![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
פורטל:נשיאי חב"ד/אדמו"ר הזקן/ספרי אדמו"ר הזקן: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה תגית: עריכת קוד מקור 2017 |
מאין תקציר עריכה תגית: עריכת קוד מקור 2017 |
||
| שורה 71: | שורה 71: | ||
| שם5 = תניא | | שם5 = תניא | ||
| תוכן5 | | תוכן5 = | ||
בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד [[אדמו"ר הזקן]] את שיטת [[חסידות חב"ד]], הדורשת [[עבודת השם]] בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. | בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד [[אדמו"ר הזקן]] את שיטת [[חסידות חב"ד]], הדורשת [[עבודת השם]] בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. | ||
| שורה 94: | שורה 92: | ||
(בדומה לכך, שלל הרבי על הסף הדפסת ספר התניא לילדים שיצורפו אליו ציורים. | (בדומה לכך, שלל הרבי על הסף הדפסת ספר התניא לילדים שיצורפו אליו ציורים. | ||
== | | שם6 = ביאורי הזהר | ||
| תוכן6 = הספר '''ביאורי הזהר''' הוא ספר ממאמרי [[אדמו"ר הזקן]] על ספר ה[[זוהר]] שנאמרו לפני בניו, ונכתבו על ידי בנו [[אדמו"ר האמצעי]] (על פי בקשת אביו שיעלה דרשות אלו על הכתב, "כי ידע בנפשו שלא יטה מכוונתו הטובה קולע אל השערה ולא יחטא"). זו הסיבה שלפעמים מיוחס הספר לאדמו"ר הזקן, ולפעמים לאדמו"ר האמצעי. | |||
==הוצאות הספר== | |||
הספר הודפס לראשונה על ידי אדמו"ר האמצעי, בשנת [[תקע"ו]] ב[[קפוסט]]. בשנת [[תרכ"א]] הודפס הספר בשנית עם הוספות בעיר [[לבוב]]. | |||
בשנת [[תשט"ז]] הודפס הספר במהדורה מחודשת עם הוספות: קיצורים מאת [[אדמו"ר הריי"צ]], מפתח ביאורים, הערות וציונים, פקסמיליות שונות. מהדורה זו נערכה בידי [[הרבי]]. | |||
. | |||
הספר | בשנת [[תשע"ה]] הודפס הספר בהוצאה חדשה ומתוקנת, באותיות מרובעות ובהגהה מדוקדקת, ובתוספת מראי מקומות. | ||
עוד נוספו במהדורה זו: קיצורים שערך [[אדמו"ר הריי"צ]] לכמה פרקים בספר - בשתי מהדורות, רשימת המאמרים לפי סדר אמירתם, ומפתחות מפורטים. הספר נערך בידי הרב [[אליהו מטוסוב]] והרב [[גבריאל שפירא]]. בידיהם סייע גם הרב יהודה בראוד. | |||
[[אדמו"ר הריי"צ]] | |||
| שם7 = תורה אור ולקוטי תורה | | שם7 = תורה אור ולקוטי תורה | ||
| תוכן7 = | | תוכן7 = | ||
גרסה מ־17:08, 7 בדצמבר 2025
|
הדף נמצא בשלבי עבודה, החל מיז כסלו: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. | |||
- שולחן ערוך
- הלכות תלמוד תורה
- שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן
- פסקי הסידור
- תניא
- ביאורי הזהר
- תורה אור ולקוטי תורה
- מאמרי אדמו"ר הזקן
- בונה ירושלים
- ספר של צדיקים
- סידור אדמו"ר הזקן
שולחן ערוך אדמו"ר הזקן (נקרא בעיקר שולחן ערוך הרב וכן גם שולחן ערוך הגר"ז) הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו"ר הזקן.
כתיבת הספר
כאשר המגיד ממעזריטש רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב שולחן ערוך באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: אדמו"ר הזקן, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי פנחס בעל ההפלאה ואחיו רבי שמואל מניקלשבורג, ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו"ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.
אדמו"ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:
משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל ("המגיד") לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשולחן ערוך ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו"ר ז"ל ("הרב") והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...
בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי הרמב"ם לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.
את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות ציצית ואת הלכות פסח - כתב אדמו"ר הזקן עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.
מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו"ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת תק"ע (1810), פרצה בעירו ליאדי שריפה שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.
החסידים מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן אדמו"ר הזקן ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.
מבנה הספר
ב'שולחן ערוך אדמו"ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.
