לדלג לתוכן

חמישים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
{{מספר
{{מספר
| שם = מספר חמישים
| תמונה = מספר 50.png
| תמונה = [[קובץ:מספר 50.png|150px]]
}}
}}


שורה 9: שורה 8:


=== גמטריא ===
=== גמטריא ===
* "ים" - ב[[גימטריא]] חמישים, המורה על [[חמשים שערי בינה]], כי [[ספירת הבינה|בינה]] עם ענינה ים.
* "ים" - ב[[גימטריא]] חמישים, המורה על [[חמשים שערי בינה]], כי [[ספירת הבינה|בינה]] עם ענינה ים.
* "כל" מהפסוק{{הערה|תהלים קמה, יג.}} "מלכותך מלכות '''כל''' עולמים" - ב[[גימטריא]] חמישים, המורה על [[נ' אלפים יובלות]].
* "כל" מהפסוק{{הערה|תהלים קמה, יג.}} "מלכותך מלכות '''כל''' עולמים" - ב[[גימטריא]] חמישים, המורה על [[נ' אלפים יובלות]].


== חמישים בתורה ==
== חמישים בתורה ==
* חמישים מכות ל[[מצרים|מצריים]] ב[[קריעת ים סוף|ים סוף]]{{הערה|לרבי יוסי הגלילי, "מנין אתה אומר שלקו המצרים במצרים עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות, במצרים מה הוא אומר, ויאמרו החרטומים אל פרעה ''אצבע'' אלקים היא, ועל הים מה הוא אומר, וירא ישראל את ''היד'' הגדולה אשר עשה ה' במצרים . . כמה לקו באצבע עשר מכות, אמור מעתה במצרים לקו עשר מכות ועל הים לקו חמישים מכות.}}.
* חמישים מכות ל[[מצרים|מצריים]] ב[[קריעת ים סוף|ים סוף]]{{הערה|לרבי יוסי הגלילי, "מנין אתה אומר שלקו המצרים במצרים עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות, במצרים מה הוא אומר, ויאמרו החרטומים אל פרעה ''אצבע'' אלקים היא, ועל הים מה הוא אומר, וירא ישראל את ''היד'' הגדולה אשר עשה ה' במצרים . . כמה לקו באצבע עשר מכות, אמור מעתה במצרים לקו עשר מכות ועל הים לקו חמישים מכות.}}.
* חמישים אמה, רוחב [[תיבת נח]].
* חמישים אמה, רוחב [[תיבת נח]].
שורה 32: שורה 29:


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מספרים]]

גרסה אחרונה מ־06:21, 26 באוקטובר 2025

מספר חמישים
אחדות ועשרות
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16 17 18 19
20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
40 49 50 60 68 70 72 75 80 84 90
מאות ואלפים
100 101 200 216 300 400 500 600
700 770 800 900 1000 600,000

חמישים מורה על הגילוי הכי גדול שיהיה לעתיד לבא "נ' פלאות[1]" - גילוי עצמות ומהות א"ס ב"ה - גילוי שער הנו"ן מה חמשים שערי בינה[2].

חמישים שנה נקראים עולם. מהזמן שלאחר הכניסה כיבוש וחלוקת ארץ ישראל עד סוף זמן בית המקדש הראשון וכמו כל לעתיד לבוא קיימו מצות היובל, שלאחר מחזור של שבע פעמים שמיטה היה יובל.

גמטריא[עריכה | עריכת קוד מקור]

חמישים בתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אצל הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"ץ סיפר[8] אודות הצמח צדק שביום ראשון דחג השבועות הי' אצלו "אַ נגלה טיש".

– הסדר היה שהרבנים ומורי הוראה שלא היו יכולים להשאיר את קהילותיהם לחג הפסח או לחג הסוכות, בגלל ריבוי השאלות כו', היו רגילים לבוא לליובאוויטש לחג השבועות. בעת הסעודה החלבית היו הרבנים מציעים בפני הצמח צדק שאלותיהם בעניני הלכה, ובמשך חמישים רגעים היה הצמח צדק משיב על כל שאלותיהם.

הערות שוליים

  1. "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" מיכה ז, טו.
  2. שיחת ש"פ שמות, ה'תשט"ז, תו"מ ע' 15. ועוד.
  3. תהלים קמה, יג.
  4. לרבי יוסי הגלילי, "מנין אתה אומר שלקו המצרים במצרים עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות, במצרים מה הוא אומר, ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלקים היא, ועל הים מה הוא אומר, וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים . . כמה לקו באצבע עשר מכות, אמור מעתה במצרים לקו עשר מכות ועל הים לקו חמישים מכות.
  5. יתרו יח, כא-כה.
  6. מכילתא בשליח יג, טו. נתבאר בשיחת ש"פ תזריע, ה'תשכ"ה, תו"מ ע' 241.
  7. אבות פ"ה מכ"ב (ויש גירסא אחרת (בן חמישים לשיבה) ראה תקו"ז תכ"א (נו, א). מאורי אור מערכת ז אות לד.
  8. סה"ש תרצ"ו ע' 137 ואילך. אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ו ס"ע קעא ואילך.