לדלג לתוכן

יהודה לייב גרונר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
חזותיקוד ויקי
י.מ (שיחה | תרומות)
8 עריכות
שורה 32: שורה 32:
בשנת [[תשנ"ג]] לאחר פטירת ה[[מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] אישר הרבי את מינויו יחד עם שאר חברי המזכירות כחברי הנהלת המוסדות [[מרכז לעניני חינוך]], [[מחנה ישראל]], ו[[קה"ת]].
בשנת [[תשנ"ג]] לאחר פטירת ה[[מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] אישר הרבי את מינויו יחד עם שאר חברי המזכירות כחברי הנהלת המוסדות [[מרכז לעניני חינוך]], [[מחנה ישראל]], ו[[קה"ת]].


היה מהמזכירים שבלטו בתמיכתם לפעילות להבאת ופרסום המשיח כולל ההצבעה והאמירה שזהו הרבי. בשנת [[תשנ"ג]] העביר את אישורו של הרבי להדפסת התואר 'מלך המשיח' אחר שמו בספר [[בשורת הגאולה]]{{הערה|כך כותב הרב [[משה אורנשטיין]] בחוברת האמונה השלימה (יצאה לאור ב[[תשנ"ו]]) מפי שלושה מחברי ה[[וועד להפצת שיחות]] ששמעו זאת ממנו בשעתו}}. לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] תמך באמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]]{{הערה|דבריו בכינוס י"א ניסן תשנ"ה.}} אך עם זאת התנגד לכתיבת התואר "שליט"א" על הרבי בדברי דפוס{{הערה|טור שלו בשבועון כפר חב"ד}}.
היה מהמזכירים שבלטו בתמיכתם לפעילות להבאת ופרסום המשיח כולל ההצבעה והאמירה שזהו הרבי. בשנת [[תשנ"ג]] העביר את אישורו של הרבי להדפסת התואר 'מלך המשיח' אחר שמו בספר [[בשורת הגאולה]]{{הערה|כך כותב הרב [[משה אורנשטיין]] בחוברת האמונה השלימה (יצאה לאור ב[[תשנ"ו]]) מפי שלושה מחברי ה[[וועד להפצת שיחות]] ששמעו זאת ממנו בשעתו, וכך סיפר בחקירתו במשפט שהתקיים על [[קה"ת]] בשנת תשע"ו.}}. לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] תמך באמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]]{{הערה|דבריו בכינוס י"א ניסן תשנ"ה.}} אך עם זאת התנגד לכתיבת התואר "שליט"א" על הרבי בדברי דפוס{{הערה|טור שלו בשבועון כפר חב"ד}}.


בשנותיו האחרונות שימש כ[[משפיע]] ב[[בית הכנסת]] "אנשי לובאוויטש קהל חסידים" (מכונה גם "באומגרטין שול") ברחוב קארול בשכונת [[קראון הייטס]].
בשנותיו האחרונות שימש כ[[משפיע]] ב[[בית הכנסת]] "אנשי לובאוויטש קהל חסידים" (מכונה גם "באומגרטין שול") ברחוב קארול בשכונת [[קראון הייטס]].
שורה 43: שורה 43:


