![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
יהוסף גדליה רלב"ג: הבדלים בין גרסאות בדף
חבדניק 111 (שיחה | תרומות) ←תולדות חיים: הרחבה |
|||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
עם פטירתו של חמיו הרב סלונים, מינהו הרבי כחבר הנהלת מוסדות חינוך חב"ד בירושלים (הכולל גם את בית הספר היסודי "בית חנה", שנוהל בפועל כשלושים שנה על ידי רעייתו הרבנית סימה). | עם פטירתו של חמיו הרב סלונים, מינהו הרבי כחבר הנהלת מוסדות חינוך חב"ד בירושלים (הכולל גם את בית הספר היסודי "בית חנה", שנוהל בפועל כשלושים שנה על ידי רעייתו הרבנית סימה). | ||
בשנת [[תשנ"ב]] תמך בשיירת ה[[ניידות חב"ד|טנקים]] שהייתה ראש החץ בפרסום [[בשורת הגאולה]] של הרבי תחת הסלוגן "ברוך הבא מלך המשיח"{{הערה|1=מ. פריד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79180 סקירה מקיפה ומרתקת: שיירת הטנקים לקבלת פני משיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}}}. | בשנת [[תשנ"ב]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני ה[[רמב"ם]] והוא "בחזקת משיח" ולכן מברכים אותו בברכת "[[יחי המלך]]". | ||
בשנת [[תשנ"ג]] תמך בשיירת ה[[ניידות חב"ד|טנקים]] שהייתה ראש החץ בפרסום [[בשורת הגאולה]] של הרבי תחת הסלוגן "ברוך הבא מלך המשיח"{{הערה|1=מ. פריד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79180 סקירה מקיפה ומרתקת: שיירת הטנקים לקבלת פני משיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}}}. | |||
כיהן בכל תפקידיו הציבוריים עד יומו האחרון. נפטר בדמי ימיו ב[[כ"ז באייר]] [[תשנ"ד]] בהיותו בן 66 שנה, בלא הותירו אחריו זרע של קיימא, ונטמן בבית החיים סנהדריה בירושלים. | כיהן בכל תפקידיו הציבוריים עד יומו האחרון. נפטר בדמי ימיו ב[[כ"ז באייר]] [[תשנ"ד]] בהיותו בן 66 שנה, בלא הותירו אחריו זרע של קיימא, ונטמן בבית החיים סנהדריה בירושלים. | ||
| שורה 39: | שורה 41: | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]] | [[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:19, 20 באוגוסט 2025
הרב יהוסף גדליה רלב"ג (י"ט אלול תרפ"ז - כ"ז אייר תשנ"ד) היה רב שכונת קריית היובל בירושלים וחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש. זכה שהרבי כינה אותו בשם "מלך".
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בארצות הברית בי"ט אלול תרפ"ז לאביו הרב מנחם אייזיק רלב"ג ולאמו מייטע לבית שטיינמיץ - משפחה ליטאית מיוחסת מצאצאי תלמידי הגר"א.
בצעירותו למד אצל הגאון הרב משה פיינשטיין, שחיבבו מאוד.
בשנת תשי"ב היה חבר מרכז הצלה לילדי ישראל ונציג המרכז בארץ הקודש.
לאחר נישואיו עם מרת סימה, בתו של הרב עזריאל זליג סלונים, קבע את מגוריו בירושלים ונכנס ללמוד בכולל של הרב אריה לוין, ובשנת תשכ"א התמנה לכהן כרב משרד הבריאות, ובהמשך התמנה מטעם משרד הדתות כמנהל מחלקת הקשרים עם הגולה.
בשנת תש"ל התמנה כרבה של שכונת קריית היובל בירושלים באמצעות לחצים וקשרים שהופעלו לטובתו בהוראת הרבי על ידי הרב שלמה יוסף זווין והפרזידנט זלמן שז"ר, והוא כיהן בתפקיד כעשרים ושלש שנים. בד בבד עם פעולותיו כרב השכונה, המשיך להיות יד ימינו של חמיו הרב עזריאל זעליג סלונים, בא כחו של הרבי בירושלים.
עם פטירתו של חמיו הרב סלונים, מינהו הרבי כחבר הנהלת מוסדות חינוך חב"ד בירושלים (הכולל גם את בית הספר היסודי "בית חנה", שנוהל בפועל כשלושים שנה על ידי רעייתו הרבנית סימה).
בשנת תשנ"ב חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני הרמב"ם והוא "בחזקת משיח" ולכן מברכים אותו בברכת "יחי המלך".
בשנת תשנ"ג תמך בשיירת הטנקים שהייתה ראש החץ בפרסום בשורת הגאולה של הרבי תחת הסלוגן "ברוך הבא מלך המשיח"[1].
כיהן בכל תפקידיו הציבוריים עד יומו האחרון. נפטר בדמי ימיו בכ"ז באייר תשנ"ד בהיותו בן 66 שנה, בלא הותירו אחריו זרע של קיימא, ונטמן בבית החיים סנהדריה בירושלים.
הנצחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כולל "זכרון יהוסף – אהל מייטא" - אחרי פטירתו הקימה רעייתו הרבנית סימה כולל לאברכים בשכונת קריית היובל, בראשות אחיינו הרב שלום דובער וולפא. הכולל נקרא "זכרון יהוסף – אהל מייטא" (גם ע"ש אמו).
- ביום כ' טבת תשס"ז הוקם "מכון הרמב"ם השלם" לעילוי נשמתו, על ידי רעייתו.
- בשנת תשע"ב החלה לצאת לאור הסדרה אוצר החסידים על ידי הרב יוסף אשכנזי, שנדפסה לזכרו.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרבי אמר: "תעבוד בלי משכורת" - סיפור פיטוריו ממשרתו במשרד הבריאות
(הקישור אינו פעיל) כ"ז אייר תשס"ו (הקישור אינו פעיל)
הערות שוליים
- ↑ מ. פריד, סקירה מקיפה ומרתקת: שיירת הטנקים לקבלת פני משיח, בתוך שבועון בית משיח
