![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
שמואל שלמה ליינר: הבדלים בין גרסאות בדף
שלום עליכם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגית: שחזור ידני |
לוח אור זרוע (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
את נשיאותו הנהיג בתקיפות דקדושה. הוא סילק מהחסידות חסידים רבים שאורחות חיים היו מודרניים במקצת, כגון שהיו מגלחים מזקנם או שלא שלחו את בנותיהם ל[[בית יעקב]]. בתרצ"ד עקר בחזרה מורשה לראדזין, וייסד שם את רשת ישיבות 'סוד ישרים', שמרכזה היה בראדזין, ובו שהו שלוש-מאות תלמידים, שהוא דאג להם כאב. | את נשיאותו הנהיג בתקיפות דקדושה. הוא סילק מהחסידות חסידים רבים שאורחות חיים היו מודרניים במקצת, כגון שהיו מגלחים מזקנם או שלא שלחו את בנותיהם ל[[בית יעקב]]. בתרצ"ד עקר בחזרה מורשה לראדזין, וייסד שם את רשת ישיבות 'סוד ישרים', שמרכזה היה בראדזין, ובו שהו שלוש-מאות תלמידים, שהוא דאג להם כאב. | ||
== עם רבותינו נשיאינו == | |||
למרות תקיפותו, הצטיין ב[[אהבת ישראל]] הגדולה שלו. על גדול אהבתו תעיד האפיזודה הבאה: כשאחייניתו, הרבנית [[חיה דבורה גולדשמיד]], בתו של גיסו החסיד ר' [[יחיאל צבי גוראריה]], נישאה לבעלה ה[[משפיע]] הנודע הרב [[נחום גולדשמיד]], חיכו בליל החתונה אלפי חסידי [[חב"ד]] ו[[ראדזין]], ובראשם [[אדמו"ר הריי"צ]], לר' שמואל שלמה שיסיים להאכיל יהודי גלמוד, חולה וחלש שהתארח אצלו. (אמנם באמצע ההמתנה הלך אדמו"ר הריי"צ, וכ'פיצוי' בא ל[[שבע הברכות]] ואף אמר שם את מאמר 'אשר ברא'). | למרות תקיפותו, הצטיין ב[[אהבת ישראל]] הגדולה שלו. על גדול אהבתו תעיד האפיזודה הבאה: כשאחייניתו, הרבנית [[חיה דבורה גולדשמיד]], בתו של גיסו החסיד ר' [[יחיאל צבי גוראריה]], נישאה לבעלה ה[[משפיע]] הנודע הרב [[נחום גולדשמיד]], חיכו בליל החתונה אלפי חסידי [[חב"ד]] ו[[ראדזין]], ובראשם [[אדמו"ר הריי"צ]], לר' שמואל שלמה שיסיים להאכיל יהודי גלמוד, חולה וחלש שהתארח אצלו. (אמנם באמצע ההמתנה הלך אדמו"ר הריי"צ, וכ'פיצוי' בא ל[[שבע הברכות]] ואף אמר שם את מאמר 'אשר ברא'). | ||
רש"ש היה בידידות גדולה עם [[הרבי הריי"צ]] רש"ש היה גם בקי גדול בספרי תורת חב"ד, ודיבר הרבה פעמים עם הרבי הריי"צ בתורת חב"ד{{הערה|מפי ר' זלמן גוראריה.}}. | רש"ש היה בידידות גדולה עם [[הרבי הריי"צ]]. רש"ש היה גם בקי גדול בספרי תורת חב"ד, ודיבר הרבה פעמים עם הרבי הריי"צ בתורת חב"ד{{הערה|מפי ר' [[שניאור זלמן גוראריה]].}}. | ||
== הירצחו == | |||
בפרוץ מלחמת העולם השנייה פיזר את הישיבה ושיכן בבתי' פליטי מלחמה. הוא הסית ודרש מאלפי היהודים לעמוד ולהתקומם מול הנאצים. אנשי היונדארט הלשינו עליו לגרמנים, והם דרשו למוסרו מידיהם. משמשו הנאמן הלך אליהם והציג עצמו כהאדמו"ר מראדזין, והוא נתלה בכיכר השוק. | בפרוץ מלחמת העולם השנייה פיזר את הישיבה ושיכן בבתי' פליטי מלחמה. הוא הסית ודרש מאלפי היהודים לעמוד ולהתקומם מול הנאצים. אנשי היונדארט הלשינו עליו לגרמנים, והם דרשו למוסרו מידיהם. משמשו הנאמן הלך אליהם והציג עצמו כהאדמו"ר מראדזין, והוא נתלה בכיכר השוק. | ||