בין הספרים שערך והכין לדפוס:
בין הספרים שערך והכין לדפוס:
*[[ספר המנהגים]] חב"ד - יצא לאור בהוצאת [[קה"ת]] בהוראת הרבי. ליקט וערך בשנת [[תשכ"ו]] יחד עם הרב [[מנחם זאב גרינגלס]].
*[[ספר המנהגים]] -מנהגי חב"ד - יצא לאור בהוצאת [[קה"ת]] בהוראת הרבי. ליקט וערך בשנת [[תשכ"ו]] יחד עם הרב [[מנחם זאב גרינגלס]].
*[[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=&pgnum=4&hilite= פתח דבר בהיברו בוקס].}}
*[[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=&pgnum=4&hilite= פתח דבר בהיברו בוקס].}}
*[[כתר שם טוב]]
*[[כתר שם טוב]]
שורה 50: שורה 50:
*[[שלשלת היחס]]
*[[שלשלת היחס]]
*הוספות להערות וציונים ל[[לקוטי תורה]]{{הערה|נדפס במהדורות תשכ"ה ואילך החל מעמוד קמה בחלק ההוספות.}}
*הוספות להערות וציונים ל[[לקוטי תורה]]{{הערה|נדפס במהדורות תשכ"ה ואילך החל מעמוד קמה בחלק ההוספות.}}
*הערות וציונים ל[[סידור עם דא"ח]]{{הערה|1=עם השלמת עריכת ההערות, אמר לו הרבי 'קיבלתי מכתב [[שלמה יוסף זוין|מהרב זוין]] והוא משבח את העבודה שלך ([https://online.fliphtml5.com/thbx/layt/#p=13 שבועון כפר חב"ד גליון 1854 עמוד 10]).}}
*הערות וציונים ל[[סידור עם דא"ח]]{{הערה|1=עם השלמת עריכת ההערות, אמר לו הרבי 'קיבלתי מכתב [[שלמה יוסף זוין|מהרב זוין]] והוא משבח את העבודה שלך ([https://online.fliphtml5.com/thbx/layt/#p=13 שבועון כפר חב"ד גליון 1854 עמוד 10]).}}, רוב ההערות מתאימות לכל סידור, כיוון שהם [בעקר] מנהגי תפלה, מעין תדפיס מספר המנהגים. שאר ההערות הם על מקומות נוספים בהם נדפסו המאמרים, או מאמרים דומים.
*הערות לחלק מ[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספרי השיחות]] וה[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|מאמרים]] של אדמו"ר הריי"צ.
*הערות ל[[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]], בעקר על המבוא, שהוא תולדות [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] בעריכת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]].


זכה שהרבי הגיה הרבה מעבודותיו לפני שראו את אור הדפוס.
זכה שהרבי הגיה הרבה מעבודותיו לפני שראו את אור הדפוס.
שורה 59: שורה 61:
לאורך השנים, שאל עניני תורה רבים אצל הרבי, הן בנודע לדברים שנאמרו בשיחות הקודש, הן בנוגע לדברים שעלו לו תוך כדי לימודו, והן בנוגע לדברים הקשורים בעבודתו בעריכת הוצאות לאור תורניות שונות בהוראת הרבי. התכתבויות אלו נשמרו אצלו בארכיון מיוחד, שהחל לצאת לאור לאחר פטירתו בתוספת הערות והרחבות המסייעים להבנת הנושא הנידון והדברים העולים מהגהות ותשובות הרבי על הגליונות שהכניס.
לאורך השנים, שאל עניני תורה רבים אצל הרבי, הן בנודע לדברים שנאמרו בשיחות הקודש, הן בנוגע לדברים שעלו לו תוך כדי לימודו, והן בנוגע לדברים הקשורים בעבודתו בעריכת הוצאות לאור תורניות שונות בהוראת הרבי. התכתבויות אלו נשמרו אצלו בארכיון מיוחד, שהחל לצאת לאור לאחר פטירתו בתוספת הערות והרחבות המסייעים להבנת הנושא הנידון והדברים העולים מהגהות ותשובות הרבי על הגליונות שהכניס.


לקראת [[ה' טבת]] [[תשפ"ג]] החלה לצאת לאור סדרת הספרים תחת השם 'בחדרי תורתך', כאשר הסדרה המתוכננת אמורה לכלול ארבעה כרכים, שני כרכים על פירוש [[רש"י]] (ח"א - בראשית־שמות, ח"ב - ויקרא־דברים), ושני כרכים נוספים עוסקים בשאר הנושאים{{הערה|שבועון 'כפר חב"ד' גליון 1984 (כ"ג במרחשון תשפ"ג) עמוד 98.}}. נכון לשנת [[תשפ"ד]] יצאו לאור שני הכרכים הראשונים.
לקראת [[ה' טבת]] [[תשפ"ג]] החלה לצאת לאור סדרת הספרים תחת השם 'בחדרי תורתך', כאשר הסדרה המתוכננת אמורה לכלול ארבעה כרכים, שני כרכים על פירוש [[רש"י]] (ח"א - בראשית־שמות, ח"ב - ויקרא־דברים), כרך שלישי בנושאי הלכה ומנהג [עם חלק מעלי ההגהה של ספר המנהגים] וכרך נוסף עוסק בשאר הנושאים. נכון לשנת תשפ"ה יצאו לאור שלושת הכרכים הראשונים.


העורך הראשי של הסדרה הוא הרב [[דוד אולידורט (חדרה)|דוד אולידורט]].
העורך הראשי של הסדרה הוא הרב [[דוד אולידורט (חדרה)|דוד אולידורט]].


