![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
פתחיה ליפסקר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בשנת [[תשכ"ט]] [[שידוך|השתדך]] עם רעייתו מרת טובה בת הרב [[שלום דובער סלווין]]. | בשנת [[תשכ"ט]] [[שידוך|השתדך]] עם רעייתו מרת טובה בת הרב [[שלום דובער סלווין]]. | ||
עם הקמתה של [[נחלת הר חב"ד]] כעודו בחור קודם חתונתו הוא קיבל את התפקיד על פי הוראת [[הרבי]] לקבל את פניהם של | עם הקמתה של [[נחלת הר חב"ד]] כעודו בחור קודם חתונתו הוא קיבל את התפקיד על פי הוראת [[הרבי]] לקבל את פניהם של היהודים העולים מגרוזיה לארץ ולדאוג לסייע לצרכיהם, עם עוד תשעה אנשים שביניהם [[הרב ירוסלבסקי]], פתחיה היה כל יום נוסע לשדה תעופה לקבל את היהודים מגרוזיה וליישיב אותם [[נחלת הר חב"ד]] בהמשך הגיעו התשעה הנוספים. בשנים הראשונות לקיומה של הקהילה, ניהל את סניף [[צעירי אגודת חב"ד]] המקומי, עד להגעתו של הרב [[ליפא קורצווייל]] שמילא את מקומו. | ||
בשנים הראשונות לקיומה של הקהילה, ניהל את סניף [[צעירי אגודת חב"ד]] המקומי, עד להגעתו של הרב [[ליפא קורצווייל]] שמילא את מקומו. | |||
במשך שנים ארוכות ניהל לפרנסתו עסקי ביטוח וחנות בגדים מצליחה בשכונה, ובמקביל עסק בחסד וניהל קרן [[גמ"ח]]. | במשך שנים ארוכות ניהל לפרנסתו עסקי ביטוח וחנות בגדים מצליחה בשכונה, ובמקביל עסק בחסד וניהל קרן [[גמ"ח]]. | ||
גרסה אחרונה מ־14:16, 17 בנובמבר 2025
הרב פתחיה ליפסקר (יליד שנת תש"ח) הוא מעסקני שכונת נחלת הר חב"ד בקרית מלאכי, ראשון המתיישבים החב"דיים בשכונה, איש חינוך ואיש חסד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בה' טבת תש"ח במחנה עקורים בשוואביש האל, גרמניה, לאביו הרב אריה זאב ליפסקר ולאמו מרת מלכה כבן העשירי במשפחה, ונקרא על שם דוד אמו, הרב פתחיה מנקין. בהיותו כבן שנה - על פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו תש"ט עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר בשיכון חב"ד המתהווה בלוד והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.
בשנת תשכ"ו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770, במסגרת שנת ה'קבוצה', ובשנת תשכ"ז נמנה על התלמידים השלוחים שנשלחו על ידי הרבי לחזק את ישיבת תורת אמת ירושלים, במהלך מלחמת ששת הימים שפרצה זמן קצר לאחר הגעתם, הקדיש את עיתותיו לזיכוי החיילים בהנחת תפילין בהתאם להוראת הרבי, ואף זכה להיות השליח להניח תפילין עם ראש הממשלה, דוד בן גוריון, דבר שגרם לקידוש השם גדול.
בשנת תשכ"ט השתדך עם רעייתו מרת טובה בת הרב שלום דובער סלווין.
עם הקמתה של נחלת הר חב"ד כעודו בחור קודם חתונתו הוא קיבל את התפקיד על פי הוראת הרבי לקבל את פניהם של היהודים העולים מגרוזיה לארץ ולדאוג לסייע לצרכיהם, עם עוד תשעה אנשים שביניהם הרב ירוסלבסקי, פתחיה היה כל יום נוסע לשדה תעופה לקבל את היהודים מגרוזיה וליישיב אותם נחלת הר חב"ד בהמשך הגיעו התשעה הנוספים. בשנים הראשונות לקיומה של הקהילה, ניהל את סניף צעירי אגודת חב"ד המקומי, עד להגעתו של הרב ליפא קורצווייל שמילא את מקומו.
במשך שנים ארוכות ניהל לפרנסתו עסקי ביטוח וחנות בגדים מצליחה בשכונה, ובמקביל עסק בחסד וניהל קרן גמ"ח.
שנים ארוכות שימש בצוות החינוכי בסניף בית הספר למלאכה המקומי.
עם ההתפרצות של נגיף הקורונה, החל לעסוק באיסוף תרומות וסיוע מאסיבי לבעלי משפחות ואנשי עסקים שהתמוטטו כלכלית בעקבות פיטורין ואובדן מקור פרנסה, ולצד זאת החל להגיש סיוע בתחומי ייעוץ שונים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו מרים, רעיית הרב ישראל יצחק הלפרין, כפר חב"ד
- בנו הרב אברהם לויק ליפסקר, רעייתו זהבה גולדה, ביתר
- בנו הרב יוסף יצחק ליפסקר, רעייתו דבורה לאה, נחלת הר חב"ד
- בתו אביגיל, רעיית הרב צבי סלונים - שלוחי הרבי במצפה רמון
- בתו נחמה דינה, רעיית הרב שלמה סלמון - שלוחי חב"ד בעיר קרמנצ'וג
- בנו הרב אריה זאב ליפסקר, רעייתו שני, תל אביב
- בנו הרב מנחם מענדל ליפסקר, רעייתו מלכה, שיכון חב"ד לוד
- בנו הרב שמואל ליפסקר, רעייתו שרה נחמה, נחלת הר חב"ד
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פתחיה, פותח כיס ולב, שבועון בית משיח י"א כסלו תשפ"א עמוד 16
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נחלה מהרבי
- סבא פתחיה, תגית עם חידונים וסרטונים שמפיק עבור ילדים
- ההוראה שקיבלתי מהרבנית
