לדלג לתוכן

מופלא הסמוך לאיש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
א.י.ל. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
מ מ. רובין העביר את הדף מופלא סמוך לאיש לשם מופלא הסמוך לאיש בלי להשאיר הפניה
(אין הבדלים)

גרסה מ־15:01, 3 באוקטובר 2025

מופלא הסמוך לאיש הוא ילד או ילדה לפני גיל שהם גדולים, קטן מאז שהוא בן שתיים עשרה ויום אחד עד בן שלוש שערה ויום א', וקטנה מאז שהיא בת אחד עשרה ויום אחד עד בת שתיים עשרה ויום א'. מדאורייתא (מן התורה) הגיל של מופלא הסמוך לאיש הוא אחרי שהקטן נהייה בן שלש ערה יום א', והקטנה בת י"ב יום א' אם לא הביאו עדיין סימני גדלות עד שיבאיאו סימנים.

דיני מופלא וסמוך לאיש

ילד או ילדה שנה לפני גיל החיוב במצוות כל נדר, או שבועה, או הקדש שלהם - חלים, אף על פי שהם עדיין לא בני חיוב במצוות, וזאת רק אם הם יודעים את משמעות עניין הנדר, ואת השלכותיו.

עונת נדרים

ישנם שני דעות מתי הוא עונת נדרים:

א. הגיל לפני בר או בת מצוה.

והטעם לכך היא מפני שני סיבות אפשריים:

1. גיל - לענין נדרים כבר בגיל של שנה לפני בר או בת מצוה יכולים לידור, ורק יש לבדוק שאכן יודעים (כי הדין הוא שאם לא ידעו, אין נדריהם נדר).

2. דעת - לענין נדרים מספיק קצת דעת, ומגיל זה שייך שיהיה להם דעת מספיק לכך.

ב. עונת נדרים היא אחרי בר ובת מצווה אבל לפני שהביאו סימנים. בזה היא החידוש של התורה שנדריהם נדר.

אם כן שנת הי"ב לקטן והי"א לקטנה הוא רק מדרבנן.

בחסידות

במכתב[1] הרבי מבאר למה בגיל מופלא סמוך לאיש חייבים בנדרים:


ידוע דענין הנדרים מחולק משאר הציווים שבתורה, בזה שמתחילים במופלא סמוך לאיש, היינו בן י"ב שנה ולא בי"ג כשאר ציוויי התורה, ולדעת כמה ראשונים זהו מדאורייתא, והמוסר השכל שבזה הוא, שהרי כל ענין הנדרים הם בגדר סייג, וכמרז"ל נדרים סיג לפרישות, היינו שנודר בעצמו כדי שלא יכשל בקיום התומ"צ, ואף שארז"ל ירושלמי נדרים ספ"ט, דייך במה שאסרתו תורה, ובמילא הרי אפשר לומר שאין זה אלא בגדר יוהרא, ולא עוד אלא שגם חשש איסור יש בדבר, משום לא תגרע ולא תוסיף, ולכן באה התורה ומורה באצבע שבהיפך הוא, כי בקיום התומ"צ לבדם, הרי - כמאמר הרמב"ן ר"פ קדושים - אפשר שיהי' נבל ברשות התורה, ומוכרח הדבר שיעשה משמרת למשמרתי, ובאה התורה במצות נדרים לרמז שבאיזה אופן יש לחייב את האדם לכשיהי' בן י"ג שנה למצות, הוא ע"י ההכנה שמוסיף גדר ופרישות על מה שאסרה תורה, וזהו ענין הנדרים שמתחילים בתור הקדמה לקיום התומ"צ.

הטעם לחידוש שקטן יכול לנדור, בא מכח עליון בחינת פלא, כלשון הכתוב "איש כי יפליא". שהוא הצד זה שישראל קדמו לתורה[2].==הערות שוליים==

  1. אג"ק, כרך ד', מכתב א'קטו.
  2. לקו"ש חכ"ח ע' 191 ואילך.