כעבור שבועיים נודע למרצחים כי רש"ש ממשיך להתקיים, ביום [[כ"ד אייר]] [[תש"ב]] תפסוהו ועצרוהו. ביום השבת ער"ח [[סיוון]] [[תש"ב]], לעיני אלפי יהודים, קרא האדמו"ר [[שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד]]!, ונרצח. | כעבור שבועיים נודע למרצחים כי רש"ש ממשיך להתקיים, ביום [[כ"ד אייר]] [[תש"ב]] תפסוהו ועצרוהו. ביום השבת ער"ח [[סיוון]] [[תש"ב]], לאחר שניסה להלחם עם הנאצים<ref>ראה ספר "אדמו"רים שנספו בשואה" בערכו.</ref>, לעיני אלפי יהודים, קרא האדמו"ר [[שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד]]!, ונרצח. | ||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]]|רשימה=שולשלת אדמו"רי [[ראדזין]]|שנה=[[י"ח בשבט]] [[תרס"ט]] - [[כ"ט באייר]] [[תש"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אברהם יששכר אנגלרד]] מ[[ראדזין]]}} | {{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]]|רשימה=שולשלת אדמו"רי [[ראדזין]]|שנה=[[י"ח בשבט]] [[תרס"ט]] - [[כ"ט באייר]] [[תש"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אברהם יששכר אנגלרד]] מ[[ראדזין]]}} | ||
גרסה מ־12:52, 5 באוקטובר 2025
רבי שמואל שלמה ליינר מרדזין (י"ח בשבט תרס"ט – כ"ט בסיוון תש"ב) היה האדמו"ר החמישי לשושלת חסידות איזביצא ראדזין.
תולדות חיים
נולד לרבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין בעיירה ראדזין בח"י שבט תרס"ט. בצעירותו התחנך אצל ר' דוד טייבלום-ריקער, לימים ר"מ בישיבת תומכי תמימים אטוואצק ואדמו"ר מפילאוו.
מיד עם הסתלקות אביו בחודש שבט תרפ"ט קיבל על עצמו את האדמו"רות, בהוראת דוד זקנו, ר' מרדכי יוסף ליינר, בנו של ה'בית יעקב' מאיז'ביצא.
את נשיאותו הנהיג בתקיפות דקדושה. הוא סילק מהחסידות חסידים רבים שאורחות חיים היו מודרניים במקצת, כגון שהיו מגלחים מזקנם או שלא שלחו את בנותיהם לבית יעקב. בתרצ"ד עקר בחזרה מורשה לראדזין, וייסד שם את רשת ישיבות 'סוד ישרים', שמרכזה היה בראדזין, ובו שהו שלוש-מאות תלמידים, שהוא דאג להם כאב.
עם רבותינו נשיאינו
למרות תקיפותו, הצטיין באהבת ישראל הגדולה שלו. על גדול אהבתו תעיד האפיזודה הבאה: כשאחייניתו, הרבנית חיה דבורה גולדשמיד, בתו של גיסו החסיד ר' יחיאל צבי גוראריה, נישאה לבעלה המשפיע הנודע הרב נחום גולדשמיד, חיכו בליל החתונה אלפי חסידי חב"ד וראדזין, ובראשם אדמו"ר הריי"צ, לר' שמואל שלמה שיסיים להאכיל יהודי גלמוד, חולה וחלש שהתארח אצלו. (אמנם באמצע ההמתנה הלך אדמו"ר הריי"צ, וכ'פיצוי' בא לשבע הברכות ואף אמר שם את מאמר 'אשר ברא').
רש"ש היה בידידות גדולה עם הרבי הריי"צ. רש"ש היה גם בקי גדול בספרי תורת חב"ד, ודיבר הרבה פעמים עם הרבי הריי"צ בתורת חב"ד[1].
הירצחו
בפרוץ מלחמת העולם השנייה פיזר את הישיבה ושיכן בבתי' פליטי מלחמה. הוא הסית ודרש מאלפי היהודים לעמוד ולהתקומם מול הנאצים. אנשי היונדארט הלשינו עליו לגרמנים, והם דרשו למוסרו מידיהם. משמשו הנאמן הלך אליהם והציג עצמו כהאדמו"ר מראדזין, והוא נתלה בכיכר השוק.
כעבור שבועיים נודע למרצחים כי רש"ש ממשיך להתקיים, ביום כ"ד אייר תש"ב תפסוהו ועצרוהו. ביום השבת ער"ח סיוון תש"ב, לאחר שניסה להלחם עם הנאצים[2], לעיני אלפי יהודים, קרא האדמו"ר שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד!, ונרצח.
| הקודם: האדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין |
שולשלת אדמו"רי ראדזין י"ח בשבט תרס"ט - כ"ט באייר תש"ב |
הבא: האדמו"ר רבי אברהם יששכר אנגלרד מראדזין |
הערות שוליים
- ↑ מפי ר' שניאור זלמן גוראריה.
- ↑ ראה ספר "אדמו"רים שנספו בשואה" בערכו.