לדלג לתוכן

ריאה – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
להתראות (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "אוה"ת" ב־"אור התורה"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
כללות עניין הריאה{{הערה|אוה"ת נ"ך א' קס"ג-ד.}} להוא לחבר את ה[[מוח]] וה[[לב]]. הריאה שואבת לחות מקרירות המוח{{הערה|שהוא "[[יסוד המים]]" שבאדם}}, ומנשבת על הלב שלא יתחמם מחום הדם{{הערה|המגיע מהכבד – "[[יסוד האש]]" שבאדם.}}.
כללות עניין הריאה{{הערה|אור התורה נ"ך א' קס"ג-ד.}} להוא לחבר את ה[[מוח]] וה[[לב]]. הריאה שואבת לחות מקרירות המוח{{הערה|שהוא "[[יסוד המים]]" שבאדם}}, ומנשבת על הלב שלא יתחמם מחום הדם{{הערה|המגיע מהכבד – "[[יסוד האש]]" שבאדם.}}.


==ב[[קבלה]]==
==ב[[קבלה]]==
שורה 5: שורה 5:


===ריאה - ה' חסדים שבבינה===
===ריאה - ה' חסדים שבבינה===
כנפי הריאה רומזים{{הערה|אוה"ת נ"ך א' קס"ג-ד.}} לחמשת החסדים שב[[בינה]]{{הערה|מאורי אור. פירוש (לר' מאיר בן חליפה ביקייאם) לחומש על פי סדר פרשיות התורה, ע"פ הקדמות לקוחות מכתבי האר"י.}}, ולכן ריאה בגימטריא רי"ו – שהוא מניין האותיות שב[[שם ע"ב]] (שהוא בחסדים). כנפות הריאה עצמם מניינן חמש, ויחד עם ה"[[ורדא]]" (הרומזת לבחינת ה"[[יסוד]]" שהוא הכולל את חמשת החסדים) הם שש.
כנפי הריאה רומזים{{הערה|אור התורה נ"ך א' קס"ג-ד.}} לחמשת החסדים שב[[בינה]]{{הערה|מאורי אור. פירוש (לר' מאיר בן חליפה ביקייאם) לחומש על פי סדר פרשיות התורה, ע"פ הקדמות לקוחות מכתבי האר"י.}}, ולכן ריאה בגימטריא רי"ו – שהוא מניין האותיות שב[[שם ע"ב]] (שהוא בחסדים). כנפות הריאה עצמם מניינן חמש, ויחד עם ה"[[ורדא]]" (הרומזת לבחינת ה"[[יסוד]]" שהוא הכולל את חמשת החסדים) הם שש.
הלב רומז למלכות, ושש{{הערה|חמשת האונות וה"ורדא"{{הערה|תקוני זוהר תיקון כ"ה דף ס"ט ע"א.}}.}} כנפי הריאה הן שש כנפי השרפים המעלים אותה, שיהיה יחוד המוח עם הלב - ע"י שהם מקררים אותו מחום הכבד (שהוא אש זר של היצר הרע - על דרך כבד לב פרעה. שנעשה לבו כ[[כבד]], שמכביד הלב שלא יהיה בטל לאלקות).
הלב רומז למלכות, ושש{{הערה|חמשת האונות וה"ורדא"{{הערה|תקוני זוהר תיקון כ"ה דף ס"ט ע"א.}}.}} כנפי הריאה הן שש כנפי השרפים המעלים אותה, שיהיה יחוד המוח עם הלב - ע"י שהם מקררים אותו מחום הכבד (שהוא אש זר של היצר הרע - על דרך כבד לב פרעה. שנעשה לבו כ[[כבד]], שמכביד הלב שלא יהיה בטל לאלקות).



גרסה מ־22:45, 26 באפריל 2026

כללות עניין הריאה[1] להוא לחבר את המוח והלב. הריאה שואבת לחות מקרירות המוח[2], ומנשבת על הלב שלא יתחמם מחום הדם[3].

בקבלה

עניין הריאה בקבלה[4] הוא שם מ"ב[6] שהוא בסוד עליית המלכות ויחודה עם ספירת החכמה (כמאמר אבא יסד ברתא), שעליה זו באה ע"י המשכת החסדים.

