לדלג לתוכן

ברכה אחרונה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ. רובין (שיחה | תרומות)
מ. רובין (שיחה | תרומות)
 
שורה 24: שורה 24:
*תורת מנחם התוועדויות, [https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1305/rJvC13052842.pdf סעיף ע']
*תורת מנחם התוועדויות, [https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1305/rJvC13052842.pdf סעיף ע']


{{מצוות}}
{{ברכת המזון}}
[[קטגוריה:ברכות]]
[[קטגוריה:ברכות]]
[[קטגוריה:אכילה ושתיה]]
[[קטגוריה:אכילה ושתיה]]

גרסה אחרונה מ־22:20, 6 בדצמבר 2025

הרבי מברך ברכה אחרונה בסוף ההתוועדות

ברכה אחרונה היא כינוי לאחת משלוש הברכות שתיקנו חז"ל לברך לאחר אכילה או שתייה.

סוגים של ברכה אחרונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קיימים שלושה סוגי ברכות אחרונות:

ברכת מעין שלוש[עריכה | עריכת קוד מקור]

על אף שאדמו"ר הזקן אינו מזכיר בשולחן ערוך את הדיעות שברכת מעין שלוש היא מהתורה, ישנה דיעה כזו, ולכן חמורה ברכה זו.

להזכיר לאחרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהגו של רבי משה איסרליש, הרמ"א, היה ללכת ביום הפורים לכל בתי העיר ולעורר ולהכיר אודות הברכה האחרונה.

הרבי למד מאנקדוטה זו שיש להזכיר לסועדים בסיומם של מסיבות חגיגיות והתוועדויות לברך ברכה אחרונה.

הרבי הוסיף שדבר זה הוא קל וחומר: אם בזמנו של הרמ"א, שהמצב הכללי של שמירת המצוות בין היהודים היה חזק יותר, ובפרט בעיר קראקא בה התגורר הרמ"א שהייתה עיר מלאה בתלמידי חכמים, ובכל זאת הוא ראה צורך להזכיר לבני עירו לברך ברכה אחרונה, והסתובב לצורך כך בכל רחבי העיר, על אחת כמה וכמה שבדורנו יש צורך לעורר ולהזכיר על כך.

ואכן כך הרבי נוהג בסיום כל התוועדות להזכיר על דבר אמירת ברכה אחרונה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]