לדלג לתוכן

ברלין – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
Z770 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
{{שכתוב|}}
{{שכתוב|}}
[[קובץ:נרות חנוכה בשער הניצחון בברלין.jpg|ממוזער]]
[[קובץ:נרות חנוכה בשער הניצחון בברלין.jpg|ממוזער|נרות חנוכה בשער הניצחון בברלין]]
'''ברלין''' (בגרמנית: Berlin) היא העיר הבירה של [[גרמניה]].
'''ברלין''' (בגרמנית: Berlin) היא העיר הבירה של [[גרמניה]].


שורה 7: שורה 7:
=== כ"ק אדמו"ר שליט"א ===
=== כ"ק אדמו"ר שליט"א ===
[[קובץ:הרבי ברלין.jpg|ממוזער|250px|הרבי בברלין, מעט אחרי נישואיו]]
[[קובץ:הרבי ברלין.jpg|ממוזער|250px|הרבי בברלין, מעט אחרי נישואיו]]
הרבי התגורר בברלין בין חורף תרפ"ח לתשרי תרפ"ט, ומאחר חתונתו עד לחורף תרצ"ג  
[[הרבי]] התגורר בברלין בין חורף תרפ"ח לתשרי תרפ"ט, ומאחר חתונתו עד לחורף תרצ"ג.


מתוך הספר אדמור"י חב"ד ויהדות גרמניה:<blockquote>'''ברלין בירת גרמניה סימלה במשך שנים ארוכות את משטר החושך והאימים, כאשר בעת השלטון הנאצי יצאו מכאן הפקודות של "יודען ריין", להכרית זרע ישראל היל"ת.'''
מתוך הספר [[אדמור"י חב"ד ויהדות גרמניה]]:


'''ואולם, ככל מאבקי הקדושה בצד שלעומת זה, תמיד יד הקדושה תהיה על העליונה, ויד החסידים תנצח.'''
{{ציטוט|תוכן=ברלין בירת גרמניה סימלה במשך שנים ארוכות את משטר החושך והאימים, כאשר בעת השלטון הנאצי יצאו מכאן הפקודות של "יודען ריין", להכרית זרע ישראל היל"ת.


'''[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] גם התנבא על נפילת חומת ברלין, החומה המפרידה בין מזרח ברלין למערב ברלין, כחלק מהתמוטטות המשטר הקומוניסטי עליו התנבא [[הרבי]].'''
ואולם, ככל מאבקי הקדושה בצד שלעומת זה, תמיד יד הקדושה תהיה על העליונה, ויד החסידים תנצח.


'''ביחשוון בשנת תהא שנת ניסים, התמוטטה החומה שהפרידה במשך עשרים ושמונה שנים בין שני חלקי העיר ובעצם בין שני חלקיה של המדינה, מה שהביא לאחר מכן לביטול השלטון הקומוניסטי במזרח גרמניה, ואיחוד מזרח גרמניה ומערבה.'''
כ"ק אדמו"ר שליטגם התנבא על נפילת חומת ברלין, החומה המפרידה בין מזרח ברלין למערב ברלין, כחלק מהתמוטטות המשטר הקומוניסטי עליו התנבא הרבי.


'''בליל שמחת-תורה תש"מ, בעת ההקפות במרכז חב"ד העולמי ב-770 שבברוקלין, במחיצת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, פנה הרבי אל הר' פייביל שי' קוגאן, ואמר: "עליך לעשות מברלין 'ליובאוויטש'"!...'''</blockquote>בחלק א' (של הספר) נכתב:<blockquote>'''באותה עת, חורף תרפ"ח, כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו היה ה'מיועד להיות חתנו' של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, אך בבית הריי"צ בריגה לא היו עדיין התנאים המתאימים לקיום הנישואין. הוחלט, איפוא, שהמיועד להיות חתן הרבי ישהה בעיר אחרת. לאחר דיון הוחלט שיעבור לגור בברלין, בירת גרמניה, ולמעשה - בירת התרבות הגויית באותם ימים.'''
בי"א חשוון בשנת תהא שנת ניסים, התמוטטה החומה שהפרידה במשך עשרים ושמונה שנים בין שני חלקי העיר ובעצם בין שני חלקיה של המדינה, מה שהביא לאחר מכן לביטול השלטון הקומוניסטי במזרח גרמניה, ואיחוד מזרח גרמניה ומערבה.
 
בליל שמחת-תורה תש"מ, בעת ההקפות במרכז חב"ד העולמי ב-770 שבברוקלין, במחיצת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, פנה הרבי אל הר' פייביל שי' קוגאן, ואמר: "עליך לעשות מברלין 'ליובאוויטש'"!...}}
 
בחלק א' (של הספר) נכתב:<blockquote>'''באותה עת, חורף תרפ"ח, כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו היה ה'מיועד להיות חתנו' של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, אך בבית הריי"צ בריגה לא היו עדיין התנאים המתאימים לקיום הנישואין. הוחלט, איפוא, שהמיועד להיות חתן הרבי ישהה בעיר אחרת. לאחר דיון הוחלט שיעבור לגור בברלין, בירת גרמניה, ולמעשה - בירת התרבות הגויית באותם ימים.'''