==משפחתו==
כמו כן, לאחרי פטירתו החלו להתפרסם יומניו, הן בעיתונים - כפר חב"ד ובית משיח- כמו שהי' גם בחייו (שמפעם לפעם הי' מפרסם בהם), והן בסדרת ספרים בשם המזכיר - בה מודפסים היומנים לפי נושאים, בעריכת הרב [[מנחם מענדל קדם]]<ref>שערך את ספרו של ר' [[זושא פוזנר]] ,,לאו כפשוטו".</ref>.
 
== ביקורת ==
בשנת תשס"ד, התנהל דיון בין העיתונים החב"דיים [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] -שם כתב בנושא בעקר הרב [[יעקב סינגאווי]]- ו[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] -שם כתב בנושא בעקר הרב [[יהושע מונדשיין]]- בנוגע לסידור תהלת ה'. השאלה המרכזית<ref>גם אם זה לא נראה כך בדיון עצמו, כי הרב סינגאווי התעקש לקחתו למקומות אחרים, וגם הרב מונדשיין לא עסק רק בנושא זה, מסתבר -למי שקרא את כל הדיון, וחשב על הטיעונים של כל צד- שזה הוא הנושא המרכזי -אם כי לא היחיד- בדיון.</ref> היתה האם הרבי ערך את סידור תהלת ה', ומחשיב אותו לסידור אדמו"ר הזקן, וסידור תורה אור אינו מתוקן כדבעי, והרבי השתמש בו '''רק''' מכיוון שקיבל אותו מהרבי הריי"צ -טענת הרב סינגאווי; או שהרבי כלל לא ערך את סדור תהלת ה', והוא מחשיב אותו לסתם סידור שמיועד לנשים וילדים ובעה"ב'ים, וסידור תורה אור הוא הסידור היחיד של אדמו"ר הזקן- טענת הרב מונדשיין.
 
השלכתו המעשית [הנפק"מ] של הדיון, היתה האם מותר לשנות בסדור תהלת ה' דברים מהותיים -צורת הדף שיטת ניקוד, ספירת העומר מיד אחרי מעריב, ועוד-, כיוון שאין זה בין כך סידור אדמו"ר הזקן, או שבדיוק להיפך, זה הוא הסידור שעל כל חסיד להתפלל בו, ואין לשנות בו מאומה, וסידור תורה אור הוא מוצג מוזיאוני בלבד.
 
הויכוח העובדתי [מחלוקת במציאות] ביניהם היתה האם הרבי ערך את סידור תהלת ה', ולאחר מכן גם התווכחו מה היתה הסיבה שסידור תהלת ה' לא נדפס במשך ארבעים שנה [תש"ו - תשמ"ז], שרי"ס טען שהי' זה בעקבות הוראה מהרבי, ורי"מ טען שהרבי הורה להדפיס, אך הריל"ג אמר שהוא רוצה להדפיסו כצילום מתרמ"ז, ולא מתש"א [שהי' צילום לא איכותי]. שתי טענותיו של הרב סינגאווי גובו בעדויותיו של הריל"ג.
 
הרי"מ מאוד התעצבן, וכתגובה, פרסם [בצורה עצמאית] שלשה מאמרים רצופי סיפורים עדויות והאשמות בשם "דיוקנו של שקרן", שבהם יצא נגד ריל"ג בצורה מפורשת ביותר. במאמרים הוא טוען כי רוב [אם לא כל] סיפוריו של הריל"ג הינם המצאות באופן מוחלט, מכך שהוא שימש את הרבי משנת תש"ה, עובר דרך הסיפור על סידור תו"א, שמופרך ע"פ עדותו של הרב [[אפרים וולף|אפרים וואלף]], ועד לסיפור שבל' אד"ר תשנ"ב הרבי אמר ,,תהי' רפואה קרובה ברוב שירה וזמרה", וההוראה להדפיס ספרי קה"ת עם התואר [[מלך המשיח]].
 
כמו כן, הרי"מ טוען שכל [[קופת רבינו]] ש,,הוקמה" בחשוון תשנ"ד, הינה מצוצה מהאצבע, וכל הכסף שלה הולך לכיסו האישי של הריל"ג, בין היתר בגלל שנזכרו לעדכן את החסידים על הקמתה רק בתשרי תשנ"ו.
 