ריאה - ה' חסדים שבבינה

כנפי הריאה רומזים[7] לחמשת החסדים שבבינה[8], ולכן ריאה בגימטריא רי"ו – שהוא מניין האותיות שבשם ע"ב (שהוא בחסדים). כנפות הריאה עצמם מניינן חמש, ויחד עם ה"ורדא" (הרומזת לבחינת ה"יסוד" שהוא הכולל את חמשת החסדים) הם שש. הלב רומז למלכות, ושש[10] כנפי הריאה הן שש כנפי השרפים המעלים אותה, שיהיה יחוד המוח עם הלב - ע"י שהם מקררים אותו מחום הכבד (שהוא אש זר של היצר הרע - על דרך כבד לב פרעה. שנעשה לבו ככבד, שמכביד הלב שלא יהיה בטל לאלקות).

ריאה - גימטריה רי"ו

ערך מורחב – רי"ו

הגימטריה של ריא"ה היא רי"ו (מספר האותיות בשם ע"ב), השם שבחסד[12]. והיינו, עניין הריאה לשאוב את קרירות החסדים מהמוח, ולקרר את חום התאוות שמהדם - כדי שתוכל האלוקות להתגלות בלב האדם[13]

בחסידות

שש כנפי הריאה רומזים[14] לששת כנפי השרפים, שהכרזתם "קדוש קדוש קדוש" מבטאת את השתוקקותם לעלות למעלה מדרגתם.

בעבודה

ההתקשרות בתאוות העולם מונעת מהאלוקות להתגלות בלב האדם, והדרך להחליש את התאוות היא לעורר את המידות דקדושה. כשמעורר אהבת ה' נחלשת אהבת העולם הזה, כשמעורר את היראה נחלש הפחד מבעיות החיים השוטפות, כשמפאר ומהלל את ה' יופי העולם מפסיק "לתפוס מקום" אצלו, וכן הלאה. והחלשות התאוות מזככת את הלב ומאפשרת לאלוקות להתגלות בו.


סרכות הריאה

כנפי ריאה צ"ל בלא סירכא[15], ובלשון הקבלה נקראת הסרכא "לילית האחוזה בכנפי הריאה שהם כנפי השכינה - שלא תעלה אל דודה"[16].

מסבירה זאת תורת החסידות[17], שתנאי מוקדם לתחילת העבודה הוא לנתק את המידות (כנפי הראיה) מהגשמיות (מהבשר). כל עוד רצון האדם דבוק בגשמיות לא יכולות כנפי הריאה (כנפי השרפים) לנשוב לקרר את התאוות ולהפריח אותו מעלה מעלה.

הערות שוליים

  1. ^ אור התורה נ"ך א' קס"ג-ד.
  2. ^ שהוא "יסוד המים" שבאדם
  3. ^ המגיע מהכבד – "יסוד האש" שבאדם.
  4. ^ ת"ז תקון כ"ה, דף ע' ע"א
  5. ^ עניין זה מבואר בפרשת מסעי הן בלקו"ת והן בספר המאמרים תקס"ג.
  6. ^ הטעם שבריאה רק שש כנפיים למרות ששם מ"ב הוא שבעה פסוקים – כי המלכות היא כח ההשפעה, וכשמדברים על עליה מחשיבים רק את עצמות המידות, שהן שש בלבד[5].
  7. ^ אור התורה נ"ך א' קס"ג-ד.
  8. ^ מאורי אור. פירוש (לר' מאיר בן חליפה ביקייאם) לחומש על פי סדר פרשיות התורה, ע"פ הקדמות לקוחות מכתבי האר"י.
  9. ^ תקוני זוהר תיקון כ"ה דף ס"ט ע"א.
  10. ^ חמשת האונות וה"ורדא"[9].
  11. ^ לקוטי לוי"צ וישלח ל"ו
  12. ^ שם ע"ב בחסד, שם ס" בגבורה[11], שם ב"ן=כלים, שם מ"ה= אורות.
  13. ^ ביתר ביאור בפסקה הבאה, בביאור ע"ד החסידות.
  14. ^ ספר המאמרים תקס"ג, מסעי, עמ' תרל"ג ואילך
  15. ^ זוהר, רע"מ פ' פנחס דרכ"ז ודרכ"ח.
  16. ^ מא"א אות סמך סכ"ד.
  17. ^ לקו"ת ד"ה מי אל כמוך נושא עון פרק ה', על פי ת"ז תיקון כ"א דנ"ז ע"א, וכן בספר המאמרים תקס"ג הנ"ל ובמאמרי אדמו"ר האמצעי והצ"צ.