'''בעידוד אדמו"ר הריי"צ סוכם גם על כך שבהיותו בברלין יירשם ללימודים אקדמיים סדירים, במיוחד במדעי הטבע. ההשגחה העליונה הועידה למנהיגו המעותד של דור נבוכי עקבתא דמשיחא, שמבוכתם ותהיותיהם מבוססות, כביכול על המדע המודרני - את תפקיד מורה נבוכי הדור, ולכן כיוונה אותו להצטיידות בידיעות הדרושות.'''
'''בעידוד אדמו"ר הריי"צ סוכם גם על כך שבהיותו בברלין יירשם ללימודים אקדמיים סדירים, במיוחד במדעי הטבע. ההשגחה העליונה הועידה למנהיגו המעותד של דור נבוכי עקבתא דמשיחא, שמבוכתם ותהיותיהם מבוססות, כביכול על המדע המודרני - את תפקיד מורה נבוכי הדור, ולכן כיוונה אותו להצטיידות בידיעות הדרושות.'''
שורה 33: שורה 37:
השליח הראשי הוא הרב [[יהודה טייכטל]].
השליח הראשי הוא הרב [[יהודה טייכטל]].


במקום פועל בית ספר הכולל גן, בית ספר, ותיכון בשם: "מרכז רוהר חב"ד" או "המרכז היהודי הפדגוגי".
במקום פועל בית ספר הכולל גן, תיכון בשם: "מרכז רוהר חב"ד" או "המרכז היהודי הפדגוגי".


וכן [[תומכי תמימים ברלין]] - לעילוי נשמת הרב [[נחום בער פרסמן]] ע"ה - הפועלת משנת [[תשפ"ה]] ל[[חוזרים בתשובה]].
וכן [[תומכי תמימים ברלין]] - לעילוי נשמת הרב [[נחום בער פרסמן]] ע"ה; הישיבה פועלת משנת [[תשפ"ה]].


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
המודיע בכתבה על חב"ד בברלין - https://chabad.info/magazine/536074/ {{חב"ד אינפו}}.
[https://chabad.info/magazine/536074/ 'המודיע' בכתבה מפרגנת על פעילות חב"ד בברלין] {{חב"ד אינפו}}


נחשף ביתו של ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] - https://col.org.il/news/160151 {{חב"ד און ליין}}.
[https://col.org.il/news/160151 מעצמת השליחות בברלין: נחנך בית חב"ד חדש בפרידריכסהיין] {{חב"ד און ליין}}


ראש העיר של ברלין בהדלקת נרות חנוכה: https://col.org.il/news/166945 {{חב"ד און ליין}}.
[https://col.org.il/news/166945 בשידור חי: ראש העיר ברלין בהדלקת החנוכייה המרכזית | צפו] {{חב"ד און ליין}}


== הערות שוליים ==
[[קטגוריה:גרמניה]]
[[קטגוריה:גרמניה]]
<references />
<references />
[[קטגוריה:ערים באירופה]]
[[קטגוריה:ערים באירופה]]
[[קטגוריה:מגורי רבותינו נשיאנו]]

גרסה אחרונה מ־13:53, 3 באוקטובר 2025

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
נרות חנוכה בשער הניצחון בברלין

ברלין (בגרמנית: Berlin) היא העיר הבירה של גרמניה.

רבותינו נשיאנו בברלין[עריכה | עריכת קוד מקור]

כ"ק אדמו"ר שליט"א[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי בברלין, מעט אחרי נישואיו

הרבי התגורר בברלין בין חורף תרפ"ח לתשרי תרפ"ט, ומאחר חתונתו עד לחורף תרצ"ג.

מתוך הספר אדמור"י חב"ד ויהדות גרמניה:

ברלין בירת גרמניה סימלה במשך שנים ארוכות את משטר החושך והאימים, כאשר בעת השלטון הנאצי יצאו מכאן הפקודות של "יודען ריין", להכרית זרע ישראל היל"ת.

ואולם, ככל מאבקי הקדושה בצד שלעומת זה, תמיד יד הקדושה תהיה על העליונה, ויד החסידים תנצח.

כ"ק אדמו"ר שליט"א גם התנבא על נפילת חומת ברלין, החומה המפרידה בין מזרח ברלין למערב ברלין, כחלק מהתמוטטות המשטר הקומוניסטי עליו התנבא הרבי.

בי"א חשוון בשנת תהא שנת ניסים, התמוטטה החומה שהפרידה במשך עשרים ושמונה שנים בין שני חלקי העיר ובעצם בין שני חלקיה של המדינה, מה שהביא לאחר מכן לביטול השלטון הקומוניסטי במזרח גרמניה, ואיחוד מזרח גרמניה ומערבה.