הרי"מ טוען שרק בגלל הריל"ג התעכבה הדפסת קבצי התמים בספר, נעלמו אגרות הרבי אל אביו רלוי"צ, סולף שם הספר שלו - מפתח ללקולוי"צ, לא נמסרו מאות מענות ומכתבים לנמענים, ועוד הרבה האשמות חמורות. הרי"מ טען שריל"ג השתלט בכח הזרוע על המזכירות -והרבי כמ"פ רצה להוציאו משם, והחל להסתובב על יד הרבי רק "כשהחל עידן הווידיאו".
 
כיום רוב<ref>ישנם גם, המסתמכים על האמור שם רק לגבי זה שלא ניתן להאמין לריל"ג שאמר שהרבי הורה לכתוב מלך המשיח בכל ספרי קה"ת..</ref> חסידי חב"ד לא מסכימים כלל עם הנכתב בדיוקנו של שקרן, וגדולי האנטים עוסקים בהוצאה לאור של ספרי בחדרי תורתך. רוב הטענות שבמאמרים הללו ניתנות לפריכה מידית על ידי יודעי דבר, והדברים ידועים.
 
== משפחתו ==
* בנו, הרב [[יוסף יצחק גרונר]] - שליח הרבי בצפון ודרום קרוליינה וחבר אגו"ח.
* בנו, הרב [[יוסף יצחק גרונר]] - שליח הרבי בצפון ודרום קרוליינה וחבר אגו"ח.
* בנו, הרב [[מנחם מענדל גרונר|ישראל מנחם מענדל גרונר]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].
* בנו, הרב [[מנחם מענדל גרונר|ישראל מנחם מענדל גרונר]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].

גרסה מ־20:45, 29 בספטמבר 2025

יהודה לייב גרונר
לידה ח' אייר תרצ"א
ניו יורק ארצות הברית
פטירה י"ד ניסן תש"פ
מקום פעילות ניו יורק ארצות הברית
תפקידים נוספים מזכירו של הרבי, חבר מערכת אוצר החסידים.
הרב גרונר נואם בערב לרגל גליון האלף של בית משיח (שבועון)

הרב יהודה לייב גרונר (ח' אייר תרצ"א – י"ד ניסן תש"פ) היה אחד ממזכיריו של הרבי, חבר מערכת אוצר החסידים, וחבר הנהלת קופת רבינו.

תולדות חיים

הרב גרונר במסגרת עבודתו (משמאל לרבי)

הרב יהודה לייב גרונר נולד בח' באייר שנת תרצ"א לר' מרדכי אברהם ישעיה גרונר ומנוחה רחל גרונר. אמו היא מצאצאי אדמו"ר הזקן. למד ב'חדר' של ישיבת תומכי תמימים בניו יורק. בילדותו זכה לקירובים גדולים מאדמו"ר הריי"צ.

בשנת תש"ד חגג הרב גרונר את בר-המצווה שלו, בה השתתף הרבי שאף דיבר במשך כשעה ועשרים דקות[1]. בסיום פנה הרבי אל הרב גרונר ושאלו: "לייבל, האם הבנת את מה שדובר?" הרב גרונר שתק והרבי הגיב: "אל לך להתבייש, גם רבים מן העומדים בצד לא הבינו". בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בניו יורק. הרב גרונר היה מהשלוחים ליסוד ישיבת אחי תמימים שיקגו[2]

בחודש תשרי שנת תש"ט פנה הרבי אל הרב גרונר ושאלו האם הוא מעוניין לעזור לו בזמנו הפנוי. הרב גרונר נענה להצעה ותחילה החל לעסוק בסיוע לרבי בעניינים משרדיים והשתתף בעריכת הספרים שבהוצאת ספרים קה"ת שהייתה באותה תקופה בהנהלת הרבי. עם הזמן הורחבה עבודתו במזכירות הרבי.

הרב גרונר עם הרבי

לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, פנה אליו הרבי ואמר "מעכשיו העבודה תהיה באופן אחר לגמרי". בשעת מעמד קבלת הנשיאות ביקש הרבי מהרב גרונר שיעמוד לידו בזמן ההתוועדות למקרה ויצטרך משהו.

