פרק שירה

בְּרַיְיתַּא דְפֶּרֶק שִׁירַהּ (מכונה ונקרא גם בכתבי הראשונים והאחרונים בשמות הבאים; פִּרְקֵי שִׁירַה, פֶּרֶק שִׁירָה, או שִׁירַתּ הַבְּרִיאַה) היא חיבור קצר (ברייתא) המסוגנן בלשון חז"ל. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח הקב"ה. מרבית הקטעים הם פסוקים הלקוחים מהתנ"ך, חלקם הגדול מספר תהלים.

יש במסורת היהודית שייחסו חיבור זה לדוד המלך (כמשתמע מפתיחת החיבור), וכך כתב גם המבי"ט, ויש המוסיפים גם את שלמה המלך שחיברו עם אביו במשותף.

תוכנו של המדרש, המייחס פרסוניפיקציה (האנשה) קיצונית לכל דבר בבריאה, דבר הנראה לכאורה זר ליהדות, עורר עליו במהלך הדורות ביקורות חריפות, ואף טענות לזיוף. כתגובה, נתחברו למדרש פירושים והסברים שונים, על דרך הקבלה, הפילוסופיה, הדרשנות, ועוד.

מעניינת התייחסותו המחודשת של הריטב"א ליצירת ברייתא דפרק שירה אשר בו כל בריאה משבחת לאל באמירת פסוק השייך לה בטענתו שאין הכוונה שמשוררים ממש אלא הסברא נותנת שאילו היו יכולים לדבר היו משוררים כן. וכפי שכותב חידושי עין יעקב להרב יעקב אבן חביב למסכת עבודה זרה שמביא בשם הריטב"א וזו לשונו; ששירה זו ההיגיון נותן שאילו הייתה לחיה יכולת דיבור הייתה אומרת כך:: "פרק שירה שהעופות והחיות מקלסין, לאו שהם אומרים כלום, אלא סברא היא שאם היה להם פה לדבר יש להם לומר כך וכך".

מבנה

• קטעי פתיחה - ארבעה קטעים המנוסחים כברייתות העוסקות בשירה.
• חמשה פרקי שירה - חמישה פרקים בהם מתוארת השירה של כל בריה.
• קטע סגירה - קטע המנוסח כברייתא על ר' יהושע בן קרחה.

בחסידות חב"ד

בלקוטי תורה מצטט אדמו"ר הזקן מפרק שירה על אווז הבר ומבאר: "מה שאמרו בפרק שירה, אווז הבר המשוטטת במדבר כשרואה את ישראל עוסקים בתורה אומרת שיר, קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פָּנוּ דֶּרֶךְ הוי'ה יַשְׁרוּ בַּעֲרָבָה מְסִלָּה לֶאֱ-לֹהֵינוּ. פירוש, קול - היינו המשכה 'הקל קול יעקב', שנמשך בבחינת מדבר ושממה הוא העולם הזה, פנו דרך הוי'ה - להיות בו המשכת דרך הוי'ה":

הצמח צדק ביהל אור פירוש על תהילים מזכיר את פרק שירה וזו לשונו; מקולות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום ה' - זה הפסוק הוא שיר של ימים בפרק שירה שלו:

גם בדבר מלכות משפטים. מציין הרבי גם לפרק שירה בהמשך לפסוק שמביא וזו לשונו: עַֽל־כׇּל־דְּבַר־פֶּ֡שַׁע עַל־שׁ֡וֹר עַל־חֲ֠מ֠וֹר עַל־שֶׂ֨ה עַל־שַׂלְמָ֜ה עַל־כׇּל־אֲבֵדָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יֹאמַר֙ כִּי־ה֣וּא זֶ֔ה עַ֚ד הָֽאֱלֹהִ֔ים יָבֹ֖א דְּבַר־שְׁנֵיהֶ֑ם אֲשֶׁ֤ר יַרְשִׁיעֻן֙ אֱלֹהִ֔ים יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנַ֖יִם לְרֵעֵֽהוּ.

"ולהעיר, שפסוק זה הוא השירה דזאב טורף, שרומז על השירה שמצד ביטול והפיכת הענינים הבלתי-רצויים על ידי זאב טורף דקדושה":

מהתייחסות רבותינו נשיאנו לפרק שירה נראה שלא חששו לטענות עליו.

הערות שוליים

  ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.