ישראל ליפשיץ – הבדלי גרסאות

גרסה מ־04:07, 9 בנובמבר 2025

ערך זה עוסק במחבר הספר "תפארת ישראל". אם התכוונתם לראש ישיבה ברוסיה, ראו ישראל לייב ליפשיץ.

רבי ישראל ליפשיץ (תקמ"ב - ג' תשרי תרכ"א) היה רב גרמני, ומחבר הספר "תפארת ישראל" על המשניות.

נולד לר' גדליה ליפשיץ בשנת תקמ"ב. שימש ברבנות בערים וורונקי, בדסאו, בחוזדייש ובדנציג שבגרמניה. נפטר בצום גדליה תרכ"א במהלך התפילה בבית הכנסת.

הרב ליפשיץ כתב את הפירוש "תפארת ישראל" על המשנה. בסוף כל פרק במשנה הוא כתב סיכומים של דיני ההלכות הנלמדים מהפרק. הספר הודפס על ידי בנו ר' ברוך יצחק ליפשיץ. סביב דרשתו "אור החיים" המופיעה בספר נסב פולמוס נרחב, מאחר שנטען^{[דרושה הבהרה]} כי עירב בה השקפות שאינם קבילים ביהדות, ואף רבי אלעזר הכהן מפולטוסק ביקש מבנו שישמיט את הדרשה הזאת מהספר.

יחס הרבי

הרבי כתב אודות מאמרו של הרב ליפשיץ "אור החיים": "שכוונתו היתה רצויה לקרב אלו הנמשכים אחרי המדע, שלא יתרחקו מדת ואמונת ישראל"^[1].

ב"רשימות" הרבי מציין לספרו פעמים רבות, בעיקר בחיבור "רשימת המנורה".

בשנת תשכ"ו נכנס הרב אשר ששונקין ליחידות אצל הרבי, במהלכה הוא הציג בפני הרבי קושיא על פירושו של ה"תפארת ישראל", ואמר שאם הרבי אינו מסתכל ב"תפארת ישראל" הוא יקריא בפני הרבי את דבריו מהספר. הרבי נטל את הספר ועיין בקושיא, ולאחר מכן אמר ש"בעבר היו חסידים שלא עיינו ב'תפארת ישראל'" ושאל את ר' אשר האם הוא מעיין בספר בציינו ש"אני מסתכל בו כי הוא פירוש טוב ונוח". ר' אשר השיב שאם הרבי מעיין בספר, אז גם הוא יעיין בו^[2].

הערות שוליים

^ אגרות קודש, כרך ט"ו, אגרת ה'תמט.
^ מתוך רשימה פרטית של א' מהתמימים מחורף תשכ"ו, פורסם בהתקשרות (גיליון), גיליון א'תמ"ד, עמ' 10.

[1] אגרות קודש, כרך ט"ו, אגרת ה'תמט.

[2] מתוך רשימה פרטית של א' מהתמימים מחורף תשכ"ו, פורסם בהתקשרות (גיליון), גיליון א'תמ"ד, עמ' 10.

[1]

[2]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 ==יחס הרבי==
 [[הרבי]] כתב אודות מאמרו של הרב ליפשיץ "אור החיים": "שכוונתו היתה רצויה לקרב אלו הנמשכים אחרי המדע, שלא יתרחקו מדת ואמונת ישראל"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5449.htm?q=תפארת%20ישראל אגרות קודש, כרך ט"ו, אגרת ה'תמט].}}.
+ב"רשימות" הרבי מציין לספרו פעמים רבות, בעיקר בחיבור "רשימת המנורה".
 בשנת [[תשכ"ו]] נכנס הרב [[אשר ששונקין]] ל[[יחידות]] אצל הרבי, במהלכה הוא הציג בפני הרבי קושיא על פירושו של ה"תפארת ישראל", ואמר שאם הרבי אינו מסתכל ב"תפארת ישראל" הוא יקריא בפני הרבי את דבריו מהספר. הרבי נטל את הספר ועיין בקושיא, ולאחר מכן אמר ש"בעבר היו חסידים שלא עיינו ב'תפארת ישראל'" ושאל את ר' אשר האם הוא מעיין בספר בציינו ש"אני מסתכל בו כי הוא פירוש טוב ונוח". ר' אשר השיב שאם הרבי מעיין בספר, אז גם הוא יעיין בו{{הערה|מתוך רשימה פרטית של א' מהתמימים מחורף תשכ"ו, פורסם ב[[התקשרות (גיליון)]], גיליון א'תמ"ד, עמ' 10.}}.