בט"ו אלול תשי"ד התחתן עם מרת יהודית[3], בתו של הרב צמח גורביץ' וזכה שהרבי יסדר עבורו קידושין בחתונתו. לאחר חתונתו המשיך את עבודתו במזכירות. בשנים המאוחרות יותר העברת המכתבים האישיים אל הרבי ומסירת התשובות מהרבי, נעשה על ידי הרב גרונר ועמיתו למזכירות הרב ירחמיאל בנימין קליין.

החל מהאירוע הבריאותי שעבר הרבי בשנת תשל"ח, התרחבה עבודתו, והחל מאז היה למזכיר הקרוב יותר. מסופר כי הרבנית חיה מושקא אמרה לו כי מעתה מוטלת עליו אחריות לדאוג לבריאות הרבי[4].

בעת חלוקת התניא בי"א ניסן תשד"מ חיפש אותו הרבי כשהוא מתבטא עליו "איפה ה'מיין גנרל'" (הגנרל שלי)[5].

הרב גרונר בעבודתו בבית של הרבי בשנת האבילות אחרי הסתלקות הרבנית חיה מושקא

בשנת תשנ"ג לאחר פטירת המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב אישר הרבי את מינויו יחד עם שאר חברי המזכירות כחברי הנהלת המוסדות מרכז לעניני חינוך, מחנה ישראל, וקה"ת.

היה מהמזכירים שבלטו בתמיכתם לפעילות להבאת ופרסום המשיח כולל ההצבעה והאמירה שזהו הרבי. בשנת תשנ"ג העביר את אישורו של הרבי להדפסת התואר 'מלך המשיח' אחר שמו בספר בשורת הגאולה[6]. לאחר ג' תמוז תשנ"ד תמך באמונה בנצחיות חייו של הרבי[7] אך עם זאת התנגד לכתיבת התואר "שליט"א" על הרבי בדברי דפוס[8].

בשנותיו האחרונות שימש כמשפיע בבית הכנסת "אנשי לובאוויטש קהל חסידים" (מכונה גם "באומגרטין שול") ברחוב קארול בשכונת קראון הייטס.

נפטר בערב חג הפסח תש"פ לאחר שחלה בנגיף הקורונה.

הרב גרונר במשרדו כחודשיים לפני פטירתו (י' שבט תש"פ).

עריכה תורנית

לאורך כל שנותיו עסק בעריכה וכתיבה תורנית לצד עבודתו במזכירות הרבי. תחילת הדברים היתה כאשר גדלה המעמסה על שכמו של הרבי, העורך הראשי במערכת אוצר החסידים, והרבי הטיל עליו להשתתף בעריכה. בהמשך השנים, כאשר גברה העבודה במזכירות החליפו אחרים את עבודתו, והחל משנת תשל"ח פסק כמעט כליל מעבודתו זו.

בין הספרים שערך והכין לדפוס:

זכה שהרבי הגיה הרבה מעבודותיו לפני שראו את אור הדפוס.

בנוסף, פירסם באופן קבוע תגובות והתייחסויות למתפרסם בבמות התורניות של חסידי חב"ד, בעיקר בנושאי הלכה ומנהג. כגון בשבועון כפר חב"ד, שבועון בית משיח, קבצי הערות וביאורים, שבועון התקשרות, ועוד.

בחדרי תורתך

לאורך השנים, שאל עניני תורה רבים אצל הרבי, הן בנודע לדברים שנאמרו בשיחות הקודש, הן בנוגע לדברים שעלו לו תוך כדי לימודו, והן בנוגע לדברים הקשורים בעבודתו בעריכת הוצאות לאור תורניות שונות בהוראת הרבי. התכתבויות אלו נשמרו אצלו בארכיון מיוחד, שהחל לצאת לאור לאחר פטירתו בתוספת הערות והרחבות המסייעים להבנת הנושא הנידון והדברים העולים מהגהות ותשובות הרבי על הגליונות שהכניס.

לקראת ה' טבת תשפ"ג החלה לצאת לאור סדרת הספרים תחת השם 'בחדרי תורתך', כאשר הסדרה המתוכננת אמורה לכלול ארבעה כרכים, שני כרכים על פירוש רש"י (ח"א - בראשית־שמות, ח"ב - ויקרא־דברים), כרך שלישי בנושאי הלכה ומנהג [עם חלק מעלי ההגהה של ספר המנהגים] וכרך נוסף עוסק בשאר הנושאים. נכון לשנת תשפ"ה יצאו לאור שלושת הכרכים הראשונים.