בשנת תשנ"ו הודפס ספר הנקרא בשם "פסקי אדמו"ר הזקן" ח"א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב אריה לייב קפלן, ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.
קונטרס אחרון
| ערך מורחב – קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן |
לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.
בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', ה'קונטרס אחרון' נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.
תפוצת הספר
בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה "שולחן ערוך הרב" מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי חסידות חב"ד שהייתה כלואה במשך שנים ברוסיה הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.[1].
הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן הוא ספרו הראשון של אדמו"ר הזקן שיצא לאור בדפוס. הספר מכיל "ליקוט מהגמרא ירושלמי ומכל גדולי פוסקים, ראשונים ואחרונים. בכדי שכל אחד ירווה צמאונו וידע כל הדינים על בוריים", בנושאי לימוד התורה.
הוצאה לאור
הספר יצא לאור במהדורה ראשונה בעילום שם המחבר בשקלאוו תקנ"ד בהסכמת גאוני המתנגדים רבני שקלוב, רבי חנוך העניך שיק ורבי צבי הירש. הספר זכה גם להערכת הגר"א ששיבחו ביותר.
כעבור חמש שנים בלבד הופיע שנית הספר בלבוב תקנ"ט, כשהפעם צויין בשער "מבעל מחבר תניא וכו', והמחבר הזה מאנשי אשכולות, איש שהכל בו, תוכו רצוף אהבה מוסתרת הסתר מן התורה תפוחי זהב במשכיות כסף".
בראשית הספר באים פירוט הראשי-תיבות בהם ישתמש המחבר במהלך החיבור. בנוסף לכך מופיעים הסכמותיהם של הרב יוסף הוך גילערנטער אב"ד של ק"ק זאמושטש ושל רבי משה לייב מסאסוב. בעמוד השער ניתן קרדיט למושל המקומי דאז - הקיסר מיסטר פראנץ השני.
במהלך השנים הודפס החיבור במהדורות רבות. בהמשך אף נכרך יחד בהוספות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן. בשנים האחרונות הוציא קה"ת את הספר במהדורה מנוקדת.
הלכות תלמוד תורה עם הערות וציונים
"הלכות תלמוד תורה עם הערות וציונים" הוא ביאור נרחב ומעמיק על הלכות תלמוד תורה, בן חמש כרכים, שכתב רבו של כפר חב"ד - הרב מרדכי שמואל אשכנזי, בו הוא מבאר באריכות רבה ובעמקות נפלאה הלכות אלו. שם הספר נבחר על ידי הרבי מתוך כמה הצעות. הרבי עודד מאוד את המחבר ביחידות, וכן התייחס בשיחה מיוחדת להוצאת הספרלקט של שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן נדפס לראשונה כבר בההוצאה הראשונה של שולחן ערוך הרב על ידי הרבנים בני המחבר - אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ד בקאפוסט.
במשך השנים נדפסו עוד מהדורות, בהם נדפסו עוד ועוד תשובות, בחלקם עם הערות וציונים.
בשנים האחרונות התגלו תשובות רבות, שנדפסו ביגדיל תורה על ידי הרב שלום בער לוין.
בשנת תשמ"ח הדפיסה הוצאת קה"ת את התשובות בכרך מיוחד, בתוספת מילואים, בעריכת הרב לוי ביסטריצקי.
בשנת תשפ"ג הדפיסה הוצאת קה"ת את הספר בהוצאה חדשהפסקי הסידור, הם פסקי אדמו"ר הזקן, שנכתבו ונפסקו על ידו בתוך סידור אדמו"ר הזקן.
משנה אחרונה
מקובל מרבותינו כי את הסידור ערך בסוף ימיו, לאחר שחזר בו מכמה מפסקיו, והיא המשנה אחרונה לגבי מה שפסק בשולחן ערוך. אחת מהסיבות לחזרתו מפסקיו, היא מכיון שבשולחן ערוך נדחק מאוד שלא לדחוק את דברי המגן אברהם, מה שאין כן בסוף ימיו שהוסיף חכמה העמיד על דעתו הקדושה לחלוק עליהם אפילו להקל בכל מה שלא נראה ליה, וכידוע שבפירוש שמעו ממנו שחוזר במה שנתן נאמנות להמגן אברהם יותר מדאי.
