![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
דוד אבא לוין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''דוד אבאלי לוין''' (היו שכינוהו ר' '''דוד אבאל'א דער מלמד'''<ref name=":0">בית משיח גליון 389 עמוד 42.</ref> ונראה שמקור השם היה אבלי) היה '[[מלמד תינוקות|מלמד]]' ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]], ושמע כישרונו זה יצא למרחוק. התחיל להתעסק בזה בהוראת כ"ק אדמו"ר הרש"ב. | הרב '''דוד אבאלי לוין''' (היו שכינוהו ר' '''דוד אבאל'א דער מלמד'''<ref name=":0">בית משיח גליון 389 עמוד 42.</ref> ונראה שמקור השם היה אבלי) היה '[[מלמד תינוקות|מלמד]]' ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]], ושמע כישרונו זה יצא למרחוק. התחיל להתעסק בזה בהוראת כ"ק [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
היו לו שיטות מיוחדות ב[[חינוך]] אודותן דיברו הכל בהערצה. הוא החדיר בתלמידיו [[יראת שמים]] וברבות הימים סחו כי כל תלמיד שעבר תחת ידיו נשאר [[חסיד]] - חרף הלחצים והפיתויים האדירים שאיימו במשך השנים על הדור הצעיר. הנהגתו הייתה | היו לו שיטות מיוחדות ב[[חינוך]] אודותן דיברו הכל בהערצה. הוא החדיר בתלמידיו [[יראת שמים]] וברבות הימים סחו כי כל תלמיד שעבר תחת ידיו נשאר [[חסיד]] - חרף הלחצים והפיתויים האדירים שאיימו במשך השנים על הדור הצעיר. הנהגתו הייתה כחסיד פשוט, ירא שמים ותמים בהליכותיו<ref>בית משיח גליון 570 עמוד 50.</ref>. | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
* בתו מרת איטא העניא, אשת ר' [[יוסף יהודה חן]] מפריז | * בתו מרת איטא העניא, אשת ר' [[יוסף יהודה חן]] מפריז | ||
ילדיו היו מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול, אדמו"ר הריי"צ אמר עליהם שהם מממשים את הברכה של "חסיד, ירא שמים ולמדן". הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער<ref name=":0" />. | ילדיו היו מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול, [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] אמר עליהם שהם מממשים את הברכה של "חסיד, ירא שמים ולמדן". הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער<ref name=":0" />. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־05:53, 6 באפריל 2026
הרב דוד אבאלי לוין (היו שכינוהו ר' דוד אבאל'א דער מלמד[1] ונראה שמקור השם היה אבלי) היה 'מלמד' בעיירה החסידית נעוול, ושמע כישרונו זה יצא למרחוק. התחיל להתעסק בזה בהוראת כ"ק אדמו"ר הרש"ב.
היו לו שיטות מיוחדות בחינוך אודותן דיברו הכל בהערצה. הוא החדיר בתלמידיו יראת שמים וברבות הימים סחו כי כל תלמיד שעבר תחת ידיו נשאר חסיד - חרף הלחצים והפיתויים האדירים שאיימו במשך השנים על הדור הצעיר. הנהגתו הייתה כחסיד פשוט, ירא שמים ותמים בהליכותיו[2].
תולדות חיים
נולד לאמו מרת איטא העניא[3].
בהגיעו לפרקו, נשא את מרת חנה עלקא.
משפחתו
- בנו, ר' שרגא פייטל לוין
- בנו, ר' ישראל לוין
- בנו, ר' גרשון בער לוין
- בתו מרת איטא העניא, אשת ר' יוסף יהודה חן מפריז
ילדיו היו מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול, אדמו"ר הריי"צ אמר עליהם שהם מממשים את הברכה של "חסיד, ירא שמים ולמדן". הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער[1].
הערות שוליים
- ^ 1 2 בית משיח גליון 389 עמוד 42.
- ^ בית משיח גליון 570 עמוד 50.
- ^ תשורה פלטיאל-ורנר עמוד 30.