העורך הראשי של הסדרה הוא הרב דוד אולידורט.

כמו כן, לאחרי פטירתו החלו להתפרסם יומניו, הן בעיתונים - כפר חב"ד ובית משיח- כמו שהי' גם בחייו (שמפעם לפעם הי' מפרסם בהם), והן בסדרת ספרים בשם המזכיר - בה מודפסים היומנים לפי נושאים, בעריכת הרב מנחם מענדל קדם[13].

ביקורת

בשנת תשס"ד, התנהל דיון בין העיתונים החב"דיים בית משיח -שם כתב בנושא בעקר הרב יעקב סינגאווי- וכפר חב"ד -שם כתב בנושא בעקר הרב יהושע מונדשיין- בנוגע לסידור תהלת ה'. השאלה המרכזית[14] היתה האם הרבי ערך את סידור תהלת ה', ומחשיב אותו לסידור אדמו"ר הזקן, וסידור תורה אור אינו מתוקן כדבעי, והרבי השתמש בו רק מכיוון שקיבל אותו מהרבי הריי"צ -טענת הרב סינגאווי; או שהרבי כלל לא ערך את סדור תהלת ה', והוא מחשיב אותו לסתם סידור שמיועד לנשים וילדים ובעה"ב'ים, וסידור תורה אור הוא הסידור היחיד של אדמו"ר הזקן- טענת הרב מונדשיין.

השלכתו המעשית [הנפק"מ] של הדיון, היתה האם מותר לשנות בסדור תהלת ה' דברים מהותיים -צורת הדף שיטת ניקוד, ספירת העומר מיד אחרי מעריב, ועוד-, כיוון שאין זה בין כך סידור אדמו"ר הזקן, או שבדיוק להיפך, זה הוא הסידור שעל כל חסיד להתפלל בו, ואין לשנות בו מאומה, וסידור תורה אור הוא מוצג מוזיאוני בלבד.

הויכוח העובדתי [מחלוקת במציאות] ביניהם היתה האם הרבי ערך את סידור תהלת ה', ולאחר מכן גם התווכחו מה היתה הסיבה שסידור תהלת ה' לא נדפס במשך ארבעים שנה [תש"ו - תשמ"ז], שרי"ס טען שהי' זה בעקבות הוראה מהרבי, ורי"מ טען שהרבי הורה להדפיס, אך הריל"ג אמר שהוא רוצה להדפיסו כצילום מתרמ"ז, ולא מתש"א [שהי' צילום לא איכותי]. שתי טענותיו של הרב סינגאווי גובו בעדויותיו של הריל"ג.

הרי"מ מאוד התעצבן, וכתגובה, פרסם [בצורה עצמאית] שלשה מאמרים רצופי סיפורים עדויות והאשמות בשם "דיוקנו של שקרן", שבהם יצא נגד ריל"ג בצורה מפורשת ביותר. במאמרים הוא טוען כי רוב [אם לא כל] סיפוריו של הריל"ג הינם המצאות באופן מוחלט, מכך שהוא שימש את הרבי משנת תש"ה, עובר דרך הסיפור על סידור תו"א, שמופרך ע"פ עדותו של הרב אפרים וואלף, ועד לסיפור שבל' אד"ר תשנ"ב הרבי אמר ,,תהי' רפואה קרובה ברוב שירה וזמרה", וההוראה להדפיס ספרי קה"ת עם התואר מלך המשיח.

כמו כן, הרי"מ טוען שכל קופת רבינו ש,,הוקמה" בחשוון תשנ"ד, הינה מצוצה מהאצבע, וכל הכסף שלה הולך לכיסו האישי של הריל"ג, בין היתר בגלל שנזכרו לעדכן את החסידים על הקמתה רק בתשרי תשנ"ו.

הרי"מ טוען שרק בגלל הריל"ג התעכבה הדפסת קבצי התמים בספר, נעלמו אגרות הרבי אל אביו רלוי"צ, סולף שם הספר שלו - מפתח ללקולוי"צ, לא נמסרו מאות מענות ומכתבים לנמענים, ועוד הרבה האשמות חמורות. הרי"מ טען שריל"ג השתלט בכח הזרוע על המזכירות -והרבי כמ"פ רצה להוציאו משם, והחל להסתובב על יד הרבי רק "כשהחל עידן הווידיאו".

