![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
גשם וחומר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | ''' גשם וחומר''' הינן שני דרגות ותארים המבטאים את [[גשמיות]] וגסות ה[[עולם הזה]]. | ||
== | ==התארים והחילוק בניהם== | ||
מקור | מקור ביטויים אלו הינו ב[[תניא]] (פרק ל"ו), והרבה להשתמש בו [[הרבי הריי"ץ]]{{הערה|ראו לדוגמא ד"ה אחרי ה' אלוקיכם תלכו ב' דר"ח [[אלול]] [[תרצ"ז]].}} ובעיקר [[הרבי נשיא דורינו]]{{הערה|ראו לדוגמא תורת מנחם תשמ"ב א, בשיחת ו' תשרי (עמ' 54).}}. | ||
ההבדל בין שני המושגים הוא | ההבדל בין שני המושגים הוא שהתואר "חומרי" (המוסב על העוה"ז, משורש חומר) הוא גס, עבה ומגושם יותר מאשר "גשמי" (גשם){{מקור}}. | ||
באחת ההתיחסויות של הרבי הריי"ץ{{הערה|מכתב ללעזראוויטש, ד' כסלו תש"ב. נדפס באג"ק אדמו"ר הריי"ץ ח"ו עמ' קיב, והובא ב"היום יום" (בשני מקומות: כ"ט תשרי, | באחת ההתיחסויות של הרבי הריי"ץ{{הערה|מכתב ללעזראוויטש, [[ד' כסלו]] [[תש"ב]]. נדפס באג"ק אדמו"ר הריי"ץ ח"ו עמ' קיב, והובא ב"היום יום" (בשני מקומות: [[כ"ט תשרי]], ו[[י"ג חשון]]).}}מוגדר החילוק במילים אחרות: '''חומרי''' - דבר שאפשר לקחתו ו[[מישוש|למששו]] בידיים, '''גשמי''' - דבר הנתפס בחושים גשמיים אך נעלים יותר, כגון [[טעם]] או [[ריח]], אך לא במישוש. | ||
הרבי ב[[דבר מלכות בראשית]] מבאר כי | הרבי ב[[דבר מלכות בראשית]] מבאר כי "גשם" הוא החלק שאפשר לזכך ול[[עבודת הבירורים|ברר]], לעומת החומר - [[ג' קליפות הטמאות]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־11:04, 21 באוקטובר 2025
גשם וחומר הינן שני דרגות ותארים המבטאים את גשמיות וגסות העולם הזה.
התארים והחילוק בניהם
מקור ביטויים אלו הינו בתניא (פרק ל"ו), והרבה להשתמש בו הרבי הריי"ץ[1] ובעיקר הרבי נשיא דורינו[2].
ההבדל בין שני המושגים הוא שהתואר "חומרי" (המוסב על העוה"ז, משורש חומר) הוא גס, עבה ומגושם יותר מאשר "גשמי" (גשם)[דרוש מקור].
באחת ההתיחסויות של הרבי הריי"ץ[3]מוגדר החילוק במילים אחרות: חומרי - דבר שאפשר לקחתו ולמששו בידיים, גשמי - דבר הנתפס בחושים גשמיים אך נעלים יותר, כגון טעם או ריח, אך לא במישוש.
הרבי בדבר מלכות בראשית מבאר כי "גשם" הוא החלק שאפשר לזכך ולברר, לעומת החומר - ג' קליפות הטמאות.