילות]] ו[[דברים בטלים]]. | ישנה 'עיר דקדושה' - שהיא אותיות קדושות של [[תפילה]] ו[[תורה]], וכנגדה יש 'עיר דקליפה', שהיא דיבורי [[לשון הרע]], [[רכילות]] ו[[דברים בטלים]].{{הערה|לקוטי תורה במדבר סז ב. ספר הליקוטים דא"ח צ"צ ע' עיר עמ' רמ"ג.}} עיר דקדושה נקראת 'עיר קטנה', גם מפני שהיא בבחינת [[ביטול]], וגם כיוון שדווקא 'בתים מועטים' - [[עולם התיקון|כלים מועטים -]] ראויים לקבל אור מרובה. לעומת זאת עיר דקליפה נקראת 'עיר גדולה', על שם שהיא בבחינת [[ישות]], וגם מפני שיש בה [[עולם התוהו|כלים מרובים]] ולכן האור בה מועט.{{הערה|ספר הליקוטים שם עמ' רמ"ב.}} | ||
העיר - אור ה[[אור הממלא כל עלמין|ממלא כל עלמין]], הגילוי המוגדר והמוגבל של [[הקב"ה]] - היא כלי לגילוי פנימי יותר, של ה[[רצון העליון]] המלובש ב[[תורה]] וב[[מצווה|מצוות]], אור ה[[אור הסובב כל עלמין|סובב כל עלמין]] | העיר - אור ה[[אור הממלא כל עלמין|ממלא כל עלמין]], הגילוי המוגדר והמוגבל של [[הקב"ה]] - היא כלי לגילוי פנימי יותר, של ה[[רצון העליון]] המלובש ב[[תורה]] וב[[מצווה|מצוות]], אור ה[[אור הסובב כל עלמין|סובב כל עלמין]]{{הערה|שם עמ' רמ"ג.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:24, 18 באוגוסט 2025
עיר היא קיבוץ בתי מגורים. היא נקראת כך גם כאשר היא אינה מיושבת.[1] אחת הערים המפורסמות ביותר היא העיר ירושלים, שנקראת בפסוק גם בשם 'עיר אלוקינו'[2].
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי חסידות, 'עיר' מורה על עולם הדיבור. האותיות הן האבנים, והן בונות בתים - אלו המילים,[3] שמהם מורכבת העיר - הדיבור.[4] ברוחניות, בספירות, 'עיר' מורה על ספירת המלכות,[5] שעניינה דיבור, אך לפעמים היא מורה גם על ספירת הבינה,[6] כיוון שבדיבור ישנו שתי בחינות - בחינת 'אתווין רברבין' השייכת לבינה, ובחינת 'אתווין זעירין' השייכת למלכות.[7]
ישנה 'עיר דקדושה' - שהיא אותיות קדושות של תפילה ותורה, וכנגדה יש 'עיר דקליפה', שהיא דיבורי לשון הרע, רכילות ודברים בטלים.[8] עיר דקדושה נקראת 'עיר קטנה', גם מפני שהיא בבחינת ביטול, וגם כיוון שדווקא 'בתים מועטים' - כלים מועטים - ראויים לקבל אור מרובה. לעומת זאת עיר דקליפה נקראת 'עיר גדולה', על שם שהיא בבחינת ישות, וגם מפני שיש בה כלים מרובים ולכן האור בה מועט.[9]
העיר - אור הממלא כל עלמין, הגילוי המוגדר והמוגבל של הקב"ה - היא כלי לגילוי פנימי יותר, של הרצון העליון המלובש בתורה ובמצוות, אור הסובב כל עלמין[10].
הערות שוליים
- ↑ ערכי הכינויים (לבעל סה"ד) מערכת עיר.
- ↑ תהלים מח ב.
- ↑ ראה ספר יצירה פ"ד משנה י"ב.
- ↑ ספר המאמרים קונטרסים א' עמוד ק"מ. ספר המאמרים ת"ש עמוד 39, ובכ"מ.
- ↑ ספר הליקוטים שם.
- ↑ ערכי הכינויים שם.
- ↑ ספר הליקוטים שם עמ' רמ"ד.
- ↑ לקוטי תורה במדבר סז ב. ספר הליקוטים דא"ח צ"צ ע' עיר עמ' רמ"ג.
- ↑ ספר הליקוטים שם עמ' רמ"ב.
- ↑ שם עמ' רמ"ג.