מופלא הסמוך לאיש: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־07:01, 5 באוקטובר 2025

מופלא הסמוך לאיש הוא ילד או ילדה לפני גיל שהם גדולים, קטן מאז שהוא בן שתיים עשרה ויום אחד עד בן שלוש שערה ויום א', וקטנה מאז שהיא בת אחד עשרה ויום אחד עד בת שתיים עשרה ויום א'. מדאורייתא (מן התורה) הגיל של מופלא הסמוך לאיש הוא אחרי שהקטן נהייה בן שלש ערה יום א', והקטנה בת י"ב יום א' אם לא הביאו עדיין סימני גדלות עד שיבאיאו סימנים.

דיני מופלא וסמוך לאיש

ילד או ילדה שנה לפני גיל החיוב במצוות כל נדר, או שבועה, או הקדש שלהם - חלים, אף על פי שהם עדיין לא בני חיוב במצוות, וזאת רק אם הם יודעים את משמעות עניין הנדר, ואת השלכותיו.

עונת נדרים

ישנם שני דעות מתי הוא עונת נדרים:

א. הגיל לפני בר או בת מצוה.

והטעם לכך היא מפני שני סיבות אפשריים:

1. גיל - לענין נדרים כבר בגיל של שנה לפני בר או בת מצוה יכולים לידור, ורק יש לבדוק שאכן יודעים (כי הדין הוא שאם לא ידעו, אין נדריהם נדר).

2. דעת - לענין נדרים מספיק קצת דעת, ומגיל זה שייך שיהיה להם דעת מספיק לכך.

ב. עונת נדרים היא אחרי בר ובת מצווה אבל לפני שהביאו סימנים. בזה היא החידוש של התורה שנדריהם נדר.

אם כן שנת הי"ב לקטן והי"א לקטנה הוא רק מדרבנן.

בחסידות

הטעם לדין מופלא סמוך לאיש

כסייג למצוות

במכתב^[1] הרבי מבאר למה חייבים בנדרים בגיל מופלא סמוך לאיש לפני גיל מצוות^[2].

הרי עניין הנדרים הוא סייג נוסף מעבר למצוות התורה, כמאמר רז"ל "נדרים סייג לפרישות". אף אמרו רז"ל בירושלמי^[3] "דייך במה שאסרה עליך תורה", ולכאורה יש לראות בנדר משום יוהרא ואף חשש איסור בל תוסיף. לכן אומרת התורה ההיפך כי בלי סייגים זה הרי כדברי הרמב"ן ש"אפשר שיהיה נבל ברשות התורה^[4]", ולכן דרושים סייגים וגדרים.

ומצווות הנדרים מהווה הכנה לחייוב במצוות, על ידי הוספת סייגים.

בחינת פלא

הטעם לחידוש שקטן יכול לנדור, בא מכח עליון בחינת פלא, כלשון הכתוב "איש כי יפליא". שהוא הצד זה שישראל קדמו לתורה^[5].

לקריאה נוספת

לקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 191 ואילך
אגרות קודש, כרך ד', מכתב א'קטו

הערות שוליים

↑ אג"ק, כרך ד', מכתב א'קטו.
↑ שלדעת כמה ראשונים זה מדאורייתא
↑ נדרים סוף פרק ט'
↑ ר"פ קדושים
↑ לקו"ש חכ"ח ע' 191 ואילך.

[1] אג"ק, כרך ד', מכתב א'קטו.

[2] שלדעת כמה ראשונים זה מדאורייתא

[3] נדרים סוף פרק ט'

[4] ר"פ קדושים

[5] לקו"ש חכ"ח ע' 191 ואילך.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 ==== כסייג למצוות ====
-במכתב<ref>אג"ק, כרך ד', מכתב א'קטו.</ref> הרבי מבאר למה חייבים בנדרים בגיל מופלא סמוך לאיש לפני [[גיל מצוות]] {{הערה|שלדעת כמה ראשונים זה {{מונחון|מדאורייתא|מהתורה}}}}
+במכתב<ref>אג"ק, כרך ד', מכתב א'קטו.</ref> הרבי מבאר למה חייבים בנדרים בגיל מופלא סמוך לאיש לפני [[גיל מצוות]]{{הערה|שלדעת כמה ראשונים זה {{מונחון|מדאורייתא|מהתורה}}}}.
 הרי עניין הנדרים הוא סייג נוסף מעבר למצוות התורה, כמאמר רז"ל "נדרים סייג לפרישות". אף אמרו רז"ל בירושלמי<ref>נדרים סוף פרק ט'</ref> "דייך במה שאסרה עליך תורה", ולכאורה יש לראות בנדר משום [[גאווה|יוהרא]] ואף חשש [[בל תוסיף|איסור בל תוסיף]]. לכן אומרת ה[[תורה]] ההיפך כי בלי סייגים זה הרי כדברי הרמב"ן ש"אפשר שיהיה נבל ברשות התורה{{הערה|ר"פ קדושים}}", ולכן דרושים סייגים וגדרים.
-ומצווות הנדרים היא הכנה לחייוב במצוות, שעל ידי הוספת סייגים,
+ומצווות הנדרים מהווה הכנה לחייוב במצוות, על ידי הוספת סייגים.
 ==== בחינת פלא ====