בליל שמחת-תורה תש"מ, בעת ההקפות במרכז חב"ד העולמי ב-770 שבברוקלין, במחיצת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, פנה הרבי אל הר' פייביל שי' קוגאן, ואמר: "עליך לעשות מברלין 'ליובאוויטש'"!...

בחלק א' (של הספר) נכתב:

באותה עת, חורף תרפ"ח, כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו היה ה'מיועד להיות חתנו' של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, אך בבית הריי"צ בריגה לא היו עדיין התנאים המתאימים לקיום הנישואין. הוחלט, איפוא, שהמיועד להיות חתן הרבי ישהה בעיר אחרת. לאחר דיון הוחלט שיעבור לגור בברלין, בירת גרמניה, ולמעשה - בירת התרבות הגויית באותם ימים.

בעידוד אדמו"ר הריי"צ סוכם גם על כך שבהיותו בברלין יירשם ללימודים אקדמיים סדירים, במיוחד במדעי הטבע. ההשגחה העליונה הועידה למנהיגו המעותד של דור נבוכי עקבתא דמשיחא, שמבוכתם ותהיותיהם מבוססות, כביכול על המדע המודרני - את תפקיד מורה נבוכי הדור, ולכן כיוונה אותו להצטיידות בידיעות הדרושות.

כך או כך - כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו נסע לברלין. שם קבע לו את הגבלותיו - להקדיש ללימודי החול זמן מועט שבמועט, כשאת מרבית שעות היממה הוא מקדיש, כדרכו בקודש, לתורה ועבודת ה'.

בחוברת "דרך המלך" מצויין אשר באחד ממכתבי הרבי לאדמו"ר הריי"צ מתאשרת העובדה שהרבי הגיע לברלין בד' טבת.

המכתב הראשון בו הרבי כותב מברלין, הוא מתאריך ד' טבת תרפ"ח, בה מדווח למיועד להיות חמיו מהנעשה בכינוס המועצה המרכזית של אגודת ישראל העולמית שהתכנסה בברלין באותם ימים. כמו כן, ברשימות הרבי מובאת רשימה שנכתבה בתאריך "טבת. פ"ח. ברלין"[1].

כ"ק אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

מתוך המבוא לספר השיחות:

ביום ד', כ' תמוז לוו עם רב את רבינו להנמל. רבינו נאם לפני הנאספים ברכת פרידה ודברי עידוד*77. אח"כ עלה אל הספינה שיצאה מהחוף ביום ה', כ"א תמוז, והגיע לברלין ביום ד', כ"ז תמוז. באותו יום נסעו כ"ק אדמו"ר והרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא לקבל פניו.

ועוד:

במכתב מיום י"א אלול תר"ץ כותב רבינו[2]: "ת"ל נסיעתי על הים, עברה בשלום ובאתי בשלום לברלין כ"ז תמוז העבר, אלא שהייתי חלש בבריאותי ועיף מעמל הדרך, והרופאים פקדו עלי לנסוע לנוח על איזה שבועות, ונסעתי למאריענבאד ושהיתי שם שלשה שבועות רחצתי במעינות הרפואה ונחתי, ות"ל הוטב מצבי ואני מרגיש עצמי יפה". בעת שהותו במאריענבאד ביקרו אצלו האדמו"רים מבעלז, אלכסנדר סאכאטשאוו וגור. ממאמריענבאד נסע רבינו לכמה ימים לברלין [רשימת הדברים שדיבר רבינו בברלין מוצאי ש"ק פ' דברים ליל תשעה באב — נדפסה לקמן ע' 134], כמ"ש במכתב הנ"ל: "ואני עכשיו בברלין בדרך מסעי לביתי לריגא, ואי"ה ביום הראשון [י"ד אלול] הבא אני יוצא לדרכי לביתי לריגא".

פעילות חב"ד במקום[עריכה | עריכת קוד מקור]

השליח הראשי הוא הרב יהודה טייכטל.

במקום פועל בית ספר הכולל גן, תיכון בשם: "מרכז רוהר חב"ד" או "המרכז היהודי הפדגוגי".

וכן תומכי תמימים ברלין - לעילוי נשמת הרב נחום בער פרסמן ע"ה; הישיבה פועלת משנת תשפ"ה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

'המודיע' בכתבה מפרגנת על פעילות חב"ד בברלין

מעצמת השליחות בברלין: נחנך בית חב"ד חדש בפרידריכסהיין

בשידור חי: ראש העיר ברלין בהדלקת החנוכייה המרכזית | צפו

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ^ הרבי בברלין - https://chabadlibrary.org/books/11200004114?mark=%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F.
  2. ^ 78 ) אגרות­ קודש ח"ב ע' רנו. וראה אגרות­ קודש חי"א ע' קמג.