כיום רוב[15] חסידי חב"ד לא מסכימים כלל עם הנכתב בדיוקנו של שקרן, וגדולי האנטים עוסקים בהוצאה לאור של ספרי בחדרי תורתך. רוב הטענות שבמאמרים הללו ניתנות לפריכה מידית על ידי יודעי דבר, והדברים ידועים.

משפחתו

לקריאה נוספת

  • סיפורים מחדר הרבי, מנחם זיגלבוים, תשס"ט.
  • זריחת השמש, חלופת מכתבים שנכתבו בידי הרב יהודה לייב גרונר בתקופת קבלת הנשיאות, שבועון כפר חב"ד גליון 1843 עמוד 45
  • המזכיר, שבועון כפר חב"ד גליון 1854 המוקדש כולו לרב גרונר
  • לפני ולפנים בקודש פנימה, גליון 'כי קרוב' 57 פרשת בא תשפ"א עמוד 4
  • סיפורים מגן עדן התחתון, ראיון עם המזכיר הרב גרונר, שבועון בית משיח גליון 1199 עמוד 38, סיפורים מגן עדן העליון, חלק שני של הראיון, גליון 1200 עמוד 16
  • המזכיר, מלכות הכתר סדרה בת 2 ספרים (נכון לשנת תשפ"ה) על הרב גרונר וסיפורים מיומנו האישי.

קישורים חיצוניים

נאמני בית רבינו
מזכירים מאיר ליבר קלר · חיים מרדכי אייזיק חדקוב · יהודה לייב גרונר · ירחמיאל בנימין קליין · חיים יהודה קרינסקי · שלום מנחם מענדל סימפסון · אליהו קווינט · משה לייב רודשטיין · ניסן מינדל
משמשים בקודש שלום בער גנזבורג · מנחם מענדל גאנזבורג · דובער יוניק · חיים ברוך הלברשטם · חס"ד הלברשטאם · יעקב צבי הולצמן · עמרם מלכא · חיים שלמה רייניץ · שלום ישראל חודקוב · מאיר הרליג · חנינא משולם שפרלין · מענדל נוטיק · עזרא ערד · אברהם (אינגי) ביסטריצקי · משה קליין

הערות שוליים

  1. ↑ ראה קובץ ליובאוויטש גליון 2.
  2. ↑ =https://chabad.info/magazine/118843/
  3. ↑ WHY WE VOTE, מגזין COLive גליון 23 אלול ה'תשפ"ד עמוד 9.
  4. ↑ ספר המזכיר חלק ראשון פרק חדרי הלב.
  5. ↑ ע"פ סרט הוידאו.
  6. ↑ כך כותב הרב משה אורנשטיין בחוברת האמונה השלימה (יצאה לאור בתשנ"ו) מפי שלושה מחברי הוועד להפצת שיחות ששמעו זאת ממנו בשעתו, וכך סיפר בחקירתו במשפט שהתקיים על קה"ת בשנת תשע"ו.
  7. ↑ דבריו בכינוס י"א ניסן תשנ"ה.
  8. ↑ טור שלו בשבועון כפר חב"ד
  9. ↑ פתח דבר בהיברו בוקס.
  10. ↑ פתח דבר בהיברו בוקס.
  11. ↑ נדפס במהדורות תשכ"ה ואילך החל מעמוד קמה בחלק ההוספות.
  12. ↑ עם השלמת עריכת ההערות, אמר לו הרבי 'קיבלתי מכתב מהרב זוין והוא משבח את העבודה שלך (שבועון כפר חב"ד גליון 1854 עמוד 10).
  13. ↑ שערך את ספרו של ר' זושא פוזנר ,,לאו כפשוטו".
  14. ↑ גם אם זה לא נראה כך בדיון עצמו, כי הרב סינגאווי התעקש לקחתו למקומות אחרים, וגם הרב מונדשיין לא עסק רק בנושא זה, מסתבר -למי שקרא את כל הדיון, וחשב על הטיעונים של כל צד- שזה הוא הנושא המרכזי -אם כי לא היחיד- בדיון.
  15. ↑ ישנם גם, המסתמכים על האמור שם רק לגבי זה שלא ניתן להאמין לריל"ג שאמר שהרבי הורה לכתוב מלך המשיח בכל ספרי קה"ת..
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=יהודה_לייב_גרונר&oldid=804307"