לדלג לתוכן

רבי יוסי – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שלום (שיחה | תרומות)
שלום (שיחה | תרומות)
שורה 12: שורה 12:
*אחיו [[רבי שמעון בן חלפתא]].
*אחיו [[רבי שמעון בן חלפתא]].
*בנו היה התנא [[רבי ישמעאל בן רבי יוסי]], תלמיד חבר של [[רבי יהודה הנשיא]].
*בנו היה התנא [[רבי ישמעאל בן רבי יוסי]], תלמיד חבר של [[רבי יהודה הנשיא]].
*בן נוסף שלו הוא רבי אברדימוס. מובא ב[[תלמוד]] ירושלמי, כי כאשר בא אחד לשאול את רבי יוסי אודות הלכה מסוימת בנוגע להלכות צדקה, קרא רבי יוסי לרבי אברידימוס בנו שהשמיע את המאמר "חייך קודמין, עניי עירך קודמיין לעניי עיר אחרת", הרבי מסביר כי כדי ליישב את התמיהה למה קרא דווקא לרבי אברדימוס בנו, יש לומר שזה היה ההלכה שרבי אברדימוס עסק בה תמיד "געקאכט" בזה, ולכן בתורת כהנים בפרשת אמור, מובא כי "אמר רבי אוורדימס ברבי יוסי מה ראה הכתוב ליתנם באמצע הרגלים פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויוהב״פ וחג מכאן, ללמדר שכל הנותן לקט שכחה ופאה לעני כראוי מעלה עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנותיו בתוכו". ומכיון שרבי מביא את שם הבעל המאמר מובן ומוכח שיש למאמר זה קשר מיוחד לבעל האימרה; שכן דווקא רבי אברדימוס שבטבעו רצה להביא ולהקדים לעניי עירו כדין התורה וכרצון התורה, הוא אשר משמיענו שיש לכוף טבע זה ובלקט שכחה יש לעזוב את השכחהופיאה ולא לחלקם לעניים תוך העדפה של עני אחד על עני אחר; על ידי כפייה כזו של המידות והיפוך הטבע, "מעלה עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנותיו בתוכו"{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4618&hilite=3d6db88d-443b-476a-b3ef-a401daa0707e&st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&pgnum=294 ראה שיחת הרבי אודותיו], וראה עוד [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14940&hilite=7133c3d0-6845-4409-a550-32b571a4cc73&st=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1&pgnum=269 ליקוטי שיחות].}}
*בן נוסף שלו הוא [[רבי אברדימוס בן רבי יוסי]].  
 
*בנו רבי אלעזר או רבי אליעזר{{הערת שוליים|1=ראה [[ליקוטי שיחות]] חלק כ"ו עמ' 200 [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16021&hilite=84b34d1c-4960-4a78-ab05-762989deac77&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99&pgnum=290 הערה 4].}} בן רבי יוסי. היה נוהג שלא היה מעיד כלל. פעם אחת העיד וכמעט והעלו עבד לכהונה על פיו{{הערת שוליים|1=[[מסכת כתובות]] כח, ב. ולכאורה משמע שלכן לא העיד מימיו. אך צ"ע כי זה חיוב להעיד.}}
*בנו רבי אלעזר או רבי אליעזר{{הערת שוליים|1=ראה [[ליקוטי שיחות]] חלק כ"ו עמ' 200 [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16021&hilite=84b34d1c-4960-4a78-ab05-762989deac77&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99&pgnum=290 הערה 4].}} בן רבי יוסי. היה נוהג שלא היה מעיד כלל. פעם אחת העיד וכמעט והעלו עבד לכהונה על פיו{{הערת שוליים|1=[[מסכת כתובות]] כח, ב. ולכאורה משמע שלכן לא העיד מימיו. אך צ"ע כי זה חיוב להעיד.}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:תנאים]]

גרסה מ־13:16, 11 בנובמבר 2010

ציונו של רבי יוסי בן חלפתא בכפר חנניה שבגליל
ציון בניו של רבי יוסי ליד מירון

רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא[1] - מגדולי התנאים בדור הרביעי. התגורר בציפורי שבגליל. מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא, חברם של רבי יהודה ורבי שמעון ורבו של רבי יהודה הנשיא. נסמך בידי רבי יהודה בן בבא בתקופה שבה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה. לו מיוחס החיבור סדר עולם, שעוסק בסדר הדורות ובמאורעות היסטוריים[2].

ענינו המיוחד של רבי יוסי ביחס לכל שאר התנאים הוא — "רבי יוסי נימוקו עמו תבנית:הערת שוליים " - ״פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי׳ מיישב את דבריו״תבנית:הערת שוליים היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד משה רבינו, היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), ״נימוקו עמו״ ובניגוד לשאר התנאים, אף שבודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מ״מ, בריבוי ענינים היתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"תבנית:הערת שוליים. כן גם מצינו בירושלמיתבנית:הערת שוליים משמת ר׳ יוסי פסקה הבינה.

על פי תורת הקבלה, הוא היה בחינת כלה דמלכותתבנית:הערת שוליים.

פסקיו

לפי שיטת רבי יוסי זמן בין השמשות הוא קצר מאוד וכהרף עיןתבנית:הערת שוליים, בניגוד לרבי יהודה שסובר שזמן בין השמשות נמשך י"ח דקות. להלכה אנו פוסקים כשניהם לחומרא, בכניסת השבת כרבי יהודה, וביציאתה כרבי יוסיתבנית:הערת שוליים.

משפחתו

הערות שוליים

  1. ^ התנא שמופיע למעלה משלוש מאות פעמים במשנה, וכן בתוספתא, בשם הסתמי "רבי יוסי", הוא רבי יוסי בן חלפתא. רש"י לזבחים נח ע"ב, ד"ה "ורב שרביא אמר".
  2. ^ בבלי, יבמות פב ע"ב.