![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
גשם וחומר – הבדלי גרסאות
מ ספרא רבא העביר את הדף גשמי וחמרי לשם גשם וחומר |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==הרחבה== | ==הרחבה== | ||
מקור הביטוי בתניא (פרק ל"ו), אבל מרבים להשתמש בו הרבי הריי"ץ{{הערה|לדוגמא ד"ה אחרי ה' אלוקיכם תלכו ב' דר"ח אלול תרצ"ז.}} ובעיקר הרבי | מקור הביטוי בתניא (פרק ל"ו), אבל מרבים להשתמש בו הרבי הריי"ץ{{הערה|לדוגמא ד"ה אחרי ה' אלוקיכם תלכו ב' דר"ח אלול תרצ"ז.}} ובעיקר הרבי{{הערה|לדוגמא תורת מנחם תשמ"ב א, בשיחת ו' תשרי (עמ' 54).}}. | ||
ההבדל בין שני המושגים הוא ש"חומרי" הוא גס, עבה ומגושם יותר מאשר "גשמי". | ההבדל בין שני המושגים הוא ש"חומרי" הוא גס, עבה ומגושם יותר מאשר "גשמי". | ||
באחת ההתיחסויות של הרבי הריי"ץ{{הערה|מכתב ללעזראוויטש, ד' כסלו תש"ב. נדפס באג"ק אדמו"ר הריי"ץ ח"ו עמ' קיב, והובא ב"היום יום" (בשני מקומות: כ"ט תשרי, וי"ג חשון).}} נמצאת הגדרה מדוייקת: '''חומרי''' - שאפשר לקחת אותו ביד ולמשש אותו ביד, '''גשמי''' - שבמישוש אי אפשר לחוש אותו, אבל אפשר בחוש הטעם או הריח. | באחת ההתיחסויות של הרבי הריי"ץ{{הערה|מכתב ללעזראוויטש, ד' כסלו תש"ב. נדפס באג"ק אדמו"ר הריי"ץ ח"ו עמ' קיב, והובא ב"היום יום" (בשני מקומות: כ"ט תשרי, וי"ג חשון).}} נמצאת הגדרה מדוייקת: '''חומרי''' - שאפשר לקחת אותו ביד ולמשש אותו ביד, '''גשמי''' - שבמישוש אי אפשר לחוש אותו, אבל אפשר בחוש הטעם או הריח. | ||
הרבי ב[[דבר מלכות בראשית]] מבאר כי גשמי זה החלק שאפשר לזכך, לעומת החומרי. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־10:53, 21 באוקטובר 2025
גשמי וחמרי הינן שתי דרגות בגשמיות העולם הזה, עד כמה הוא מגושם.
הרחבה
מקור הביטוי בתניא (פרק ל"ו), אבל מרבים להשתמש בו הרבי הריי"ץ[1] ובעיקר הרבי[2].
ההבדל בין שני המושגים הוא ש"חומרי" הוא גס, עבה ומגושם יותר מאשר "גשמי".
באחת ההתיחסויות של הרבי הריי"ץ[3] נמצאת הגדרה מדוייקת: חומרי - שאפשר לקחת אותו ביד ולמשש אותו ביד, גשמי - שבמישוש אי אפשר לחוש אותו, אבל אפשר בחוש הטעם או הריח.
הרבי בדבר מלכות בראשית מבאר כי גשמי זה החלק שאפשר לזכך, לעומת החומרי.