כמה מפסקיו הידועים ביותר הם אלו שחזר בו מפסקיו בסידור. כמו זמן קריאת שמע, שפסק כשיטת הגר"א בסידור, דלא כמו שיטת המג"א כמותה פסק בשו"ע. וכן לענין זמן השקיעה, שפסק בסידור כשיטת הגאונים, דלא כמו שפסק בשו"ע כשיטת רבינו תם. פסק נוסף שלו הוא לענין להחמיר בבישול דבר שנמס, שפסק בשו"ע (סימן שי"ח) שמותר.בשנת תקל"ב (1772) ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדורשת עבודת השם בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ביחידות על מנת שיפתור להם את בעייתם.
כשרבו הפניות, החליט אדמו"ר הזקן לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם בצורה מסודרת.
בשנת תקל"ה (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אות ואות בחסר וביתיר. בראש השנה תק"נ החל אדמו"ר הזקן באמירת מאמרים שעליהם נוסד "ספר של בינונים" (החלק הראשון בספר התניא), בט' כסלו תקנ"ד אמר את החלק הראשון מפרק נ"ג, האחרון בספר של בינונים, ולמחרת סיים. במאמרים נכללו ליקוטי עצות שאמר בשנים הקודמות. את כתיבת הספר סיים בשנת תקנ"ה (1795) ואז אישר להעתיק את הספר. מהדורה זו התפרסמה כ"תניא מהדורא קמא", והודפסה בשנת תשמ"א בהוראת הרבי.
הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה. המתנגדים חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני הגאון מווילנה שהורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו"ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל שגיאה וחוסר דיוק.
בשנת תקנ"ו (1796) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי המגיד ממזריטש: ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן. ההדפסה הסתיימה בכ' בכסלו תקנ"ז. ביום כ"ו בכסלו הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן.
בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף אצל חלק מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת חסידות חב"ד היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.
שמות וכינויים של התניא
לספר התניא מספר כינויים:
- לקוטי אמרים - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, בהיותו רק "מלקט" את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.
- ספר של בינונים - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת בינוני. שם זה נפוץ בתורת חב"ד, פעמים בראשי תיבות - "סש"ב".
- תניא - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעיתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא" (התניא הקדוש).
- תורה שבכתב של תורת החסידות - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי אדמו"ר הזקן באופן אישי, בשונה משאר ספריו ומאמריו שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של נגלה. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה אדמו"ר הצמח צדק לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.
הספר ביאורי הזהר הוא ספר ממאמרי אדמו"ר הזקן על ספר הזוהר שנאמרו לפני בניו, ונכתבו על ידי בנו אדמו"ר האמצעי (על פי בקשת אביו שיעלה דרשות אלו על הכתב, "כי ידע בנפשו שלא יטה מכוונתו הטובה קולע אל השערה ולא יחטא"). זו הסיבה שלפעמים מיוחס הספר לאדמו"ר הזקן, ולפעמים לאדמו"ר האמצעי.
הוצאות הספר
הספר הודפס לראשונה על ידי אדמו"ר האמצעי, בשנת תקע"ו בקפוסט. בשנת תרכ"א הודפס הספר בשנית עם הוספות בעיר לבוב.
בשנת תשט"ז הודפס הספר במהדורה מחודשת עם הוספות: קיצורים מאת אדמו"ר הריי"צ, מפתח ביאורים, הערות וציונים, פקסמיליות שונות. מהדורה זו נערכה בידי הרבי. .
בשנת תשע"ה הודפס הספר בהוצאה חדשה ומתוקנת, באותיות מרובעות ובהגהה מדוקדקת, ובתוספת מראי מקומות.
עוד נוספו במהדורה זו: קיצורים שערך אדמו"ר הריי"צ לכמה פרקים בספר - בשתי מהדורות, רשימת המאמרים לפי סדר אמירתם, ומפתחות מפורטים. הספר נערך בידי הרב אליהו מטוסוב והרב גבריאל שפירא. בידיהם סייע גם הרב יהודה בראוד.- ↑ בספר "דרך הרב" על הלכות חנוכה לר' יואל הלוי מיללער, כותב המחבר בהקדמה (עמ' 15): "וכפי שזכיתי לשמוע כמה וכמה פעמים ממורי וחמי... הגה"ק ציס"ע (=הרב שרגא פייבוש הגר) מקאסוב זצוק"ל... שהשולחן ערוך הרב הוא הפוסק אחרון לכלל קהילות החסידים [ועל אף שהמשנה ברורה היה אחר בעל התניא, מכל מקום - לא נחשב המשנה ברורה כבתראי (=כאחרונים) כלפי בעל התניא, לא לקולא ולא לחומרא, כיון שפסקיו מיוסדים על פסקי הגר"א]".